מה מפריע ליועהמ"ש בתיקון חוק הגיוס?

עו"ד מירי פרנקל שור, היועצת המשפטית של וועדת חוץ וביטחון, הנפיקה היום (ד) חוות דעת לחברי הוועדה ובה הצביעה על הכשלים לדעתה בתיקון חוק הגיוס, שאושר במליאה בקריאה ראשונה וצפוי לעבור ביום שני הקרוב בקריאה שניה ושלישית.

היועצת מתייחסת לכמה נקודות מרכזיות, ובתחילה תוקפת את הארכת תקופת ההסתגלות, שבמקור נועדה להסתיים ב-2017, והוארכה עד ל-2020, כשאליה נוספה תקופת הסתגלות נוספת עד ל-2023. לדבריה, אין הצדקה להארכה של 9 שנים. היועצת גם מעירה כי אין התייחסות של ממש לטיבו של הסדר הקבע שיהיה אחרי 2023.

בהמשך מציינת היועצת כי מלכתחילה פסק דין בג"ץ רובינשטיין שלל את התלות המוחלטת של דיחוי בחורי הישיבות בהחלטתו של שר הביטחון, משום שמדובר היה במספרים גדולים, ובמספרים כאלה לא ראוי לתת את ההחלטה בידיה של הרשות המבצעת בלבד, אלא לאחר שהוגדרה מלכתחילה בחקיקה סמכות נרחבת כזו.

לאור זאת, טוענת היועצת כי גם בחוק הנוכחי יש להגדיר את הדברים באופן ברור מלכתחילה, כך שהחוק יעמוד במבחן בג"ץ. בנוסף, היא מציינת שאין ראוי שהרשות המבצעת שהיא שר הביטחון במקרה זה גם יקבע לעצמו את היעדים וגם יחליט אם החריגה מהם סבירה. "נכון להתוות את שיקול דעתו של שר הביטחון ולקבוע אמות מידה נוספות להפעלת שיקול דעתו, וזאת בנוסף לחובתו לפעול "בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה לאותה שנת גויס שקבעה הממשלה". בנוסף, לעמדתנו, נכון יותר שהממשלה תקבע את היעדים לצה"ל ולשירות הלאומי-אזרחי, מאשר שהשרים הממונים על גופים אלה ימליצו על יעדים שהם עצמם יצטרכו לעמוד בהם", היא ממליצה.

הערה נוספת מתייחסת לכך שבחוק הקודם נדרשה הממשלה לקבוע מתווה מוגדר לשירות האזרחי, כדי למקד אותו בנושאי הצלה וביטחון, ואילו החוק הנוכחי מבטל את הצורך במתווה כזה. "לעמדתנו אין הצדקה לבטל את חובת קביעת המתווה השירות האזרחי-ביטחוני... לעמדתנו יש להשאיר בחוק את חובת הממשלה לקבוע מתווה לשירות אזרחי-ביטחוני כתנאי להמשך ההסדר", היא מציינת.

הערה נוספת וטכנית במהותה מתייחסת לאופן קביעת רשימת הישיבות שבהסדר.

עם זאת, נראה כי אין מדובר בפסילה משמעותית וגורפת של תיקון החוק, ולכל היותר הערות נקודתיות שיש לתקן ולהדגיש.

יו"ר סיעת יש עתיד, ח"כ עפר שלח הגיב לחוות הדעת: "חוות דעתה של היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, שכיועצת המשפטית של ועדת שקד הייתה שותפה לניסוח חוק השוויון בנטל, מוכיחה את מה שאנו טוענים מהרגע הראשון: התיקון המגונה שמביאה הממשלה אינו חוקתי, לא יעמוד במבחן בג״צ ויגרום נזק ערכי ומעשי בלתי ניתן לתיקון. נמשיך להילחם בו בכנסת, ברחוב ובבתי המשפט".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!