טיפים וייעוץ: חיסכון לעתיד כלכלי

החורף שבפתח מהווה הזדמנות עבורנו לדבר על נושא שלעיתים אנו מדחיקים מהראש. החיסכון לעתיד. לא מדובר על חיסכון לפנסיה, שגם הוא חשוב מאוד, אלא על הקצאת חודשית של סכום כסף קטן, למטרות עתידיות, שכולנו יודעים שבהם נצטרך כל שקל.

עצרו לרגע את הקריאה ונסו לענות על השאלה הבאה: בשביל מה אתם חוסכים?. בדרך כלל התשובה של משפחה בצמיחה תהיה: “שיהיה לילדים”, “רשת ביטחון”, “כסף לבן ליום שחור”; תשובות טובות, אבל ערטילאיות משהו. ולכן, לא מספיק טובות.

חשוב לשנות מעט את ההסתכלות שלכם, ולעורר מחשבה שתאפשר תכנון מובנה וסיכויים גבוהים יותר להגשמת מטרותיכם. כצעד ראשון, נסו לענות על השאלה הבאה: מהן המטרות של המשפחה לאורך זמן ומהן האפשרויות להגשימן?

או. התקדמנו. כאן כבר עולות בדרך כלל תהיות, מחשבות וספקנות רבה; אין זכר לנחרצות של התשובות לשאלה הקודמת. וזה טוב, כי זה אומר שהיא גורמת לכם לחשוב. היא קונקרטית יותר ומצריכה תכנון וחשיבה מסודרת יותר, וזה בדיוק המטרה של השאלה.

הלא כבר דובר רבות על ניהול נבון של כלכלת המשפחה: טיפים, כלים, שיטות וידע… כל אלו חשובים להצלחה וכבסיס לצמיחה. אולם לא פחות חשוב זה להגדיר לעצמנו סט מטרות מעשיות אליהן אנו שואפים ואשר מהווים עבורנו תכלית ומשמעות פיננסית לצורך התמודדות עם מורכבות ניהול כלכלת המשפחה. לאחר הגדרה ברורה של היעדים, קל יותר לגבש תוכנית להגשמתם.

נלך צעד אחר צעד.

שלב א: הגדרת היעד
חשבו מהם היעדים הכלכליים של משפחתכם בעשר עד עשרים שנים הקרובות. עיקר היעדים שמשפחות מציבות הם: שמחות במשפחה, נישואי הילדים, מעבר לדירה גדולה יותר.

הנה כמה נקודות שיעזרו לכם להגדיר יעדים:

* יעד צריך להיות ספציפי, לדוגמא: מעבר לדירה גדולה יותר.
* יעד צריך להיות מדיד, לדוגמא: 150,000 ₪
* יעד צריך להיות “בר השגה”. חלק גדול מהאנשים מתקשים להמשיך מעבר לנקודה זו כי הם לא מאמינים ביכולתם להשיג את היעד. לכן עצתי היא לרשום את הרצוי, ולאחר מכן לבצע התאמות (אם יהיה בכך צורך).
* יעד צריך להיות מוגדר בזמן – לדוגמא: בעוד 5 שנים.

שלב ב': רישום וקיבוץ כל היעדים על פני ציר זמן
השלב הבא הוא לבצע רישום של כל היעדים הכלכליים שהייתם מעוניינים לאפשר לכם ולמשפחתכם, ולאגד אותם יחד על פי ציר הזמן. זכרו, שהיעדים יכולים להשתנות עם הזמן וייתכן שבעקבות אירועים כלכליים לא צפויים וצרכים אחרים, תבחרו לשנות את היעדים ולערוך התאמות – וזה כמובן הכרחי ונכון.

שלב ג': גיבוש תוכנית פעולה
כעת, משפרסתם את ההוצאות הצפויות, נכון לגבש תוכנית פעולה. לשם כך, יש לאסוף את כל המקורות הכספיים האפשריים העומדים לרשותנו: תוכניות חסכון, קופות גמל, קרנות השתלמות – קיימות ועתידיות, כספים עתידיים ועוד. לאחר שהתקבלה תמונה רחבה של הוצאות והכנסות צפויות למשך מספר שנים, יש לשאול מהו המאמץ שאנחנו צריכים לבצע על מנת להשיג את היעדים שהגדרנו לעצמנו.

יש שיבינו כי עליהם לייצר חיסכון חודשי של 1,500 ₪ על מנת להשיג את המטרות (חיסכון שנתי של 18,000 ₪), יש שיבחרו להתייעל ולצמצם הוצאות “שוטפות” על מנת להגביר את קצב החיסכון, ויש שיקבלו החלטה לבצע השקעה בעלת מרכיב סיכון גבוה יותר על מנת להשיג את היעדים הכלכליים, ויש גם כאלה שיעשו עם עצמם תאום ציפיות מחודש.

העיקרון שעומד מאחורי מהלך זה הוא ליצור איזון והקצאת משאבים נכון בין ההוצאות השוטפות לבין ההגשמה של מטרותינו ושאיפותינו בעתיד. יתר על כן, זה מוסיף תכלית וסיבה למאמץ היומיומי שלנו להיות מאוזנים ולשמור על ניהול כלכלי תקין. כך, בכל פעם שנשאל את השאלה: “למה אני צריך להקפיד, לנהל, לעקוב, להתמודד, לעיתים לסרב?” תהיה לנו תשובה טובה: “בשביל להגשים את היעד שלנו, זה שהגדרנו ושטרחנו בשבילו”.

כאשר משפחה יודעת שעליה להקצות לטובת הגשמת המטרות המשפחתיות את קרן ההשתלמות הנוכחית ואת השתיים הבאות, ובנוסף להקצות סעיף תקציבי של חיסכון חודשי של 1,000 ₪ – ובכך היא תשיג את כל יעדיה – הדרך לשם הופכת פתאום לאפשרית.

והעיקר, הרבה סייעתא דשמייא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!