חיי אצילות ורוממות • טורו של שלמה קוק

1.
השבוע לפני 62 שנה, כתב מרן הגראי"ל שטיינמן – שיאריך ימים ושנים טובים – צוואה. הוא לא היה חולה, הוא לא עבר תאונה קשה. הוא היה אברך בני-ברקי חשוב, בן ארבעים, ר"מ בישיבת פוניבז' לצעירים.

איך קורה שאדם קם פתאום, באמצע החיים, וכותב צוואה?

בספר החדש והמצוין 'הפנקס' (הוצאת 'צוף' בהנהלת נתן פלדמן), מספר נאמן-הבית הרב יצחק לוונשטיין זצ"ל את ששמע מבעל-המעשה עצמו: ראש-הישיבה חש חשיכה גדולה בהסתלקותו הפתאומית של גדול הדור, מרן החזון איש זצ"ל. הוא לא היה מסוגל לעבור על כך לסדר היום. "אם החזון-איש נפטר כך, בפתע-פתאום, צריך ללמוד מזה משהו. צריך להיות מוכן לרגע הזה, 'שוב יום אחד קודם מיתתך'", אמר ועשה. ישב וכתב צוואה.

אגב, סיפר הגראי"ל לנאמן-ביתו על אחד הפרטים שכתב בצוואה ההיא: "שיקברוני בין פשוטי עם, כי לב יודע מרת נפשו, ואני מרגיש באמת כי איני ראוי כלל להיקבר בין אנשים גדולים. ויתבעו אותי בדיני שמים גדולים מאוד. וכן שלא יספידוני, ושלא יהיו מודעות ולא רמקולים. ומצידי שיהיו קצת אנשים, ותיכף למיתה – קבורה". איזו ענווה.

"למעשה", הוסיף הגראי"ל באוזני נאמן-ביתו, "כתבתי כבר 5(!) צוואות מאז פטירת החזון-איש. כל פעם אני משנה. ייתכן שבעניין הספדים אשנה דעתי, כי אומרים שזה כן גורם להתעוררות".

קשה להבין את שיגם ושיחם של ענקי הרוח. החזון איש עצמו – שיום פטירתו ה-62 צוין השבוע – מעניק לנו פרספקטיבה באחת מאגרותיו: "ואמנם האיש הזוכה לידיעת התורה הוא הולך בין אנשים ונדמה לאדם הרואה לעיניים כבן אדם, אבל באמת הוא מלאך הגר עם בני תמותה וחי חיי אצילות ומרומם על כל ברכה ותהילה".

ובכל-זאת, שומה עלינו ללמוד מאורחותיהם. אנחנו בעיצומה של אינתיפאדה קשה. יש בתוכנו יותר מדי יודעי-עתים, מחשבי חשבונות. הם יודעים לספר מי אשם במצב הביטחוני, וממשיכים בשלווה לשגרת- חייהם, כי הרי המצב אינו קשור אליהם כלל וכלל. גדולי ומאורי האומה, אינם עוברים לסדר היום. אצלם, אין 'מקרה'. לדידם, אין 'תירוצים'. כל מאורע, דורש מהם מחשבה המביאה לידי מעשה. ויהי חלקנו עמהם.

2.
"כיצד הפך קומץ מנשקי הקמעות והמזוזות והמשתטחים על קברים – לרוב במדינת ישראל?", תהה ה'אומן' יאיר גרבוז בנאום נוטף שנאה וקנאה לקראת הבחירות האחרונות לכנסת.

אכן, המציאות הוציאה את גרבוז מדעתו. העם בישראל – מלבד קומץ תל-אביבי מתייפייף – אוהב יהדות. מהפכת התשובה נמשכת במלא עוצמתה. יהודים, אף הרחוקים שבהם, נותנים כבוד ל'דמות הרב' ומאזינים בקשב רב לכל דבר הלכה היוצא מפיו. מה חבל שיש רבנים המוותרים על הכלי העוצמתי ביותר שברשותם – דבר ההלכה הצרופה – לטובת טיעונים ביטחוניים-מדיניים-פוליטיים.
כמה חסרה דמותו של מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל. כשהוא דיבר, למשל, על איסור העלייה להר הבית – הוא לא נזקק לטיעון נוסף, מלבד ההלכה.

מצאתי השבוע הסרטה משיעור שמסר בבוקר יום י"ד אב תשע"א בנושא איסור העלייה להר הבית, בשפה ברורה ונעימה, כדרכו: "אין רב בעולם שיתיר דבר כזה. הרמב"ם כותב שמי שעולה להר הבית בימינו – חייב כרת! אתם יודעים מה זה כרת? כאילו אוכל ביום הכיפורים! יש אנשים שיצר הרע מפתה אותם, אומר להם שיתפללו בהר הבית, כאילו מביאים בזה את המשיח. זאת טעות! יש בזה כרת! יוצא שכרם בהפסדם".

והדברים העממיים, הבהירים, כשהם יוצאים מפי מרן בעל 'יביע אומר' – חודרים לכל אוזן יהודית.

כך נהג גם בנו-חביבו, חבר מועצת החכמים של ש"ס הגאון רבי דוד יוסף, כאשר גנז לאחרונה מכתב העוסק בחומרת איסור העלייה להר הבית, רגע לפני פרסומו. על-פי פרסום של ידידנו אבי בלום, גנז הגר"ד את המכתב מחשש שהמכתב יפרוץ את גבולות הפסק-ההלכתי ויהפוך לכלי לניגוח פוליטי-מדיני.

3.
כפויי טובה היו הבני-דודים, כפויי טובה נשארו. ואחר-כך עוד מדברים על הסכמי שלום. חבל שיש מי שנותן להם מתנות.

הרב הראשי לישראל, הגאון רבי יצחק יוסף, מגלה אחריות מתוקף תפקידו ומרבה לאחרונה לתקוף את נושא העלייה היהודית להר הבית מזוויות מגוונות. בעצרת ביום השנה לזכר אביו בבית הכנסת הגדול בירושלים, הביע קריאה ברורה לפעילי הימין-הקיצוני: "צריך להפסיק את ההסתה שמתסיסים אלה שעולים להר הבית, הם מספקים סיבות לאויבים שלנו".

המוסלמים, שאמורים היו להודות לו על-כך, לא רק שלא הכירו טובה, אלא נתנו לו סטירה.

בשבוע שעבר ערך הרב יוסף תפילה מאובטחת בקבר יוסף בשכם בעקבות הצתה פלסטינית באתר המקודש. בדרך חזור, באישון ליל, ספגה השיירה מטר אבנים. ואם לא די בכך, שעות אחדות לאחר מכן, חדרו נערים פלסטינים למתחם הקבר והציתוהו בשנית.

רסאן א-שאקע, חבר הוועד הפועל של אש"ף, הסביר את התקרית בראיון לתקשורת: "הרשות הפלסטינית מנסה להרגיע את השטח, ואז מגיע הרב הראשי היהודי יחד עם המתנחלים ומעורר שוב את ההסלמה. זה ברור לכולם שכניסה שכזאת תעורר את הנערים לפעול נגד המקום ובכל זאת הם מחליטים להיכנס".

א-שאקע קרא לפתוח בוועדת חקירה בינלאומית על "הפרות ההסכמים של ישראל והדרך שבה היא מסלימה את המצב".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!