כשהרבי מגור הזהיר את רבין: "דע לך, יתנקשו בך ועליך להישמר"

במלאת 20 שנים לרצח רבין מביא בחדרי חרדים את הפרטים המלאים על השיחה המדהימה, שניהל האדמו"ר מגור ה"פני מנחם" זצ"ל (שהשנה בחודש אדר ימלאו גם 20 לפטירתו, להבדיל) עם ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל - חודשיים לפני ההתנקשות בחייו, ובה הזהירו בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "דע לך, יתנקשו בך ועליך להישמר – אתה עדיין יכול לעשות שינוי כיוון ולהציל את חייך!"

הימים ימי אוסלו, עמוק בתוך עידן הפיגועים, ההסכמה על אוסלו ב' כבר הושגה, הימין כבר יוצא להפגנות. אלול תשנ"ה. יצחק רבין מגיע לביקור הרביעי והאחרון שלו אצל האדמו"ר ה'פני מנחם' מגור זצ"ל.

זה היה לאחר שראש הממשלה רבין התקבל כבר שלוש פעמים אצל האדמו"ר, הפגישה הראשונה היתה בשנת תשנ"ב בסיטואציה בלתי אפשרית, רבין מקים את ממשלתו אחרי הנצחון הדחוק בבחירות על יצחק שמיר, שבו גיבש רוב חוסם בעזרת הערבים. האדמו"ר ה'לב שמחה' מגור זצ"ל נפטר במהלך הימים שהוקצבו לרבין להקים ממשלה, ואילו האדמו"ר ה'פני מנחם' ישב 'שבעה' בבית מדרש בדירתו ברלב"ח שבה התגורר הרבי ה'לב שמחה'.

רבין הגיע לניחום אבלים (ביקור שאינו דורש הסכמה מוקדמת, על אף שכמובן נמסר לבית האדמו"ר כי המיועד לראשות הממשלה מתכוון להגיע על מנת לנחם) וניסה לנצל את ההזדמנות כדי לקחת דברים על אפשרות כניסתה לממשלה של יהדות התורה, שהתאחדה בבחירות אלה מחדש, בעקבות השיחה המפורסמת של ה'פני מנחם' עם הגראמ"מ שך זצ"ל. שיחה שהובילה את שתי המפלגות החרדיות שהתבצרו מאחורי מתרס של שנאה לדרך חדשה של פיוס. אך לתדהמתו של ראש הממשלה המיועד, האדמו"ר, בעצם האדמו"ר המיועד, הפסיק את רבין, כשהוא אומר לו בפסקנות: "אלה ימי ה'שבעה', ימי האבלות על אחי הרבי, ואין לעסוק בהם בפוליטיקה".

כמה ימים אחר כך החל ה'פני מנחם', עד אז ראש ישיבת 'שפת אמת', לשמש כאדמו"ר, מלמטה החל מתגבש לחץ כבד מצד כמה מהח"כים. אלה הציגו בתוקף גובר והולך את הדרישה שאגודת ישראל תוביל את יהדות התורה לעבר כניסה לממשלת השמאל.

בעקבות הלחצים התקיימה "ועידת פיסגה" (הפגישה במשרדי יד שרה) בה השתתפו ארבעה גדולי הדור, הגראמ"מ שך, הגרש"ז אויערבאך, ה'פני מנחם' והגרי"ש אלישיב זצ״ל. זו היתה הזדמנות שבה התגלתה זהות ההשקפות בין הגראמ"מ שך ל'פני מנחם', בשאלה כבדת המשקל שהונחה בפני גדולי התורה: האם לצאת למלחמה חזיתית מול שלטון השמאל המסתמן, ורק בשאלה אחת התגלו חילוקי דעות: היחס לש"ס, ובעיקר לגר"ע יוסף זצ"ל.

האדמו"ר עמד על דעתו כי אין לדרוש ממורה דרכה של ש"ס להתכופף להחלטותיהם של הרבנים האשכנזים, וכשהוא משתמש במטבע הלשון המוכרת: "נהרא נהרא ופשטיה" הזכיר ה'פני מנחם' כי אלפים לומדים את פסקיו של הרב עובדיה יוסף, ויש להתייחס אליו בכבוד הראוי. האדמו"ר לא הסתפק בהבעת דעה, אלא פנה לגר"ע יוסף וקיבל את הבטחתו שלא להיכנס לממשלת השמאל ללא תיאום עם יהדות התורה, אך מבלי שש"ס תושפל, מה שלדעתו היה אמור לרצות את גדולי התורה הליטאיים, ובראשם כמובן הגרא"מ שך זצ"ל.

