נשבר הציר • טורו של יעקב ריבלין

לא תואר ולא הדר לו לבית החינוך העצמאי ברחוב אדוניהו הכהן בירושלים. מי שיחלוף על פניו מבלי דעת מה יש בו - לא יאמין שמדובר במקום נחשק ונכסף אף יותר מהכנסת. חזותית הוא לא שונה מכל בתי המגורים האפרוריים הצמודים אליו. ומבפנים - אוי לעיניים שכך רואות. כאילו עבד שם איזה מעצב פנים שסיים את לימודי התואר שלו באברבנאל. אצל הרשת החינוכית המקבילה של ש"ס זה כמובן אחרת. ככל שמצבה הכספי נעשה גרוע יותר היא עוברת למשרדים מפוארים יותר. אבל לך תדע, אולי זו הסיבה שממשרדי הרשת יצאו אנשים לחדרי החקירות, ומאדוניהו הכהן לא יצאו ולא יוצאים לשום מקום. רק לבתי עלמין לאחר המאה ועשרים.

העליבות במקום גורמת, כנראה, לבכירים להרבות ככל שניתן בסיורי שטח ממושכים. ביום שלישי בצהריים ביקרנו במקום. בתוך כל הבניין ההומה הזה מצאנו רק שניים שמברכים בבוקר שלא עשני אישה. השומר בכניסה ועוד אחד שנראה כמחלק הדואר הפנימי במקום. כל היתר הרימו רגליים ויצאו להיכן שיצאו. היו"ר הרב אברהם יוסף ליזרזון והמנכ"ל הרב אליעזר סורוצקין הקדישו את היום לחנוכת מבנה כלשהו בנתניה על שם משפחת וולפסון התורמת לקרן ההסעות. הסמנכ"ל הותיק הרב צבי בוימל והמשנה למנכ"ל החדש הרב אברהם שוורץ רשמו היעדרות בלי שאף אחד במקום יידע להיכן יצאו ולמה. שני האחרונים לא ענו גם בטלפון, ואחת המזכירות ידעה לספר שהם גם אף פעם לא עונים.

להגיד שצורת הניהול הזאת היא אסון גדול? לא בטוח. הנה עובדה היא ששמונה שנים אין שם הנהלה חזקה ומתפקדת ואף על פי כן מעולם לא אוחרה שם משכורת ביום אחד לאלפי המורות, המנהלות ועובדי בתי הספר. במקביל אף בית ספר לא נסגר בגלל בעיות תקציב ואף כיתה לא שוחררה הביתה כי לא אושר תקן למורה. מסתבר שצוות העובדות והמזכירות מסוגל לתפעל את המערכת כמו תזמורת שמנצחת על עצמה. שאפו להן.

בתוך מבוך המסדרונות והחדרים חיפשנו ממושכות את מקום משכנו של המשנה למנכ"ל החדש הרב אברהם שוורץ. כשמצאנו נחמץ הלב. מדובר בחדרון פנימי עלוב שלאחרונה פונתה ממנו מזכירה שהתנדבה לתת את מקומה למינוי החדש. אז מה הפלא שלשוורץ אין שום חשק להגיע לשם. ? למען ההגינות יש לציין שאחת העובדות הצביעה בפנינו על חדר מרווח ונאה יותר אליו אמור שוורץ להעתיק את משכנו לאחר מספר שיפוצים מתחייבים ולאחר שהריהוט הנאה שהוזמן עבורו יגיע.

אמור אבל לא בטוח, בפרט לפי ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות. בעיצומו של השבוע החליט מועמד מספר שבע ביהדות התורה יעקב אשר להודיע רשמית שהוא לא מצפה יותר למימוש החוק הנורווגי. מבחינתו של אשר, אם ירצה סגן השר פרוש להתפטר ולהגדיל את כוחה של יהדות התורה בכנסת באמצעות ח"כ פעיל נוסף, הוא ישמח כמובן להיכנס. אבל אם המחיר הוא המשך הסחר מכר, כהגדרתו, אז הוא מויחל טובות ומעדיף להישאר בבית.

