"כיפת הברזל מסכינים היא תיבת החסד"

בראשית פ"ו פסוק ט: אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ: בראשית פ"ז פסוק א: וַיֹּאמֶר יְקֹוָק לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה: בראשית פ"ח פסוק א: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם:

שאלות: א} יש להקשות מאחר ונח איש צדיק מדוע הוצרך לתיבה. ואם תאמר כדי למעט בנס, הרי בגמרא סנהדרין דף קח ע"א מבואר שכאשר הוכיח נח את בני דורו שיביא הקב"ה מבול, אמרו לו הרי אתה עושה תיבה מעץ, ואנחנו יכולים לעשות תיבה של ברזל, ושם מבואר שענו לו בכל צורה שיביא הקב"ה מבול הם יוכלו לעשות תיבה והגנה טובה יותר ממעשיו, וא"כ נמצא שהנס היה גלוי לעיני כולם שלא יתכן שתיבת עץ תציל אותו וא"כ מדוע הוצרך לתיבה?

ב} עוד מבואר בגמרא שם שנח סבל יסורים גדולים מאוד מאחר והיו בתיבה כל סוגי הבהמות חיות ועופות ולכל אחד יש זמן אחר לאכילתו, וכל אחד היו מאכילים אותו בזמנו, ונוצר מצב שלא יכלו לישון כלל וכל הזמן היה בעומס עבודה וצער, וכיצד לצדיק כזה שכבר הקב"ה מצילו מייסרו כל כך ביסורי גיהנם?

ג} עוד יש להקשות בפשטות לפי המבואר בתחילת הפרשה שנח זכה להינצל מהמבול כי אותך ראיתי צדיק לפני וכו' ומצד שני בהמשך הפרשה כתוב פ"ח פסוק (א) וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־נֹ֔חַ וְאֵ֤ת כָּל־הַֽחַיָּה֙ וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָ֑ה וכו': ומבואר במדרש שזכר לו מה שזן ופירנס כל י"ב חודש את כל החיה והבהמה ולכן הצילו, וקשה שזה סתירה בפסוקים?

ונקדים המבואר במסכת אבות פרק א{ב} שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים: והנה בתחילת בריאת העולם עדיין לא היה תורה ולא עבודה כיון שתפילות האבות תיקנום והתורה התקבלה ע"י משה נמצא שעד דורו של אברהם העולם עומד רק על עמוד החסד ומהאבות נוסף עמוד העבודה וממשה רבנו נוסף עמוד התורה, וכיון שכן דור המבול אשר השחית את דרכו על הארץ ומלאה הארץ חמס, פירושו של דבר שכל אותו דור היו אנוכיים וכל אחד חשב רק על עצמו וגזלו וחמסו אחד את השני וכמאמר חז"ל במדרש, ותשחת הארץ לפני האלקים ותמלא הארץ חמס, ועוד כתוב שם פסוק יג "ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס" וכו' ודרשו חז"ל שלא נחתם גזר דינם אלא על הגזל, נמצא יסוד הגזירה בגלל שכאשר האדם הגיע לשחיתות כזו אין לו זכות קיום כיון שעולם חסד יבנה, ובלעדי החסד אי אפשר לעולם שיתקיים. ואילו נח הוא היחיד עם בני ביתו שעוד עשו חסד עם בני דורו, ולכן התורה במיוחד כאן אצל נח הדגישה שאלו הן תולדותיו מעש"ט להשמיענו שזהו עיקר זכות קיומו ולהינצל מהמבול בגלל חסדיו.

אלא שיש לשאול הרי אמרו חז"ל מדוע הקב"ה בכבודו ובעצמו הכה את הבכורות ולא על ידי מלאך, היות וכאשר ניתנה רשות למשחית להשחית אינו מבדיל בין רשע לצדיק לכן הוצרך הקב"ה בעצמו להבדיל בין ישראל למצרים, וכן מצינו עוד לחז"ל שמטעם יסוד זה כאשר הקב"ה הפך את סדום והיה נצרך להציל את לוט לא השאירו בסדום ושם ינצל, כיון שלא שייך דבר זה בהנהגה השמימית ורק על ידי שיוציאו אותו מחוץ לסדום יכול להינצל, וכן מבואר בזוהר בראשית פרשת נח דף סג ע"ב ופרשת וירא דף קז ע"ב וכבר שאל זאת הזוהר בפרשת נח ומשיב שכאשר ניתן הרשות להשחית מי שיוצא בחוץ אבל כל מי שמצפין ומסתיר עצמו אינו יכול להזיקו ולכן ע"י התיבה הוסתרו נח ובניו וניצלו.