מקרובי ה'פני מנחם' מספרים כי במהלך הדיונים הגיע הגר"ע יוסף לבית האדמו"ר מגור כשהוא מלווה ברוח הימים ההם באריה דרעי. הגר"ע יוסף זצ"ל השמיע באוזני מארחו את הטיעונים בעד כניסת ש"ס לממשלה, ה'פני מנחם' הציג את הטיעונים שנגד הכניסה. הגר"ע יוסף נטה להשתכנע מהדברים. דרעי ביקש להרחיב את הדיבור ולהסביר. אך האדמו"ר היסה אותו באומרו: "תפקידך כפוליטיקאי הוא לשמוע את דברי הרב, ולא להציע לו מה לעשות".

בעקבות הדיון שקיימו ארבעת גדולי התורה, מה שהתברר כדיון המכונן של מדיניות החרדים לשנים ארוכות – השיבה יהדות התורה תשובה שלילית חד משמעית ליצחק רבין.

באותו קיץ, כחודשיים אחרי פטירת ה'לב שמחה', וכחודש לאחר הקמת ממשלתו, הגיע רבין לביקור בבית האדמו"ר שבבנין ישיבת "שפת אמת" בדירה בה התגורר בשעתו אביו, ה'אמרי אמת'. הפגישה נערכה בחשאי בשעת לילה מאוחרת מעט לאחר חצות, ובמהלכה ניסה רבין לעורר שוב את אפשרות כניסת יהדות התורה לממשלה, אך נתקל בחומה בצורה, האדמו"ר הבהיר פסקנית כי אין סיכוי למהלך, ואמר לאורחו כי כל גדולי התורה מתנגדים להשתתפות בממשלה.

פגישה במושב בית מאיר
שנה מאוחר יותר, בקיץ תשנ"ג, הגיע רבין לביקור נוסף אצל האדמו"ר מגור. ה'פני מנחם' נהג ללמוד אז במהלך כל היום במושב בית מאיר שבפרוזדור ירושלים, ובשעות הצהרים היה שב למנחה ולקבלת קהל.

כאשר רבין ביקש להתקבל לשיחה, נאות האדמו"ר לקבלו בבית בו למד במושב בית מאיר. ראש הממשלה רבין שמע שוב מפי האדמו"ר את אותה תשובה, באותה נחרצות שהפכה להתנגדות גורפת חודשיים מאוחר יותר, כאשר רבין קנה את התבשיל שבישל לו שמעון פרס והלך על אוסלו. ביקורים אלה היו במסגרת מאמציו של יצחק רבין לשמור על ערוץ פתוח עם האדמו"ר, שבו ראה את מי שיכריע אם יהדות התורה תכנס לממשלה,

בעת פרשת החייל החטוף נחשון וקסמן שיגר האדמו"ר מסר לרבין באמצעות אחד מעוזרי ראה"מ, ובו ביקש כי הממשלה לא תקבל את דרישת חוטפיו של וקסמן לשחרר מחבלים בנסיון לקבל את החטוף. אגב, בעת שהפרשה העסיקה את הציבור הישראלי, עבר הרבי בחזור מהטיש לביתו בציון אביו שבחצר ביתו, ה'אמרי אמת', וגילה כי נתלה שם פתק ובו בקשה להתפלל לטובת נחשון וקסמן הי"ד.

האדמו"ר שאל את המשב"קים בניסוח שלא בישר טובות: "האם הוא עוד נמצא?" מאוחר יותר התברר כי אכן באותה שעה וקסמן כבר נרצח. האדמו"ר שלח מכתב ניחומים.

חודש אחרי הפגישה בתשנ"ג יצא כאמור הסכם אוסלו לעולם, ואז החלו הפיגועים הסדרתיים, ה'פני מנחם' היה חריף ביותר ביחס להסכמי אוסלו, וחזר ואמר כי "מאוסלו לא יצא שלום". אוסלו גם סיים את פרק הדו שיח עם רבין, ראש הממשלה ביקש לבוא שוב לבית האדמו"ר, אך מאז אוסלו האדמו"ר סירב בפסקנות לקבלו ואף השמיע ביטויים אישיים קשים על רבין.

