אז מה עושים עם השיניים האלו?

אז איך זה בעצם מתחיל? פתאום אנחנו שמים לב שהתינוק שלנו "לא מרוצה". הוא לא רגוע בלילות, בוכה, נרדם ומתעורר ואז שוב מתעורר, מסרב לאכול, מרייר המון, עד לכדי כך שצריך להחליף לו חולצה אחת לכמה שעות, החניכיים מאד נפוחות והתינוק מכניס בעקביות את הידיים לפה. במקרים מסוימים זה גם מלווה בשילשולים וחום, למרות שלא הוכח קשר ישיר בין תופעות אלו לבקיעת השיניים. ואז, עוד לפני שאת החלטת אם התינוק חולה, או אולי זה בכלל גזים, החמה והמטפלת מודיעות לך בחגיגיות ועם הרבה ביטחון "יוצאות לו שיניים". אז כן, תקופת יציאת השיניים היא תקופה ממושכת שמתחילה לעיתים אף בגיל ארבעה חודשים ומסתיימת בגיל 2-3 כשבסיום התהליך לילד שלכם יש 20 שיניים בפה.

יש תינוקות שיעברו את התקופה הזאת ברוגע ובוקר אחד תגלו בהפתעה שבמהלך הלילה יצאה לקטן שלכם שן, ככה פתאום בלי דרמות. במקרים אחרים מדובר בימים ארוכים בהם התינוק לא רגוע, לא נינוח וההרגלים שלו בתחום התזונה, השינה וכלל מצב הרוח שלו משתנים.



השן הראשונה של התינוק – בדרך כלל השן האמצעית למטה – תבקע בזמן כלשהו בין גיל ארבעה לשבעה חודשים. עם זאת, אין מה לדאוג אם לא ניכרים סימנים לצמיחת שיניים בפרק זמן זה. יהיו גם תינוקות שיצמיחו שיניים בקצב מהיר, אחת אחרי השנייה, ואצל אחרים תהיה תקופת הפסקה ממושכת בין בקיעת שן אחת לשניה, כך שיש להאזר בסבלנות ואין סיבה לדאגה.

כאשר מתחיל תהליך צמיחת השיניים, החניכיים סביב האזור המיועד לשן הראשונה יאדימו, יתנפחו קלות ויהיו רגישים. כאמור, בקיעת שיניים גורמת לתינוק לעתים חוסר נוחות. אם לתינוק חניכיים רגישים, ניתן לנסות ולהקל על המצב, לשמור על השיניים נקיות ולמנוע עששת:

• יש לרחוץ ידיים ולעסות בעדינות את החניכיים בעזרת אחת האצבעות. אל תשתמשו בתרופות למריחה על החניכיים כיוון שהן יישטפו מפיו בתוך דקות
• תנו לתינוק נשכן קר
• תנו לו מים קרים או מזון קר במרקם שהוא מכיר. אם משתמשים באוכל להרגעת הכאב, יש להגיש אותו כאשר התינוק יושב ובהשגחת מבוגר
• אל תאפשרו לתינוק להירדם עם בקבוק. חלק מן הנוזל עלול להישאר בפיו ולגרום לעששת כבר בינקות
• הברישו את שיני התינוק במברשת שיניים רכה לילדים, או נגבו אותן בעדינות בפד גזה לח בסוף כל יום
• משרד הבריאות ממליץ על שימוש במי ברז המכילים תוספת של פלואוריד, כשתייה וכבסיס להכנת תרכובת מזון לתינוקות. מי השתייה בישראל מופלרים ברוב איזורי הארץ. מים מבקבוקים, מים מינרלים ומים שעברו סינון באמצעות מסננים עלולים להכיל כמויות פלואוריד נמוכות מהדרוש
• ההמלצה למתן תוספי פלואוריד הינה אישית, על פי השתייכות לקבוצת סיכון או לרמת התחלואה בעששת במשפחתו או סביבתו הקרובה. ההמלצה תינתן על-ידי רופא שיניים או רופא ילדים
• אם נראה לכם שהתינוק לא רגוע באופן מיוחד או חומו עלה מעבר ל- 37.8 מעלות, פנו לרופא. תסמינים אלה יכולים להיות קשורים לבקיעת השיניים
• והכי חשוב, זיכרו שמדובר בתהליך כואב ולא קל עבור חלק מהתינוקות, ולכן היו סובלניים, אם התינוק רוצה יותר על הידיים אפשרו לו, שירו לו דברו אליו בקול רך, אפשרו לו להיות בקרבת צעצוע או חפץ שמרגיעים אותו (בובה, חיתול) – כל דבר שיעניק לתינוק תחושה נעימה יותר

