נוער הנרות החרדי לכו ללמוד לעילוי נשמת • טור כואב

תופעה חדשה קנתה לה שביתה בתוכנו. וזו ככל הנראה עוד תופעה שמקורה בקבוצות הוואטסאפ השונות - שעת פסטיבל ומחול במקום הפיגוע. משתמשים בשם הישיבתי "זיץ" לתיאור לא-אמיתי, של המתרחש סביב תחנת האוטובוס מול ישיבת 'פורת יוסף' ובית המדרש הוותיק דחסידי גור ברחוב מלכי ישראל - גאולה ירושלים, שם נרצח ונטבח בצורה מחרידה ואיומה הגאון רבי ישעיה קרישבסקי זצ"ל הי"ד.

כש"הזיצים" הללו שניצנים מהם כבר ראינו כבר במקומות אחרים, הפכו לתופעה של ממש, בליווי הסרטות ותמונות, החלה התופעה להטרידני. ויותר מהטרדה, הייתי מגדיר את הענין כ'צורם'. צורם לי מאוד בימים האחרונים.

צורם? מאוד מאוד!

כל בר דעת שהתחנך במקצת בבית המדרש, יודע ומבין נאמנה את הדבר הבסיסי: לא עת לחשות, שעה זו אשר צרו צעדינו מלכת ברחובותינו - היא שעה שהקב"ה יושב על כסא דין רח"ל, ושומה עלינו להחזיק בעוז בעץ החיים הוא התורה הקדושה, להתחזק כל אחד לפי כוחו וטבעו בכל אשר צריך חיזוק. כך חונכנו וכך הורו כל גדולי הדור בימים האחרונים.

וודאי ששעה זו, עליה כתב הרמב"ם, כי בעת צרה חובת התפילה כפולה ומכופלת,היא הזמן הראוי והנצרך, לשפוך לב ונפש פני בורא עולם שיחוס וירחם על שארית הפליטה ויחיש לנו בוא הגואל ויאמר די לצרותינו.

מי שיכנס בימים אלו לאחת הישיבות הגדולות ברחבי הארץ, על אתר יווכח בחיזוק העצום ששורר עם פתיחת זמן החורף, ובייחוד נוכח המצב הקשה השורר בארצנו. מה רב הכאב כאשר בשולי עולם הישיבות נגררים יחידים יחד עם "נערי הג'ל" למיניהם לתחנת האוטובוס, ופותחים בקומזיץ מתועד, כאשר ידוע וברור לעין כל שהחיזוק המתבקש כל כך, אינו בתחנת הרחוב. ועוד, בפרסום הדבר מכתימים את בני התורה יושבי אוהל כביכול זה "החיזוק" של עולם הישיבות.

שירה לאור נרות ברחובה של עיר, נו, באמת?!

נכון שהמצפון היהודי זועק שחובה להתחזק, ונכון שישנם המרגישים קשה עם מצפונם. אך האם הדרך להתחזקות היא בהפיכת מקום הטבח ללעג וקלס, כאשר תמונות הנרצח הקדוש נמרחות על המקום, וכמה שירי נשמה הנשמעים לפחות לי, מן השפה ולחוץ, "העיקר שיצא וידאו טוב..."

זאת יש לומר, המשתתפים ב'זיצים' הללו אינם מייצגים את הציבור החרדי האמיתי - חרדים אמיתיים מוסיפים עוד לימוד תורה, מבררים שמות לתפילה וקוראים תהילים, מתחזקים בעוד מצוה. לא הופכים ל - "נוער הנרות החרדי".

שלא יובן לא נכון, ברור שיש ענין להדליק נר לעילוי נשמת הרב קרישבסקי הי"ד. אבל אין זה אומר להפוך את תחנת הרחוב לסמל מיותר. אין גם שום עניין להדלקת נר דווקא במקום הרצח. בטוחני שבאם היו שואלים את ר' ישעיה ז"ל מה אפשר לעשות לטובת נשמתו, את ה"זיצים" בתחנת אוטובוס, ודאי היה שולל.

ואני בתוך עמי אנוכי יושב, שואל אם הפיגוע היה בתלפיות גם הייתם הולכים? ודאי שלא. נו, מה לעשות שזה רחוק. אנא, הניחו לתחנה בגאולה, חפשו קומזיצים מעניינים יותר.

קומזיץ בתחנת האוטובוס. צילום: חזקי שכטר

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!