הדברים נפלו כרעם ביום בהיר. בתולדותיה של אגודת ישראל ולאחר מכן של יהדות התורה המפולגת והמאוחדת אנשים יצאו להרוג או ליהרג על מקום בכנסת. וכאן עומד מלח"כ (מועמד להיות חבר כנסת) ומודיע שהוא לא במשחק הזה יותר. לא שצריך לרחם עליו, אשר לא הולך לחתום אבטלה בשירות התעסוקה. מקומו ומשכורתו כמזכ"ל דגל התורה שמורים ומובטחים לו, ובכל זאת להיות חבר כנסת זאת משאת נפש של כל פעיל מפלגה באשר הוא שם. בטח ביהדות התורה.

עד שהגיע להחלטה הדרמטית הזאת עברו על אשר חודשים לא קלים של המתנה מיוסרת. תחילה היה עליו להיאבק מול חבריו מתוך המפלגה שלא ששו לראות אותו חוזר לכנסת, והציבו מכשולים בזה אחר זה. את השלב הקשה הזה הוא עבר לאחר שההנהגה הרוחנית העבירה לדרג הפוליטי הוראה חד משמעית להפסיק את המשחקים. כך ירדה המועמדות המיותרת לוועדה למינוי דיינים וכך בוצעו כמה הליכים טכניים משפטיים שאמורים היו לבצע את החוק.

לדבריו של אשר נקודת השבירה שלו הייתה בשבוע שעבר. התחלתי להרגיש, כך אשר, שאני נמצא בשוק פרסי. אתה משלם על החשבון אבל כשאתה בא לקבל את הסחורה מבקשים ממך עוד בקשיש ועוד בקשיש. "בהתחלה הם רצו התחייבות לשמירת היחס בהצבעות בסיעה של שישים וארבעים - הסכמנו. אחר כך דרשו נוכחות בכל ישיבות הסיעה - גם את זה אישרנו. אחר כך התברר שיש בעיה עם רציפות זכויות הפנסיה של סגן השר. גפני פתר את זה בבליץ תחוקתי בוועדת הכספים.

"השלב הבא היה זכות הנאום במליאה של סגן השר וגם זה סודר. ואז הגענו לחינוך העצמאי. הם דרשו את המינוי של שוורץ וקיבלו. היינו מוכנים גם להעניק לו זכות חתימה על דברים שדורשים חתימה. גם זה לא הספיק, והם דרשו ניהול דו ראשי משותף. בשלב זה הבנו שעד שלא יסדרו לשוורץ חניה מתחת לבניין ויתקינו לו בחדר החדש וילונות בצבע תכלת בהיר זה לא ייגמר. לכן החלטנו לומר קאט. עד כאן. אם פרוש לא רוצה להתפטר שיערב לו. נסתדר גם בלי מקום בכנסת", נאום המלח"כ. לשעבר.

להגיד שבשלומי אמונים הגיבו על הדברים בכעס זה יהיה אנדרסטייטמנט. אם יו"ר הסיעה, מאיר פרוש, אדם מתון שחושב על כל מילה ונזהר מהתקפות על רקע אישי, מחליט לירות בכינון ישיר, כנראה שבאמת הגיעו מים עד נפש. מושא ההתקפה הוא יעקב אשר בכבודו ובעצמו. את החשבון עם האחרים בדגל התורה יעשה פרוש כנראה בהזדמנות אחרת.

וכשסגן השר פרוש רושף זעם זה ממש מרתק. "בסביבתו של יעקב אשר (בלי תואר הרב, י.ר.) מצויים אנשים שהבטיחו לאבי ז"ל לפני שבע שנים דברים ברורים ומוגדרים בנושא החינוך העצמאי. עד לפני חודש, למרות פניותיי הרבות, כל אלה שהבטיחו גמגמו ולא עשו דבר. זו שערורייה ציבורית שאיש ציבור שמכבד את עצמו מנסה לתת גיבוי להתנהגות מחפירה שכזאת".

