"המצית מסקווירא" מקרה חריג? משה ויסברג בטוח שלא

ביום שלישי לקראת ערב לפי שעון ישראל, דיווחתי על פסק דינו של שאולי שפיצר. עונשו - ישיבה בכלא האמריקני, קוצר והוא שוחרר. כמעט ארבע שנים ריצה במאסר, זאת לאחר שהודה במסגרת עסקת טיעון כי השליך באישון ליל בקבוק תבערה לעבר בית מאוכלס במשפחה שלימה בשיכון סקווירא. הרקע לפעולה: בעל הבית הואשם בקהילה המקומית ב"המרת תקנות המקום".

עם היוודע דבר שחרורו פרצו חגיגות שמחה בקהילה. האמת שגם אני שמחתי. הרי את העונש על מה שעשה הוא כבר קיבל, מלבד עצם הישיבה בכלא, הרי גדולה ביותר היא הבושה, - אוי לאותה בושה! וייסורים מכפרים, כידוע.

אבל למעשה, מתברר כי אם אני חשבתי על בושה, אזי בעצם טעיתי.

בחסידות בה‏ גדל והתחנך, עם צאתו מהכלא - אף ימשיך לגדול. הוא התקבל שם בזרועות פתוחות. סביר שגם נתבשר במהרה כי בא בברית אירוסין כאחד הבחורים בקהילה.

והנה גם, התיעוד שהסעיר את הקהילות השונות ברחבי העולם - בו נראים מאות החסידים שפצחו בקולות שירה וזמרה, פתחו בקבוקי 'לחיים', וארגזי עוגיות נאכלו כמוצאי צום ט' באב, הוכיח כי בושה אין כאן, ובעצם מבחור עם אזיקים הפך להיות גיבור ונערץ.

רבים פנו אלי בימים האחרונים בדרישה: "מוישה, אתה חייב לכתוב טור נגד הריקודים המזוויעים הללו", וכלשונם: "על מה הריקודים שם בסקווירא. הלך בחור מושחת, שרף בית, שרף בנאדם, מה החגיגות הללו? רואים את זה בחורים ממקומות אחרים מה זה משדר? זו בושה וחרפה".

מכר אחר פנה אליי באומרו: "איזה גועל, איזו בושה. צריכים להוקיע את זה, עוד נגיע למצב שבכל מקום ‏יהיו בחורים שירצו להיות 'שאולי שפיצר'".

כאן עצרתי. שמתי לעצמי את הנקודה על השאלה האמיתית, ואני באמת שואל אתכם: אם נראה למישהו בעקבות החגיגות האלו, שקיים סיכוי כי בעקבותיו יבואו אחרים שירצו להיות "שאולי שפיצר" - קול פנימי אומר לי שמסתתרת כאן שאלה אחרת, גדולה יותר: שמא אצל כולנו יש שאולי שפיצר קטן, או גדול, בלב פנימה.

כי הרי מה בעצם עשה שאולי, למרבה הצער והאבסורד הוא "בסך הכל" שימש כשליח ציבור של הממסד בחסידות, כנגד מי שהמרה את פי האדמו"ר ותקנות החסידות. אבל ברעיון, הוא לא חידש דבר, הכל קיים והיה גם לפניו לצערנו.

אמנם נכון שבחסידות אחרת, בעידן הנוכחי זה לא היה קורה. כולם כיום מודעים לכך שבעידן הטכנולוגי, הכול מתפרסם מיידית וברחבי העולם. אך סקווירא היא עיירה מנותקת, אין בה שבועונים ואפילו הטכנולוגיה יחסית ממוגרת, בטח בקרב צעירי החסידות. כך ששאולי שפיצר אילו היה מודע לאפקט הפרסומי ולנזק הגדול של מעשה טרור שכזה, גם אילולי היה נתפס - היה נמנע מראש מהרעיון.

