בחורה אחת הוטרדה – כמה דם נשפך?

הכניסה לבניין, זו שבתמונה, נראית לכולנו כמו עוד כניסה תמימה לבניין מגורים. ייתכן וגרות בו בשלום משפחות רבות זו לצד זו, אולי לא, אבל מה שבטוח, עבור ילדים רבים הוא משמש כפתח למקום הבטוח ביותר שהם מכירים – הבית שלהם.

ממש בפתח המקום הזה, התרחש מעשה חמור ונלוז שקשה לתארו במילים. בסרטון שהופץ במהלך הלילה והבוקר (שני) נראות ככל הנראה אם ובתה הבחורה, או שמא מדובר בשתי חברות, כשהן נכנסות לפתח בניין באחת משכונות בני ברק, ובעוד האם מתחילה לעלות במדרגות, מגיח אדם לבוש חליפה וכובע, ותוקף את הבחורה ההמומה.

הסיפור לכשעצמו איום ונורא, מזעזע כל אדם שרק שומע, קל וחומר שרואה. הסיפורים אודות אמיתות המקרה כבר רצים מכל עבר וכיוון, הספקולציות, האפשרויות השונות – יצרו כבר עשרות סיפורים על גבה של הבחורה האומללה שנראית המומה וכואבת, בעוד הגבר הנצפה – בורח מהמקום.
כל עוד אין לנו משטרה בסיפור, מעצר, האשמה כלשהי, קשה עד בלתי אפשרי לדעת באמת מה היה הסיפור, אלא אם כן אנחנו מכירים את הדמויות הנראות בבירור בסרטון.

באופן כללי אני לא פותחת תמונות וסרטונים שמתקבלים בקבוצות ווצאפ (מחוסר זמן וחוסר מקום) אלא שפה, אני מודה, היה קייס רציני שהוביל אותי להציץ בעצמי. הצצתי והתחרטתי. טוב, גם הזדעזעתי ואני כאן כדי להעביר את המסר. את הסרטון עצמו לא העברתי לשום מקום נוסף, ואני כולי תקווה שיהיו עוד אנשים שינהגו כמוני. אם צפו, לפחות שלא יפיצו.
לא יכולתי שלא לחשוב על הבחורה האומללה, שלא רק שעברה מעשה תקיפה חמור באמצעו של יום, לעיניה של אמה! עוברת עכשיו פעם אחר פעם את אותה התעללות כמו ברגע התקיפה. בחוסר רגישות בולט, ללא טשטוש פנים, ככה כפי שהיא נראית – מופץ הסרטון בכל רחבי הרשת, ומציג את הטראומה שלה לעיני כל.

האם אין בלבנו מעט רחמים? האם המציצנות לא העבירה אותנו על דעתנו? האם עצרנו לרגע לחשוב, אולי אנחנו, במחי אצבע שלוחצת "העבר" – רומסים את כבודה של האומללה פעם נוספת? האם אנחנו יכולים לתאר לעצמנו את מה שעובר כעת על הבחורה שהפכה ברגע אחד לקרבן בלתי פוסק של חבורות אנשים שצופים בה בשעה שהיא מחוללת?

לא באתי במטרה להטיף מוסר לאיש. חלילה לי מלעשות זאת, אינני במעמד של להטיף מוסר. אני פה כדי לחדד נקודה, כדי לנסות להעיר אולי נקודות שהספקנו לשכוח, או שבלהט הרגע קצת טשטשו גבולות גם של אנשים נכבדים ובעלי היגיון. אם כל אחד ישמור על כפות ידיו, תרתי משמע, נוכל למנוע את המשך התגלגלות העוול בצורה כה מחפירה.

ולנו, נשים, אמהות, נערות, אני קוראת בכל פה ולשון. ראיתן כיצד יכול פתח בניין, שבחורה עומדת בו עם אמא שלה! להפוך ברגע אחד לכל כך לא מגונן, לא מסתיר. איך הליכה הביתה עם אמא, לא תמיד תצליח למנוע את הטרגדיה?

אנחנו חייבות להיזהר הרבה יותר. להישמר, לשמור, לפקוח עיניים, לכבד ולחשוד בכל אדם שמתקרב לעברנו, ולנסות להיות יעילות כמה שיותר במקרה חלילה שמאוחר מדי. לצעוק, לרדוף, להפעיל אנשים בקרבת מקום שיסייעו, כדי שהתוקף ייתפס, ולפחות בנקודה זו תהיה הקלה מסוימת על כל העומס שנוחת בבת אחת על המותקפת ובני משפחתה.

אל תתנו יד להמשך שפיכות הדמים. שמרו על עצמכם – ושמרו על ערך זולתכם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!