דבר אחד בטוח עוד בטרם בקיעת השיניים, החל מגיל 4 חודשים ניתן להתחיל להציע בהדרגה טעימות מזון רכות, השיניים מסתתרות בתוך החניכיים ויכולות לעזור בלעיסת המזון הרך. הצגת המזון במרקמים החדשים תעודד את צמיחת השיניים של התינוק. צמיחת השיניים מתרחשת גם במקביל לתקופה שמשרד הבריאות ממליץ להתחיל ולהוסיף מזון מוצק לתזונת התינוק היומית, כאשר בהתחלה מדובר בטעימות. כמו בכל דבר, יש לבצע הנ"ל בהדרגתיות, לראות שגם התינוק מצידו מוכן לשינוי, ולהיות קשובים למה שהוא מנסה להגיד לנו.

מגיל ארבעה חודשים וכשתבחינו בסימני מוּכנוּת מצידו של התינוק, תוכלו להתחיל להציע לו טעימות קטנות של אוכל לתינוקות. מטרת הטעימות הראשונות היא לאפשר לתינוק מעבר הדרגתי ממזון נוזלי למזון מוצק, הנחוץ למטרות תזונתיות והתפתחותיות של התינוק ולא להחליף עדיין בשלב זה את חלב האם או תרכובת המזון לתינוקות (תמ"ל). בין גיל 4 חודשים לחצי שנה התזונה העיקרית של תינוקכם מתבססת על חלב אם או תמ"ל. סביב גיל 6 חודשים מפתחים התינוקות בהדרגה את יכולת הלעיסה שלהם ומראים התעניינות עוד יותר גדולה במזונות שונים.

איך נדע שתינוקנו מוכן ובאילו דרכים הוא 'ישדר' לנו כי הגיע הזמן...?

ראשית, על התינוק להיות מסוגל לעבור לתנוחת הגבהה או ישיבה עם תמיכה ולשמור על ראש יציב. שנית, הוא יבטא סקרנות ונכונות להתנסות במזון, וירצה לקרב אותו אל פיו, ינסה לגעת בו, יראה מבט סקרן ומתעניין כשאוכלים לידו או מגישים לעברו מזון. כמו כן, אם הוא יקרב ידיים וחפצים שונים אל הפה כדי לבחון אותם מקרוב, או יצליח להעביר מזון מצד אחד של הפה לצידו השני. כל המיומנויות הללו מעידות כי הוא בשל ורוצה לטעום ולחוות טעמים חדשים ומרגשים.

הכפיות הראשונות: מה כדאי לתת?
מומלץ להתחיל במזונות עשירים בברזל ויש להקפיד שהטעימות יהיו במרקם רך: בקר, הודו, עוף, דגים, ביצים, טחינה, קטניות, דגנים, ירקות ופירות. מוצרי חלב מהווים מקור דל לברזל. אולם, מוצרי חלב לא ממותקים הם חלק מהתזונה המגוונת המומלצת לתינוקות. לכן, לאחר החשיפה למוצרי חלב (לא ממותקים) חשוב להקפיד שמוצרי החלב לא יהוו מרכיב מרכזי בתזונת התינוק. חשוב תחילה להרגיל את התינוק לאכילת מקורות עשירים בברזל (כגון: בשר, עוף, הודו) ובויטמין C (כגון: פירות וירקות).