מסתבר גם שכל המבקרים למינהם, שהביעו תדהמתם וזעזועם נוכח השמחה הגדולה בסקווירא לא ביקרו ובקושי שמעו על הצד היפה של התמונה: ממלכה האדירה, אימפריית תורה וחסידות המתנוססת לתפארה בקרית סקווירא, תחת הנהגתו של האדמו"ר שליט"א.

מתוקף תפקידי כמסקר אירועי הקודש בחצרות הרבנים והאדמו"רים, התוועדתי לא אחת לממלכה האדירה, המנוהלת באופן מפליא ומעורר השתאות, תחת הנהגה ברורה ומסודרת, כאשר כ"ק האדמו"ר ניצב בראש עם קודש ומנהיג עדתו בעוז וברמה. אין פרץ ואין צווחה בקהילתו.

לא זכיתי לראות כעוצמת הדבר הזה בשום חצר. קהילת סקווירא כפופה למנהיגות רבם המנווט ומכוון דרכה. זו להערכתי העיירה השמורה ביותר, כמעט ללא שבועונים וללא תקשורת חיצונית, הטכנולוגיה שם כאמור כמעט ממוגרת לחלוטין. פינה יקרה של קהילה קדושה המנוהלת על מי מנוחות בנעימות ורוגע של קדושה.

לשפוט ולשקול את כל זה אל מול התמונה המלאה, על חריגה דו כיוונית - מקרה אחד ויחיד על פי מקורות בחסידות, בו אחד מתושבי המקום פרץ גדר, ומבחינתם "העז לצפצף על תקנות האדמו"ר לעיני כל ישראל, בריש גלי". ובמעשיו בעצם להחריב ולפרוץ את המקובל על כולם בקהילה, נחשב בעיניהם לערעור במעשיו נגד הנהגתו של האדמו"ר. אולי זה נעשה על ידי מעשה שנראה קטן ושולי אך הספיק בכדי להבעיר את הרוחות של החסידים הדבוקים בלב ונפש בתקנות המקום.

בלהט הרוחות, בעת בה נפשם של הצעירים שבחבורה שלא הורגלו לשמוע כגון הא, ונפשם לא עמדה להם לידע היכן הוא הקו האדום. קם אחד ועשה מעשה, מתוך פרץ קנאות בלתי נשלט, ועשה מעשה נורא. זה מול זה - מקרים חריגים ביחס למה שאני מכיר בקהילה המופלאה הזו.

לא אוכל להימנע מלהוסיף הערה קטנה אך נוקבת ויורדת עד מעמקי הנפש, מראה קטנה אל מול כל התמהים והנדהמים מריקודים על שיחרורו של נער צעיר שנסחף במשובת נעורים. האם באמת אין בקרבנו המזדהים עם מעשי אלימות שלפעמים היו בהם כדי להמית, מי שאינו חושב בצד של האדמו"ר או הרב של התוקפים. האם גם אז חברי התוקפים הזדעזעו? [ודברי מכוונים על כל הצדדים בכל העדות ובכל הקהילות, גם אליך ולקהילתך, הקורא הנכבד...]

וכי ברחובותינו לא ראינו כדברים הללו? היש קהילה אחת שהנהגתה תהיה שונה בענין שכזה? - אם זה טוב או לא, אינני יודע, ואין מתפקידי להיכנס לזה, אך נציב נא מראה אל נגד עיננו, האם בקהילות הקודש השונות לא נוהגים במקרים חריגים כך, בצורה כזו או אחרת?

האם כשקם יהודי תושב תפרח כנגד הנהגת ראש הישיבה שם, לא הושלכו לעבר ביתו בקבוקי תבערה? האם גם אז התקבלו הדברים באותו עוצמת זעזוע? האם כשאותם בחורי תפרח שוחררו ממעצרם לא התקבלו בשירה וריקודים בישיבתם?

ולא אמשיך בדוגמאות, כי כאלו יש למאות ואלפים...

החגיגות עם שחרורו של שאולי שפיצר

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!