סגן השר פרוש ממשיך ותוקף: "ידידי יעקב אשר כפי שהעיד לי על עצמו לא היה מצוי מעולם בפרטי ההסכם. גם אותם המגמגמים היום, לא אומרים לו את הכול. מוזר לי שהוא מצטט בשמנו כאילו ביקשנו דברים בזמן שלהד"ם. חבל שיעקב אשר שמשמש כמזכ"ל דגל התורה לא מתקומם נגד אלו שבקרבתו שלא קיימו שבע וחצי שנים את ההסכם. הייתי בטוח שהוא ישקיע את מרצו בלמרכז את המושג של כיבוד הסכמים בחיים הציבוריים. במקום זה הוא מתייצב בשער כדי לפגוע בי ובכל מה שאני מייצג, כאשר אנו היינו אלו שכיבדנו את דגל התורה בעשור האחרון".

פרוש משוכנע שלבסוף הוא יקבל מה שהובטח לו. "כאשר כל הגורמים יתערבו ויידעו את העוול שנעשה לאגודת ישראל נקבל כל מה שהובטח לנו".

ובאשר לטענות על דרישות בלתי פוסקות - גורם בכיר אחר בשלומי אמונים יודע לספר שלפני שבוע הגיע אדריכל המהפך בחינוך העצמאי מרדכי קרליץ למעונו של סגן השר פרוש ואישר בפניו שאכן הייתה בעבר התחייבות לניהול משותף בחינוך העצמאי אך הבעיה היא פרסונלית. שוורץ הוא אדם קשה שאי אפשר לעבוד איתו, ודגל דורשת להחליף אותו במישהו אחר. פרוש, לדברי הגורם הבכיר, דחה את הדרישה על הסף. באלעד יש לכם בעיה עם שרוליק, בירושלים עם דייטש, בביתר עם רובינשטיין ועכשיו אתם רוצים להזיז את שוורץ? בבקשה תזיזו אתם את סורוצקין ואנחנו נוציא את שוורץ",. מצטט הגורם הבכיר את דברי יו"ר סיעתו.

השאלה היא כמובן איך מנהלים ארגון עם שני ראשים. כאן טוען הגורם הבכיר שמעולם לא הייתה דרישה של שלומי אמונים לניהול דו ראשי. לדבריו, לפני כשנה וחצי ביקשו שני הצדדים מיועץ ארגוני ידוע להכין מודל של ניהול משותף בחינוך העצמאי ואף שילמו לו על כך. המודל, לדברי הגורם הבכיר, יצר היררכיה מסודרת של מנכ"ל בעל סמכויות ולצידו משנה למנכ"ל עם סמכויות משנה מופחתות אך מוגדרות. "אנחנו יודעים להבדיל בין מנכ"ל לסמנכ"ל וכל הדיבורים על ניהול דו ראשי הם תירוץ לא לקיים את ההסכם. אם רק יאשרו לנו את המודל של היועץ הארגוני, מחר בבוקר כל הבעיות נפתרות".

אם ההתדיינות הזאת עושה רושם של פרומו לקראת התדיינות משפטית בנושא היא לא בהכרח מוטעית. כשפרוש אומר שכל הגורמים יתערבו יש להניח שהוא מתכוון לגורמים גם מחוץ למערכת הפוליטית. לא נופתע אפוא אם הוויכוח בין הצדדים יגיע בשלב זה או אחר לדין תורה או לבית המשפט. החינוך העצמאי ידע כבר שנים של דיונים בבית המשפט על סמכויות ניהול וזה כנראה הולך עומד להימשך.

בינתיים, ייאלצו הצדדים להיאבק עם בעיות קשות מאוד מבחוץ בכל הקשור למינויים החדשים. בשבוע שעבר נועדו חברי הכנסת גפני את פרוש ומנכ"ל החינוך העצמאי החדש עם החשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי. הנושא היה המחסור בתקני ניהול בצמרת הארגון. הנוכחים יצאו מהפגישה בידיים ריקות. עבאדי סירבה לאשר אפילו תקן חדש אחד. היא אישרה רק את מינויו של סורוצקין שבא במקומו של המנכ"ל שנפטר הרב מאיר לוריא ז"ל. מעבר לזה היא לא אישרה כלום, גם לא עוזר ונהג למנכ"ל החדש.

