פרק בהיסטוריה: הלילה - ארבעים שנה להולדת הרה"צ מבעלזא

אלפי חסידי בעלזא זוכרים את יום ז' מר חשוון, לא רק כיום שבו אומרים ותן טל ומטר לברכה, אלא כיום היסטורי שבו נולד לאחר שנים ארוכות של ציפייה בנו יחידו של האדמו"ר - הרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח הנקרא "יום השאלה".

הלילה, ליל ז' מרחשוון, מציינים בחסידות 40 שנה להולדתו, כאשר השנה גם ימלאו יובל שנים להנהגתו של הרבי מבעלזא.

השמחה שפרצה בזמנו ברחבי העולם החסידי בפרט והיהודי בכלל - הדהדה למרחקים. בכל ריכוזי החסידות בארץ ובעולם פרצו בריקודי שמחה ושירה, שנחרטו בדפי ההיסטוריה של היהדות החרדית.

'בחדרי חרדים' התחקה אחר דפי ההיסטוריה המספרים על השמחה הגדולה, בין היתר ניתן למצוא כי האדמו"ר בעל ה'ויחי יוסף' מפאפא זצ"ל, כששמע את הבשורה קם ממקומו, החל לרקוד ואמר לאברך שבישרו כי "אין לי במה להוקיר טובה על הבשורה המשמחת שהבאת".

האדמו"ר מקאשנוב זצ"ל, חסיד בעלזא שהתגורר בניו יורק (אביו של חבר מועצת עיריית ירושלים מיכל הלברשטאם מ.ו.), נכנס לספר את הבשורה לאדמו"ר בעל ה'דברי יואל' מסאטמר זצ"ל, שהתבטא "זה לא רק שמחה לחסידי בעלזא אלא שמחה לכל העולם כולו".

בחודשים שקדמו ללידה שהה האדמו"ר בוילה בסביון יחד עם הרבנית שתחי', בתו של האדמו"ר בעל ה'ישועות משה' מויז'ניץ זצ"ל, הלידה הייתה בבית החולים איכילוב אז אסותא. לאחר הלידה הגיע האדמו"ר לבית המדרש ברחוב בן יעקב בבני-ברק, שם התפלל תפילת מעריב ולפניו עברו אלפי החסידים לאמירת 'מזל טוב'. בין המברכים הגיע גם הרבי בעל ה'לב שמחה' מגור זצ"ל, עוד קודם עלותו על כס האדמו"רות.

בין המתפללים שהיו אז בבית המדרש ניתן למנות גם את האדמו"ר מנאראל זצ"ל, הגרי"י ניימן זצ"ל והגרי"ש אונגר גאב"ד חוג חתם סופר זצ"ל.

שמחת השלום זכר נערכה בשבת פרשת לך-לך בישיבה ברחוב אגריפס בירושלים, לשם נהרו אלפים מכל קצוות ירושלים, כשבמוצאי שבת נערכת שמחת ה'וואך נאכט', אליה הגיעו כל ילדי התלמודי תורה של גור, בעלזא וויז'ניץ שהשתתפו ב'קרישמע ליינען', לאחר מכן הלכו אבי הבן והסבא הרבי מויז'ניץ זצ"ל להזמין את ה'בית ישראל' מגור זצ"ל שישמש כסנדק.

בשמחת הברית שנערכה בישיבה כובד בסנדקאות הרבי ה'בית ישראל' מגור זצ"ל, המוהל היה אבי הבן האדמו"ר מבעלזא, הרבי ממכנובקא זצ"ל כובד בכסא של אליהו, בעמידה לברכות התכבד גאב"ד העדה החרדית הגרי"י וייס בעל ה'מנחת יצחק' זצ"ל ובברכות הסבא הרבי מויז'ניץ זצ"ל, בנוסף השתתף בשמחה גם האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא זצ"ל. בברכת המזון כובד הרבי מויז'ניץ זצ"ל ובאמירת 'הרחמן' כובד הדוד הרה"צ רבי ישראל הגר - כיום האדמו"ר מויז'ניץ.

שמחת הבר מצווה נחגגה בשנת תשמ"ט (בשיא הפילוג הליטאי והחסידי, שבועיים לפני הבחירות הגורליות לכנסת מ.ו) בקרית בעלזא בירושלים, וזה היה האירוע הראשון בקרית בעלזא (עוד קודם הקמת בית המדרש הגדול מ.ו.) בראשות גדולי ישראל ובראשם הגראמ"מ שך זצ"ל. בשמחת הבר מצווה בירך הרבי מבעלזא את הרב שך זצ"ל שיזכה גם להיות בחתונה, ואכן בחתונה שנערכה בשנת תשנ"ג השתתף הרב שך וכובד בשתי ברכות ראשונות לצד השתתפותו של הגר"ע יוסף זצ"ל.

שמחת חתונת הנסיך הבעלזאי עם בת גאב"ד מאקאווא הוכתרה כאירוע היסטורי בדברי ימיה של היהדות החרדית. לראשונה רקד הרבי מבעלזא במצווה טאנץ. ולפי הערכת המשטרה דאז, השתתפו במעמד החופה כ-30 אלף איש.

כיום הרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח הוא אב ל-12 ילדים, סבא לשתי נכדות, וחיתן כבר שלושה מילדיו.

במסגרת תפקידו כיום בחסידות הוא מסדר קידושין בכל חופות החסידים הנערכות בחצר הקודש בירושלים, ואף נוסע לריכוזי החסידות בארץ ובעולם לחיזוק המוסדות והקהילות.

שמחת החתונה בקרית בעלזא. ארכיון. א.מ.ש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!