מה ספד אברהם לשרה? • טור שבועי

שרה בת מאה עשרים ושבע שנים בפטירתה, והנה בא אברהם להספידה.

'אברהם בא' מהיכן בא? ר' לוי אמר מקבורתו של תרח, ר' יוסי אומר מהר המוריה, ושניהם דברי אלוקים חיים.

אברהם העברי שעמד אל מול כל העולם, מול כל עובדי העבודה זרה, והוא מן העבר השני. היחיד שמכיר בבוראו במסירות נפש, ומהיכן שאב את הכוחות הללו, שיוכל להתמודד כך לאורך שנים.

לצידו היתה לו "עזר כנגדו" 'שרה אמנו', וכאשר בא אברהם להספידה וצריך לבחון מהו ההספד שיתאר יותר מכל את גדולתה, אומר ר' לוי "בא מקבורתו של תרח" נטל את ההספד מקבורתו של תרח מהסיוע הרב שסייעה שרה לקבור את השקפת עולמו של תרח את העבודה זרה שלו ובלעדיה לא היה יכול לו.

אך ר' יוסי אומר "בא מהר המוריה" אברהם בן מאה שנה כשנולד לו בנו יצחק. וכעת מצווה על שחיטתו, הייתכן? איך שייך לעמוד בכזה ניסיון? כל חייו הוא נלחם כנגד המידות הללו, עסק בגמילות חסדים, וכעת ירצח את בנו? ולמרות הכל הולך לשחוט את יצחק, ויצחק הולך איתו 'כאיש אחד בלב אחד'.

מהיכן כוחות הנפש הללו, מהיכן החינוך? הדבקות בבורא עולם? "מהר המוריה בא" הגיע אברהם לומר דעו נא, הכל שלה! הכל מהחינוך ותמיכתה של שרה ולכן וילכו שניהם יחדיו, וכעת כשאברהם בא להספידה מהר המוריה בא.

וכאשר עמלים בסיפורי התורה העמוקים ומנסים להבין את עומקם של המעשים, בין אם מקבורתו של תרח בא, ובין אם מהר המוריה, את דרכו של אברהם מלווה שרה במהלך כל חייו בבחינת "זכו שכינה בניהם".

וביחד עם כל גדלותה 'והנה שרה באהל', שרה האם בישראל שחינכה את בנה שימשיך בדרך האבות, ללא שום פקפוק, ויהיה מוכן לעקוד עצמו. יחד עם זאת ידעה שמעמדה של האשה ביהדות נמדד ונבחן במדדים רוחניים ולא בכותרות. יחד עם זאת ידעה שהיא זו שבידה מפקידים את חינוך הילדים, היא זו שנושאת בתפקיד החשוב ביותר כי כך נבנה סולם הערכים הפנימי ביהדות. היא ידעה שחינוך וטיפול בילדים זו אינה משימה שולית ופגיעה במעמדה של האשה, אלא זו מטלת חיים.

שהרי בזמן שכל אומות העולם בנו מרכזי תרבות, בנתה היהדות את הבית היהודי, בו שוכנים מלך ומלכה, וזכתה האשה שהפקידו בידיה את המפתח ללב של העם היהודי, ולנכס היקר ביותר שלו, שהרי הדבר שמכריע על יהדות הרך הנולד זה זהות האם.

זהו ההספד הגדול שנושא אברהם על שרה אם האומה שהשקיעה את כל כוחותיה, וכעת כשנמסר הדגל, נמסרו הכוחות, הושלם התפקיד- החזירה נשמתה לבוראה!

"ויהיו חיי שרה" צדיקים במיתתם קרויים חיים, גם לאחר מותם ועזיבתם את העולם, דרכם באמונתם, עמידתם בניסיונות, נותרו עמנו לדורות.

את כוחותיה המיוחדים של שרה בגבורה ללא חת ופשרה, בדרך החינוך של בנה, ירש עם ישראל בקרבו, וזה התפקיד הגדול של כל אב ואם בישראל, לילך עם אלו הכוחות, ולחנך את זרעו הבא אחריו, "ושמרו דרך ה'" ואז זוכים שאב ובן הולכים יחד, יד ביד, "וילכו שניהם יחדו בלב שוה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!