מערת המכפלה – תחילת קנין ארץ-ישראל

הפרשה שלנו עוסקת בתחילתה בקניית מערת המכפלה מאת בני חת, והיא מתארת בפרוטרוט את כל המשא ומתן שבין אברהם לעפרון במעמד אנשי העיר. עד כדי כך מפרטת התורה את אותו קנין, עד שהגמרא בתחילת קידושין, בבואה ללמוד את דרך הקנין הרווחת ביותר, הלא היא קנין כסף, מביאה ראיה מפרשתנו שאכן הכסף קונה. אף גדרו של אונן שמתו מוטל לפניו, אשר דיניו מבוארים בפרק שני של מסכת ברכות, נלמד מהפרשה כאן. וראוי לשאול, מה התורה עושה כאן כזה עסק מסיפור קבורתה של שרה, מה זה משנה היכן וכיצד נקברה. ואמנם, סיבה אחת הינה בוודאי שיש כאן התחלה של קנין הארץ, ואברהם תוקע יתד במקום הראשון מבין שלושה מקומות, אשר אומות העולם אפילו אינן יכולות לבוא כלפינו בטענת "גזלנים אתם". שני המקומות הנוספים הם קבר יוסף והר הבית. (ואמנם, כבר ביארנו בפרשת בראשית, שכנגד טענת האומות, אנו משיבים שה' ברא את העולם כולו ונתן לנו את הארץ, אך לגבי אותם שלושה מקומות אין לנו צורך אפילו להשיב, שכן הם נקנו בכסף מלא).

פרט לעובדה שיש כאן התחלה של קנין הארץ, מביא האברבנאל טעם נוסף לאריכות המובאת כאן ולהשתדלות המרובה של אברהם בקבורת שרה –

"השתדל אברהם לתת קבורה לשרה אשתו ולא רצה לקברה בקבר אחד מאנשי העיר פן יתערבו עצמות הקדושה עם עצמות הכנעניים המתועבים במעשיהם כמ"ש כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו. אבל בקש קבורה מיוחדת לצדקת בארץ ישראל הקדושה ובמערה ההיא שיחדה האל יתברך לקבורת אבות העולם ואמהותיהם וכן עשה יעקב בצוותו את יוסף אל נא תקברני במצרים, וכדי שנלמוד מעלת ארץ ישראל ובפרט מערת המכפלה וכמה ראוי לאדם שישתדל בקבורת המת וליחד ליקבר במקום קדוש נכתב הספור הזה בתורה".

יסוד גדול למדנו כאן, והוא שקבורתה לשרה באה לבטא לא רק את עצם ההיאחזות, אלא גם את צורת ההיאחזות בארץ. לצד מעלת ארץ ישראל (שבאה לידי ביטוי במיוחד כאשר יעקב מבקש מיוסף להקבר במערת המכפלה), יש כאן יסוד של היבדלות מוחלטת מתושבי הארץ, עד כדי שאפילו אחר המוות אברהם אינו מוכן שעצמות אשתו תתערבנה עם עצמות הכנענים המתועבים. אהבת הארץ אין פרושה אהבת יושביה, כי אם להפך – שנאה ותיעוב לאלו המפריעים לנו לקיים כאן חברה כרצון ה'.

ישנם חוגים בקרב ההתישבות, אשר על-מנת לקבל לגיטימציה למעשה ההתישבות טורחים לציין שהם אינם מנשלים, חלילה, את יושבי הארץ הערבים, אלא אדרבה – הם באים לחיות עימם בדו-קיום. כנגד אותה שטות, כנגד אותו חוסר הבנה בכל מהותה של ירושת הארץ, ראוי לשנן את דברי האברבנאל, המבארים בטוב טעם ודעת עד כמה חשובה ההרחקה מאותם עמים, עד כמה חשוב שנשב כאן לבדנו. אם נזכה להבין זאת, אז נזכה לברכה של "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" (שמואל ב' ז', כ"ג).

מעתה, בעוברי מדי יום ליד מקום קבורת האבות, אני נזכר בדברי האברבנאל ובתובנה החדשה שהיא מעניקה לנו ביחס לחשיבות קנית מערת המכפלה. מי יתן ונפנים זאת כראוי, מי יתן ונלמד על-מנת לעשות!

ברוך מרזל.
עוצמה יהודית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!