היזהרו מאד מכל מאכל שעלול לגרום חלילה לחנק:
פירות וירקות קשים, ענבים, נקניקיות, סוכריות, פיצוחים ודגים עם עצמות. את החשיפה לחלב ניגר (מפרה או מבעל חיים אחר) יש לדחות החל מגיל שנה. לבסוף, אל תציעו לתינוקכם דבש עד גיל שנה, כיוון שמערכת החיסון של התינוק אינה בשלה דיה ותהליך ייצור הדבש עלול להכיל חיידק המסכן בריאותם של תינוקות עד גיל שנה.

אז איך מתחילים?
תנו לתינוקכם לטעום מזונות חדשים רק באווירה טובה וכאשר הוא ערני ורגוע. אם הוא עצבני, עייף או רעב מדי ההתנסות עלולה להסתיים במפח נפש. תנו לו להתנסות בטעמים חדשים בין הארוחות – הכמויות הקטנטנות (עד שתי כפיות ביום) ממילא אינן אמורות להחליף בשלב זה את הארוחה המלאה שלו. הקפידו על מזון במרקם טחון ומחיתי, ללא גושים שיפתיעו אותו, ואפשר לתת לו ללקק או למצוץ את המחית מאצבעכם הנקייה או מכפית גמישה.


במהלך המעבר מהנקה או בקבוק למזון לתינוקות, הציעו סוג אחד של מזון בכל פעם. בפעמים הראשונות של הטעימות הציעו מזונות רכים, כגון: בננה, בטטה דלעת, אבוקדו, קישוא, אגס ותפוח (שניהם ללא הקליפה) המתינו כארבעה ימים בין מאכל חדש אחד לשני כדי לוודא שאין כל תגובה אלרגית. אל תתייאשו גם אם התגובות אינן נלהבות, והציעו כל סוג מזון מספר פעמים לאורך השבוע- לעתים יתכן שיידרשו לכם עד 12 ניסיונות כדי שיסכים לטעום. במקביל, המשיכו להניק את תינוקכם (או לתת תמ"ל) בכמות מספקת, כדי שימשיך לקבל את כל רכיבי התזונה שהוא זקוק להם.

למרות שאינם יודעים עדיין לדבר, תינוקות יודעים היטב להראות מתי הם שבעים: הם מוציאים את המזון מהפה, מהדקים בחוזקה את השפתיים ונסוגים לאחור. שפת הגוף החכמה שלהם מבהירה בבירור ש"הספיק לי, תודה". היו קשובים לסימנים אלו, ואל תנסו "לדחוף" לו עוד מזון.


שתפו אותו בארוחות בהן כל המשפחה יושבת סביב השולחן, ואל תסתירו ממנו את הנאתכם שלכם מהמזון המוגש לשולחן. מלבד הדוגמא האישית, גם האווירה הנעימה תעודד אותו להשתתף בארוחה באופן פעיל. כדי לצמצם ככל האפשר את הסחות הדעת, הקפידו לאכול ללא טלוויזיה דולקת ברקע, בלי שיחות טלפון ובלי הפרעות. תנו לילדכם להתנסות, למשש ולהתבונן במאכלים השונים – ובכל מקרה, אל תכריחו אותו לאכול. המנעו מלהגדי "כל הכבוד" כשסיים הכל או לחילופין לנזוף בו או להיראות מאוכזבים כשלא סיים – על מנת שלא יקשר מזון עם חיזוקים חיוביים או שליליים.

בנוסף, הקפידו להמשיך ולתת לו ויטמין D וברזל לפי הוראות הרופא/ה או אחות טיפת חלב.

זכרו:
• יש להימנע ממתן מאכלים מסוכנים העלולים לגרום לחנק בילדים מתחת לגיל חמש שנים, כגון פירות וירקות קשים, ענבים, נקניקיות, סוכריות, פיצוחים, דגים עם עצמות ועוד.
• חלב פרה או חלב ממקור בעל חיים אחר כמקור שתייה עיקרי – החל מגיל שנה.
• דבש – מגיל שנה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!