והצרפתים הזדהו עם הקורבנות שלנו?

בן רגע התמלאו תמונות הפרופילים ברשת החברתית פייסבוק, בפנים של אנשים אותם אני מזהה, אם כי מבעד לכיסוי צבעוני. הצבעים, אם תהיתם, הנם של דגל צרפת.בעקבות מתקפת הטרור שפקדה אותם, מציעה פייסבוק לגולשיה, לשנות את תמונת הפרופיל במטרה להביע הזדהות עם העם הצרפתי.
אני מביטה ועיניי תמהות. תמהות על אנשים שבלחיצת כפתור הצטרפו לתופעת העדר.

נכון, טרור זה דבר איום, אבל אין לי כל כוונה להתנצל על העובדה שאני עסוקה בלהתמודד עם טרור יום יום. אין לי כוונה להתנצל על כך שבמקום ללכת להזדהות עם צרפת שסירבה להכיר בטרוריסטים ככאלה, אני עסוקה בלמרר בבכי למראה התמונות הקשות של גופות אב ובנו, יעקב ונתנאל, עטופים בטליתות, ומן הצד ניבטת תמונה של שרה תחיה, הכלה שאמורה להינשא בעוד כיומיים, אבל אביה, במקום להובילה לחופה, יובל לקברו למנוחת עולמים לצד אחיה, הי"ד.



אני מסרבת להתרשם מההזדהות העולמית הזאת, בעוד אני מתגוררת בארץ שטופת טרור, שהשנאה כלפיה רק הולכת ומתעצמת ברחבי העולם, ואנשי אירופה הנאורים, היושבים בבתיהם ושופכים עלינו ביקורת על כל צעד ושעל, מחרימים אותנו כאוות נפשם ומתנשאים, טועמים כעת מעט מטעמה המר של השנאה.

אינני שמחה הערב. חלילה. צר לי וכואב לי ומר לי הטעם בפה למקרא העדויות המגיעות מצרפת, אך אני קוראת את הדברים ומגלה שהם מוכרים לי כל כך מאתמול, משבוע שעבר, מלפני שלושה חודשים וחמש שנים. מהחיים שלי, כאן בישראל.

אני משוטטת ברשת החברתית ונתקלת בפוסט שצד את עיניי. הכותב הוא יוסף חיים בולטון.

"שבוע טוב חברים.
לא נעים אבל ככה יצא.
כאשר המתנתי בנמל התעופה במוסקבה לחזור ארצה, ישבתי בחוץ, מולי ישב אדם שלא הוריד את מבטו ממני. ואני שאוהב לפתוח שיחות עם אנשים כאלה, ניגשתי ושאלתי, ערב טוב. הכל בסדר שככה אתה מביט בי?
הוא : (באנגלית עם מבטא צרפתי) אתה יהודי, נכון?!
אני: כן.
הוא: מישראל?
אני: כן.
הוא: אתם האנשים המגעילים והאכזרים שרוצחים ערבים בעזה ובכל שאתם יכולים. תתרחק ממני מהר.
אני: ביום שהם יפוצצו לכם את פריז אני אבכה בשבילך. מה שאתה לא מוכן לעשות למעני. ואתם תקבלו את כי אתם שונאי ישראל ומרוב שנא אתם נהפכתם להיות עוורים
אבל אנחנו היהודים רחמנים בני רחמנים עדיין נרחם עליכם. ואתם עדיין תשנאו אותנו!!!"



לאחר מכן קראתי ידיעה שהגיעה מתקשורת ראש הממשלה והזדעזעתי אפילו יותר. "ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח הערב עם נועה ליטמן, אשתו של יעקב ואמו של נתנאל זיכרונם לברכה, שנרצחו ביום שישי האחרון בפיגוע בעתניאל. הביע את תנחומיו ואת תנחומי העם כולו על האובדן הנורא.

נועה סיפרה על כך שאמבולנס של "הסהר האדום" עצר בזירת הפיגוע, לא הושיט עזרה לפצועים ונאמר למשפחה לפנות למגן דוד אדום.

רה"מ הנחה את משרד החוץ להגיש מחאה חריפה לצלב האדום, שאחראי על הסהר האדום, ולבקש הסברים על כך שהפקירו פצועים יהודים בניגוד לכל נורמה אנושית, תרבותית והומנית. 'אם אכן הדברים יתבררו כפי שנראה לי היום, מדינת ישראל תנקוט בצעדים המתאימים נגד ארגון הסהר האדום', אמר הערב נתניהו.

זהו. הדברים שלי נועדו כדי לתת תזכורת, כדי להכניס לפרופורציות, לא כדי לבקש שיהפכו את תמונת הפרופיל להזדהות עם ישראל למשל, חלילה. אבל לפני שיהודים ישראלים רצים לעשות זאת, קראו שוב את הדברים. אולי תחשבו שוב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!