עבאדי הבהירה שמונח לפניה דו"ח ביקורת פנימי קשה של משרד האוצר על החינוך העצמאי, ועד שלא ייערך שם רה ארגון מחדש אין מה לדבר על תקנים חדשים. השורה התחתונה: הוויכוח על סמכויותיו של שוורץ הוא דיון על ביצה שלא נולדה. גם אם דגל ושלומי אמונים יגיעו להבנות - המינוי יחכה עוד הרבה מאוד זמן לאישור משרד האוצר המתקצב במאה אחוז את החינוך העצמאי. וגם אז ממש לא בטוח שהוא יאושר.

מה שבטוח, שגם אם דגל התורה תתמיד בהתנגדותה למתן סמכויות לשוורץ לא מצפים לה חיים קלים בניהול הארגון. הנה מפת חברי העמותה שאחראית רשמית לארגון: מהצד הליטאי חברים הגר"י אפרתי, הגר"ש דויטש, הרב אברהם רובינשטיין, הרב אריה דביר, והרב מרדכי קרליץ. מצד אגודת ישראל חברים: הגר"מ הייזלר, הגר"צ כץ, הגר"מ שטרן וסגן השר הרב מאיר פרוש. ארבעה מלכים מול חמישה לטובת דגל התורה.

אבל זה רק לכאורה. הגר"ש דויטש הוא מראשי הפלג הירושלמי שניתק מגע עם דגל התורה. הוא לא משתתף בישיבות העמותה ואם ישתתף הוא עוד עשוי אף להצביע נגדה. המשמעות היא ארבעה מול ארבעה. כל צעד נוסף שיתבקש להיעשות בחינוך העצמאי ייתקל בתיקו שישתק את הארגון לחלוטין. יש לקוות שאת המחיר של השיתוק הזה לא נשלם כולנו.

הברית שאיננה
הדברים הקשים של המלח"כ יעקב אשר והתגובה הנזעמת עוד יותר של סגה"ש פרוש (אם זכרוננו לא מטעה אותנו אזי גם בימים הנוראים של אבדן ראשות עיריית ירושלים כתוצאה מהמהלכים של הסיעה המרכזית לא נשמעו מפיו דברים כל כך קשים) מלמדים על עומק השבר בין שתי הסיעות. זה כבר לא מאבק על עוד משרה ועוד עמדת כוח. זה חיסולה של ברית בת כמעט עשור שהשפיעה על מערך הכוחות בציבוריות החרדיות יותר מכל דבר אחר.

הרקע לכריתת הברית הוא הרצון המשותף של שני הצדדים להשתחרר מההגמוניה של הסיעה המרכזית. לשלומי אמונים נמאס להיות תלויים בחסדיו של ליצמן. לדגל התורה היה אינטרס ברור לחתור לקראת שיווניות המשקפת לדעתם את המצב בשטח. הדרך להסרת המכשול הייתה הקמת ברית אינטרסים וצעדה יד ביד מול היריב המשותף. ראשיתה של הברית הייתה במערכה על ראשות עיריית ירושלים בשנת תשס"ג. דגל התורה תמכה במועמדותו של פרוש לראשות עיריית ירושלים מול הסיעה המרכזית שתמכה בפועל בניר ברקת. ההפסד היה צורב אבל התגובה לא איחרה לבוא. מספר חודשים לאחר מכן התקיימו הבחירות לכנסת. יהדות התורה נכנסה לקואליציה וחלוקת השלל עמדה למבחן ההצבעה בסיעה. פרוש חבר כזכור לגפני ומקלב, וליצמן המובס ברוב של שלושה מול שניים יצא בזעם מחדר הישיבות. למחרת הוא כבר היה במשרד הבריאות וכל היתר היסטוריה.

אחת התוצאות היותר משמעותיות של הברית היה הכיבוש המשותף של החינוך העצמאי. הסיעה המרכזית שהייתה הגורם הדומיננטי ביותר בציבוריות החרדית מאז ועידת קטוביץ נושלה מהחינוך העצמאי משל לא הייתה ולא נבראה. ומדובר במוקד התעסוקה מספר אחד של הציבור החרדי בארץ הקודש.