באלול תשנ"ה, שהה הרבי מגור בחיפה במקום נופש בשוכנת דניה. רבין, שכנראה עמד בקשר עם פוליטיקאים חרדים מסויימים, ביקש שוב להתקבל, והאדמו"ר בשונה ממנהגו עד עתה בימי אוסלו, השיב לשליחו של רבין כי הוא יכול לבוא, אך התנאי היה כפול ומכופל כי יבוא ברכב אזרחי, ומלבד הנהג - איש מהעוזרים לא יגיע. בהזדמנות זו ביקש הרבי גם מבאי ביתו הקבועים שלא להיות בדירה בעת השיחה עם ראה"מ, ואכן בדירה היו בעת השיחה רק בנו הגאון רבי יצחק דוד אלתר ואחד המשמשים.

האדמו"ר לא גילה ידידות מופגנת לאורחו, האיתות למה שצפוי בשיחה ניתן כבר בעת כניסתו של רבין לחדר הרבי. כאשר נכנס הושיט ראש הממשלה את ידו - אך לתדהמתו האדמו"ר לא החזיר לו יד, מאוחר יותר אמר הרבי: "לא יכולתי ללחוץ את היד שלחצה את ידו של ערפאת", ולא זו בלבד, אלא שכאשר ישב ראש הממשלה מולו, האדמו"ר השפיל את עיניו וכלל לא הביט ברבין.

האדמו"ר שנהג לשתות בקביעות מים חמים מטעמי בריאות. באותה הזדמנות הורה האדמו"ר שלא להכניס מים, כדי שלא יהיה צורך להציע כוס לרבין, ורבין הרי אינו מברך…

כאמור אלה היו ימי אוסלו ב' שבהם דובר על העברת שטחים נרחבים לידי הפלשתינים שכבר היו בעיצומו של גל טרור. רבין, שהגיע מצוייד, הוציא מתיקו מפות ופרס על שולחנו של האדמו"ר. הוא הראה בידו על האיזורים שלדבריו הוא עומד כי ישארו בידי יהודים, בין השאר הצביע על "עוטף ירושלים" (תקופה קצרה קודם לכן ביקש רבין למסור את קבר רחל לערפאת, ובעקבות מידע זה התקיים כינוס מועצג"ת שיצא בחריפות נגד המהלך שמוביל רבין, וזה אכן נאלץ לסגת בשל הלחץ הציבורי – זאת הסיבה היחידה שיהודים יכולים להגיע עד היום הזה לקבר רחל).
האדמו"ר ביטל את המפות שרבין מציג, ובידו החווה על כמה מהשרטוטים, כשהוא מוסיף מילות הבהרה קצרות, עד כמה המהלך שרבין מוביל מסכן חיי מאות אלפי יהודים, ומהווה אסון לישוב היהודי בארץ ישראל.

רבין ניסה לומר דברים להגנתו ולהסביר את העמדה בה הוא נוקט, אך האדמו"ר ביטל את דברי האורח בתנועת יד חדה.

בשלב זה רבין הגיע ל"תכל'ס" וניסה לשדל את האדמו"ר להעניק לפחות תמיכה מבחוץ לממשלה, הדבר היה נחוץ לו גם קואליציוני וגם מוסרית, שכן הוא מצא את עצמו ללא תמיכה של רוב יהודי (לשרון רוב ערבי לא הפריע), בין השאר פנה רבין לאדמו"ר ובמהלך השיחה הטיל 'פצצה', "אני יודע שחשוב לכם דיור להשכרה, חשוב לעדת גור שנלחמת על הדיור זה שנים. אשלח אל האדמו"ר את שר השיכון פואד – ואתן לו גיבוי מלא כדי שתוכלו לקבל את כל משאלותיכם".

רבין הוסיף: "על ידי כך תוכלו להסביר לציבור שלכם למה נכנסתם לקואליציה". זה היה ניסיון שקוף לנצל נקודה חשובה לגור, שכן ה'לב שמחה' לחם למען 'דיור להשכרה' בו ראה פתרון לכמה מצרות התקופה, והאדמו"ר ה'פני מנחם' המשיך במאמץ. אך האדמו"ר ביטל את דברי רבין, ואמר כי אינו מעוניין לראות את פואד, וגם השיב לו בו במקום בשלילה מוחלטת לאפשרות של דיל: 'דיור להשכרה' תמורת תמיכה בממשלה המסכנת חיי יהודים, מאוחר יותר הבהיר באוזני אנשי ביתו כי אין דבר בעולם שיכול להשתוות בחשיבותו לשפיכות דמים, ואוסלו היא שפיכות דמים.

