עלינו ללמוד מהגר: עת צרה – שעת רצון

"ותקרא שם ה' הדובר אליה את א-ל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי" (טז, יג).

"אתה א-ל ראי, אלו-ה הראיה, שרואה בעלבון של עלובים, 'הגם הלם' – לשון תימה, וכי סבורה הייתי שאף הלום במדברות ראיתי שלוחו של מקום אחרי רואי אותם בביתו של אברהם, ששם הייתי רגילה לראות מלאכים' (רש"י). ובפירוש הספורנו, "אתה א-ל של ראייה בכל מקום, לא בביתו של אברהם אבינו בלבד, כאמרם ז"ל, 'כל השערים ננעלו חוץ משערי הונאה'".

ביאור העניין נראה כך, ביתם של אברהם אבינו ושרה אמנו היה כדוגמת בית המקדש ממש, מקום של קדושה והשראה תמידית של השכינה, גם הניסים שהיו בבית המקדש היו שם בתמידות, וכמו שהביא רש"י בפרשת חיי שרה, שבאהל שרה אמנו היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת - כמו נר התמיד של בית המקדש, וברכה מצויה בעיסה - כדוגמת לחם הפנים, וענן קשור על האהל - היינו השראת השכינה, ומלאכים ושרפים היו שם תמיד, וודאי שכל מי שנכנס לבית מקדשם של האבות זכה להידבק בשכינה במידה מרובה ביותר.

חשבה, אפוא, הגר, שכאשר ברחה מבית אברהם ושרה, והסתובבה במדבריות, הרי יצאה מבית המקדש והתנתקה מהדביקות הנוראה שבבית האבות הקדושים.

והנה לפתע מתגלה לה גילוי נפלא, שישנו סוג נוסף של בית המקדש, והוא השראת השכינה וקירבה של הקב"ה לאדם הנמצא בצרה, שברגע שאדם שרוי בצער, הקב"ה נמצא איתו ומשתתף בצערו, כדכתיב, "כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו, מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח, להחיות שפלים ולהחיות לב נדכאים" (ישעיה נז, טו,), וכתיב, " יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה" (תהלים צא, טו).

וכמה שעניין זה נוגע לנו! הנה אנחנו לא התרגלנו בביתו של אברהם אבינו לראות מלאכים, ואם נראה מלאך, הרי נפשנו תפרח ברגע מעוצמת הפחד והאימה הגדולה, כמו שחשב מנוח כשראה מלאך, שימות מייד, וכ"ש אנחנו, אבל אילו ניתנה רשות לעין לראות, היינו רואים את עוצמת השראת השכינה עם המרכבה הקדושה של שרפי קודש הבאים לאדם כאשר הוא במצב של צער וסכנה!

והנה כשיש קצת צרות, אנו אובדי עצות ולא יודעים מה לעשות ולאן לפנות.

אמנם לאמיתו של דבר, דווקא בזמנים אלו מתקיים בנו הכתוב מספר יחזקאל [שגם הוא היה אחרי החורבן], "וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי ותשא אותי רוח בין הארץ ובין השמים ותבא אתי ירושלימה" (יחזקאל ח, ג), שכל אימת שסופג אדם עלבון או באה עליו צרה כלשהיא, מיד הקב"ה חש אליו עם כל פמלייתו כביכול, וברגעים נפלאים אלו צריך האדם להתגבר בתפילה ובקשה לפני בוראו, כי השעה היא שעת רצון היא, והמקום שבו נמצא הוא כמקום בית המקדש, והתפילה מתקבלת ורצויה, כדכתיב, " כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשוועו אליו שמע" (תהלים כב, כה).

ואכן, אין לך שעת צרה וצער, פחד ותמהון לבב יותר ממה שקורה בארצנו הקדושה בימים אלו, שונאי ישראל נשאו ראש, ותרבות ה"והוא יהיה פרא אדם, ידו בכל ויד כל בו" ו"על חרבך תחיה" מתגשמת שעה שעה מול עיננו, דם ישראל נשפך כמים, ואבדה חכמת חכמיו, ופתרון נראה באופק אין, חובה עלינו להתחזק בדברים אלו, להרבות בתפילה ובמעשים טובים, איש את אחיו יעזורו ולאחיו יאמר חזק, להרבות אהבת חינם, דקדוק המצוות ייתר על הרגיל, ובע"ה ובישועתו, יקויים בנו "עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע" אכי"ר.

בברכת שבת שלום ומבורך

צוריאל

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!