עם כל כך הרבה הצלחות משותפות (במיוחד לדגל התורה שקיבלה את ועדת הכספים והמנכ"לות של החינוך העצמאי. שלומי אמונים הרוויחה הרבה פחות, אם לא תקבל אחיזה בחינוך העצמאי היא בעצם רק שילמה ולא קיבלה) לא בדיוק ברור מדוע החלה הברית להתערער. המשבר הנוכחי שפרץ החוצה היה רק קצה הקרחון. מתחת לפני המים כבר היו התגוששויות מקומיות שלא זכו לפרסום אך העכירו את האווירה. נאזכר בהקשר לכך את המאבקים באלעד, את חילוקי הדעות בביתר עילית ואת מסכת היחסים העכורה במועצת עיריית ירושלים. מה שמוזר הוא שההנהלות של שתי הסיעות ישבו והשקיפו על המאבקים המקומיים בבחינת ישחקו הנערים לפנינו.

המשבר סביב החינוך העצמאי היה רגע האמת של הברית, והיא לא עמדה בו. בדגל התורה הגיעו למסקנה שעדיפים להם חיי נצח בחינוך העצמאי על פני חיי שעה של שנה עד שנתיים ליעקב אשר בכנסת. השליטה הבלעדית בחינוך העצמאי היא ההישג הראשון במעלה של דגל התורה מאז הקמתה. היא לא תוותר עליו גם אם המחיר יהיה שהיא תיאלץ מעתה לנהל לבד את הקרב מול הסיעה המרכזית שיושבת וצופה כעת בנחת בהתפוררות הברית נגדה.

האם התפוררות הברית תביא לברית נגדית של המרכזית ושלומי אמונים נגד דגל התורה? בשלב זה נזהרים שני הצדדים מהצהרות המובילות לכך. הם עדיין בשלב של הערכת נזקים ורק אחר כך יתכננו בריתות חדשות. כרגע מדובר על חזית אחת שכבר ידוע שתיפתח. מדובר בעיר הקודש בית שמש אשר בעמק האלה. בבחירות הבעל"ט יהיו בעיר מספיק בוחרים חרדים שיכבשו את ראשות המועצה גם בלי הסכמים מוקדמים עם גורמים חילונים או דת"לים. זה מייתר כמובן את המשך כהונתו של אבוטבול, שהתמנה מלכתחילה רק בשל יכולתו לגייס קולות מהמגזר הלא חרדי.

וכאן תתפתח מלחמת יהודים קשה סביב המועמדות לראשות העיר. בבחירות האחרונות השיגה דגל התורה בסביבות 5,200 קולות וקיבלה שלושה מושבים. אגודת ישראל התפצלה בין הסיעה המרכזית, בעלזא וויז'ניץ מול שלומי אמונים. הראשונים קיבלו 3,500 קולות. שלומי אמונים קיבלה 3,007 קולות. חלקם מקנאים שבאו להצביע כהוראת שעה מחשש לכיבוש העיר על ידי החילונים. לשני פלגי אגודת ישראל יש ארבעה מושבים. המשמעות: ברית חדשה בין הסיעה המרכזית ושלומי אמונים מבטיחה, לכאורה, לאגודת ישראל את ראשות העיר.

אבל רק לכאורה. ברמת בית שמש ג'1 נבנו כאלפיים ומאתיים יחידות דיור שרובן המוחלט נמכר דרך עמותות ליטאיות, בעיקר של מנחם כרמל. האכלוס יסתיים עד הבחירות הבאות. מה שלא יסתיים זו הבניה ברמת בית שמש ג'2 שנמכרה בעיקר דרך עמותות חסידיות. מדובר בתוספת של 4,400 קולות ליטאיים שלכאורה מכריעים את המערכה.

וזה שוב לכאורה. בין הרוכשים הליטאים ישנם רבים מאנשי הפלג הירושלמי שאחד מראשיו הוא כרמל. אם גם אלה יחברו לאגודת ישראל (בבחינת האויב של אויבי הוא ידידי) דגל התורה תשלם מחיר יקר על חיסול הברית ומה שנראה כהפרה בוטה של ההסכם בחינוך העצמאי. יהיו ההסברים לכך אשר יהיו.

טורו של יעקב ריבלין מתפרסם בעיתון 'בקהילה'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!