בשלב זה פנה האדמו"ר לרבין ואמר לו דברים נוקבים: "אני חי בתוך עמי, אני חי את הציבור, אני שומע את הכאב, אני לא מבין איך אתה לא חושש אחרי מה שאתה עושה?" האדמו"ר הוסיף והיה מפורש יותר: "אתה צריך לשנות את המדיניות בה אתה נוקט, שאם לא כן אתה מסכן את חייך, דע לך, יתנקשו בך ועליך להשמר, אתה עדיין יכול לעשות שינוי כיוון ולהציל את חייך".

רבין יצא מהפגישה כשהוא זועף, האדמו"ר לא ליווה את אורחו ראש הממשלה בצאתו, וגם לא לחץ את ידו בעת הפרידה, וכשקם רבין מהשולחן אמר לו שוב: "זכור שהזהרתי אותך אתה יכול עדיין להציל את עצמך". רבין נראה סמוק פנים ויצא לבדו אל החושך.

המסר של שמעון שבס
8 שבועות מאוחר יותר הדהדו שלוש יריות בכיכר מלכי ישראל בתל-אביב שהוסבה ל"כיכר רבין".
רבין, אגב, קיים את התנאי ולא סיפר כנראה לאיש על הפגישה, גם האדמו"ר לא דיבר עליה, רק אחרי הרצח סיפר הרבי לכמה מאנשי הבית על שהתחולל בדירה בחיפה, אך השמועות על מה שנאמר בתוך הדירה בחיפה התהלכו בין קומץ של יודעי סוד עוד לפני הרצח.

מספר ימים אחרי הרצח עבר האדמו"ר במכוניתו ליד הר הרצל - אתר הקבורה הרשמי של ישראל, בו נקבר גם רבין, והתבטא: "כאן הוא שוכב", והוסיף מילה משמעותית על ראש הממשלה שנרצח, באומרו "הרי הזהרתי אותו". ההוראה של האדמו"ר ל'המודיע' גם היא הייתה חד משמעית, לא לשתף בדרך כלשהי פעולה עם "פסטיבל רבין".

גם מכתבו האחרון של ה'פני מנחם' ערב פורים תשנ"ו שבמוצאיו עלה בסערה השמימה, עסק בהתנגדות לממשלת הזדון, שאז עמד בראשה כבר פרס. המכתב נשא את הכותרת "עם ה' חזקו ונתחזקה".

באחת ההזדמנויות ניסה רבין ללחוץ על ה'פני מנחם', ובאמצעות מנכ"ל משרדו שמעון שבס שיגר (ויש אומרים שבעצת גורמים שמ'בני ברית'...) מסר, ובו אזהרה לרבי כי אם החרדים לא יתנו יד לממשלתו יתקשה לסייע להם, ולדברים יהיו השלכות קשות.

ה'פני מנחם' חייך ואמר לשבס: "המהר"ם מרוטנברג נלקח על ידי השליט בגרמניה של אותם ימים כבן ערובה, כאשר עבור שחרורו נדרש כופר גבוה. היו יהודים שביקשו לפדות בכל מחיר את גדול הדור, אך המהר"ם מרוטנברג עצמו מנע זאת מהם, בהסתמך על ההלכה שאין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהם, ועמד בדעתו עד שנפטר בכלא. המהר"ם מרוטנברג היה סבא שלי, ואני אלך בדרכו..."

הסיפור עשה את שלו. פרט מעניין בסיפור היה ששמעון שבס לא הגיע בדלת אלא 'חדר מבעד לחלון'. מנכ"ל משרד ראש הממשלה כבר היה – כמו הבוס שלו – אישיות בלתי רצויה בבית האדמו"ר. האיש שכל המדינה רעדה מפניו, כפי שגם התברר במשפטו, חיכה בתור בין המאות שהמתין כדי להתקבל על ידי האדמו"ר. הרה"ח רבי חנינא שיף זצ"ל, המשב"ק הנודע של אדמו"רי גור לדורותיהם, כלל לא ידע כי הוא הממתין ולחדר הרבי הוא נכנס "כאחד האדם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!