עוזי פוגלמן, אין לך את הכתפיים של אהרן ברק

בהחלטה צפויה, פרוצדורלית במהותה, בהתאם למשנתו הסדורה והשקפתו המשפטית הידועה והמוכרת, של כבוד השופט עוזי-פוגלמן, שעל פיה ובגינה נבחר הוא ולא אחר לכהן בכהונה הרמה, פסק 'כבודו' ועיכב את הריסת בתי המחבלים שיועדה להיות מיידית. וטעה....

שיטתו האקטיביסטית של כבוד הנשיא לשעבר אהרון ברק, ״הכל שפיט-הכל בגיץ״, התאימה לו, דווקא לו, לעילוי המשפטי אהרון ברק. בנוסף לשיטתו המשפטית החדשנית והייחודית, כבוד הנשיא אהרון ברק ידע ו'הכיר' את גבולות הכוח וצרכי הבטחון במדינה מוכת טרור כמו ישראל.

גם מבקריו החריפים, והם רבים, מודים שאהרון ברק ידע לסמן את המטרה, בפרט בצרכי בטחון שוטפים, ובגאונותו כי רבה, למצוא לה הצדקה משפטית מתאימה ומושכלת. זו הייתה יכולתו ובכך קנה את עולמו ופרסומו העולמי. היו לו ״כתפיים רחבות״.

היום, נשארנו עם ה'שיטה' והדרך, ללא הגאונות והלוליינות המשפטית שיכולה לסמן את המטרה ולמצוא לה צידוק משפטי 'מושכל', בהתאם לעקרונות המשפט המקובלים.

בצוק העיתים, במדינה מוכת טרור כמו ישראל, בפרט בעת האחרונה, היכולת הזו מחויבת המציאות. בפרט שהשיטה של ״הכל שפיט הכל בגיץ״ עדיין שלטת בבית המשפט העליון ובפועל כובלת ומגבילה את הרשות המבצעת - הממשלה הריבונית שנבחרה בדרך דמוקרטית.

מבלי לנקוב בשמות. לי אין ספק שלו היה יושב היום בדין, תורן אחר, שלא מבית מדרשו ומתלמידי הנשיא לשעבר, התוצאה הייתה שונה... וזה חמור. האם נגיע למצב שעותרים יכוונו עתירותיהם לפי התורן? אבוי לנו.

עובדה שאינה במחלוקת, רוה״מ וראשי מערכת הבטחון קובעים מפורשות: מהירות הביצוע בהריסות בתי מחבלים, מהווה גורם עליון והכרחי בקיום ההרתעה! עובדה זו בוודאי שעמדה לפני השופט שישב כתורן בדין. היא הייתה חלק מ'שיקוליו' ושיקו״ד. התוצאה מראה, שהפרוצדורה גברה. ה'שיטה' והדרך, הקיבעון המשפטי, ניצחו את הצורך הביטחוני והשכל הישר.

זאת למרות שהחלטת הממשלה הנוכחית, כחלק מהמלחמה הכוללת בטרור שברחובות, הינה להרוס מיידית את בתי המחבלים, בכדי ליצור הרתעה תקיפה שתשפיע על רצף האירועים בשטח. ההחלטה החדשנית גובתה הפעם בהסכמה מפורשת של היועמ״ש - ולא מילתא זוטרתא היא - ואף על פי כן...

אמר מי שאמר וצדק - בג'ונגל, שולטים חוקי הג'ונגל. אין זו אמירה גרידא. זו אמירה עם 'חוכמת חיים' ונסיון מעשי. אנו נמצאים במזרח התיכון, החם, לח ודביק. אנו לא במרכז-אירופה המעונבת והקרירה. כשאויביך רוצחים מוסתים, חמאסניקים, דעע״ש שבדרך... אין זמן לפרוצדורות, צודקות משפטית ככל שיהיו.

כששופטי ביה״ש העליון מתבצרים במגדל השן האקדמי, והכל נשקל ב'מאזני הצדק' האבסולוטיות. כשזכויות היחיד והפרט מועצמות לדרגה עליונה, ראשונה במעלה, והטרור וההסתה שולטים ברחובות, או אז חיי אדם בסכנה. זו האמת לאמיתה בישראל של שנת 2015.

מאידך, ההשתלחויות בשופטי בית משפט העליון מסוכנות. בית המשפט נשאר מעוז הדמוקרטיה ומגן הדל והפרט. גם באם הינו טועה, וכאמור, הפעם לטעמי טעה ובגדול! לא שופכים את המים עם התינוק. השיטה שלפיה עד היום נבחרו חבריו, 'מכריחה' את התוצאות הלא מקובלות על הפוליטיקאים, בוודאי אלו שהיום בשלטון.

ייטיבו הפוליטיקאים לו יעשו. לעשות! לא רק לדבר ולהשמיץ! לו ישכילו למנות שופטים מכל גווני החברה ומכל 'קשת הדעות' והשיטות המשפטיות, לאו דווקא מבית מדרש אחד ומיוחד. עד אז, שיתלוננו רק לעצמם על עצמם.

הצגת האימים של סגן יו״ר הכנסת ח״כ אחמד טיבי שהוריד לראשונה שר, זאב אלקין, מדוכן הנואמים בגין דבריו ש'צרמו' לאוזניו של היו״ר התורן, עברה בשתיקה. קריאותיו וזעקותיו "אני הריבון! אני כאן הריבון!" בכנסת-ישראל - לא זכו לתגובה תקיפה. לא מהחברים שנכחו באולם המליאה, ולא יצאו להגנת חברם השר, ובינתיים לא מוועדת האתיקה והיו״ר, ממפלגתו של השר אלקין.

מתברר שגם בביתם הכנסת - הפוליטיקאים יודעים רק לברבר ולא לעשות סדר. לפני שהם מטיפים בלשון תקיפה ופוגעת בשופטים, כדאי שיעשו סדר בבית ומהר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!