הגברת המודעות - אמצעי התגוננות מפני תקיפות

בניסוי שנערך בכיתה בה הייתי סטודנטית, נשאלנו על ידי המרצה, מי מאיתנו חוותה סוג כלשהו של הטרדה-התקפה מינית. מתוך 34 סטודנטיות, כ- 32 הרימו יד.

אני לא יודעת מהי רמת אמינותו של הסרטון המופץ בימים אלו ברשתות החברתיות. דבר אחד הוא ממחיש היטב: התקיפה המינית, היא תחלואה חברתית חוצת מגזרים, היא דבר שכיח ולא זניח, לאסוננו והיא נופלת על הקרבן ב׳בום׳ מצמית ובלי כל התרעה מוקדמת.
במקרים רבים, עובדה זו מותירה את הקרבן כל כך מבולבלת ומבוהלת שהיא כלל אינה בטוחה שהתקיפה אכן קרתה!

תקיפות מעין אלו אופייניות למקומות הומים, צפופים (אוטובוסים) מצד אחד, ולמקומות נטושים, מצד שני. בכל מקום בו התוקף מרגיש בטוח שלא ייתפס.

הגברת המודעות היא הכלי המרכזי ואולי היחיד להתגונן מפני תופעה מסוכנת זו וזאת בעיקר בגלל אופייה המתעתע.

הגברת המודעות אצל ילדים לקיומה תחזק את התגובות הבאות:
1. הבנה מיידית בכך שאני מותקפת.
2. פעולת הגנה מיידית, כמו בריחה או הרמת הקול בצרחה שתבריח את התוקפן.
3. בהמשך, דיווח לגורמי אכיפה או לכל הפחות לבוגר אחראי.
3. פנייה לעזרה, מתוך הבנה שתקיפה מסוג זה דורשת, במקרים רבים, סיוע של איש מקצוע על מנת להשתקם מנזקיה באופן טוב.

אין מנוס, זוהי שיחה שעל הורים לבצע עם ילדיהם. שיחה בה מוגדרים אברי הגוף של הילד. מוגדרים איברים שהם מחוץ לתחום המגע של אדם אחר. ובעיקר, שיחה בה מועבר לילד המסר, שבמקרה של שבירת גדרי גוף אלו, אתם הכתובת לדיווח ולדיבור.

את השיחה הזו עדיף שאב יעשה עם בנו, ואם עם ביתה והיא צריכה להיות עניינית, פשוטה, וחשוב מכל, לא נבוכה.

בהצלחה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!