אלא שעדיין יש לשאול לפי תירוץ הזוהר א"כ מדוע חייב אותו להכניס איתו בתיבה את כל הבעלי חיים ולחיות בתוך גן החיות בלי מנוחה הרי העיקר שיהיה מוסתר מספיק שיעשה שני תיבות אחת לבע"ח ואחת לו ולבני ביתו? והנראה לענ"ד להוסיף ולומר שזה הטעם שהוצרך הקב"ה לצוות את נח לעשות תיבה ולהכניס בה את כל החיות ולהיות יחד איתם דוקא, בהיות ובאותן אלפיים שנים העולם היה קיים על עמוד אחד שהוא עמוד החסד כיון שעדיין אין תורה וגם אין קורבנות ותפילות, וכיון שהשחית כל בשר את דרכו על הארץ ומלאה חמס נמחק עמוד החסד ממילא אין זכות קיום לעולם ונגזר המבול למחוק העולם, ובכדי שנח יוכל להינצל במצב כזה יש אך ורק דרך אחת על ידי שהוא יהיה בתיבה אחת עם כל הבעלי חיים ויצטרך לטפל בהן יומם ולילה כדי שיעסקו כל הזמן בחסד ורק על ידי זה נבדל מיתר העולם להינצל, ולולי עסק החסד לא יועיל צדקותו להינצל מהגזרה הכללית, ובזה יתורץ היטב כוונת הפסוק ויזכור את נח ואת כל החיה אשר איתו בתיבה היינו החסד שעסק בו כל הזמן בלי הפסק לזה זכה שתתקבל תפילתו ולהינצל. נמצא יוצא לפי זה שגדר תיבת נח היינו תיבת חסד וכשמה כן היא להיות נח לבריות וזה סוד קבלת תפילתו והצלתו ממי המבול, כי כבר חז"ל אמרו וצדקה תציל ממות כוח החסד להפך מידת הדין למידת הרחמים, ולכן למרות שמבואר בחז"ל שאנשי דור המבול היו גדולים מאוד ואף הן עשו תיבות מברזל ואילו תיבת נח מעצים הוא ניצל והן לא ניצלו, כי ברור שלא היה בכוח התיבה לעמוד מול עוצמת מי המבול באופן טבעי אפילו מאבן וברזל הכל נימוח על ידי הזרמים והחום, אולם התיבה של נח ניצלה מכח החסד שנעשה בה כל רגע ורגע והיינו עולם חסד יבנה.

עולה ומתבאר מדברנו שהסוד להינצל מכל גזירה רעה ושתפילתו תתקבל לעשות תיבת נח פירושו של דבר ע"י שיעשה חסד עם חבירו ולהרבות באהבת ישראל, בהיות ואפילו מתפלל לזכות לאיזה דבר צריך לדעת שאולי מצד מידת הדין לא מגיע לו כמו אצל נח למרות צדקותו לא יכל להינצל כיון שניתן רשות למשחית אינו מבדיל ורק בזכות תיבת החסד התקבלה תפילתו והחיש את הצלתו.

ובזמננו כאשר מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה אשר ניצתה אש בלב אוייבנו לצאת עם סכינים וגרזינים וכל דבר העיקר להרוג ולפגוע על מנת למות, אין ספק שהקב"ה תובע מאיתנו להתעורר ולעשות חשבון הנפש על מה ולמה באה הרעה הזאת, והמסר הנלמד מפרשתנו שכיפת הברזל אשר יכולה להגן מהסכינים והחרבות היא תיבת החסד להרבות באהבת ישראל ולעשות חסד ואיש את רעהו יעזורו כי צדקה תתציל ממות וגומל נפשו איש העושה חסד עושה עם עצמו.

ונספר אחד מיני אלף סיפורים עד כמה החסד מגן על האדם מגזרות רעות רח"ל. מסופר על גביר אחד שהיה עושה צדקה וחסד והיה ערירי וכבר בגרו הוא ואשתו ולכן השתדלו לעזור לאחרים יותר, והנה פעם עמדו לחתן יתום ויתומה באותה עיר ויצאו לעשות מגבית עבורם כי להם דבר, כאשר הגיעו אליו שאל כמה הם זקוקים לצרכי החתונה נאמר לו צריך חמשת אלפים רובל, אמר להם שהוא מוכן לזכות במצוה ולתת להם את הסכום ובלבד שהחתן והכלה יזמינו אותו לחתונה, השיבו לו אין ספק שהוא יהיה המוזמן הראשון כי כל האירוע בזכותו, ואכן נעשו כל ההכנות לעריכת החתונה והגיע היום אולם לצערנו מרוב טירדות החתן שכח להזמין את בעל השמחה שתתרם הכל, בהגיעם לחופה וכבר נמצאים תחת החופה פיתאום החתן נזכר מהתורם איך יתכן שלא הזמינו לכן ביקש מכולם סליחה שהוא חייב לעכב החופה עד שנלך להזמינו ולהתנצל בפניו, השעה כבר היית מאוחרת הגיעו לביתו של הגביר בשירה וריקודים וראו מצד אחד שהכל חשוך ומצד שני הדלת פתוחה דפקו ודפקו ולא עונים החליטו שהם נכנסים הדליקו את האור ומגלים מחזה מחריד שהגביר ואשתו כפותים בחבלים על הריצפה אוינם יכולים לזוז, שאלו אותם מה קרא ואז סיפרו הגביר ואשתו כי באו שודדים לביתם וכפתו אותן והיכו אותם לגלות היכן הכסף ואם לא הם יהרגו אותם והנה בעודן מכים בהן נשמעו קולות השירה והריקודים ותיכף נבהלו וברחו להם, כמובן שקמו והתלבשו והודו לקב"ה על הנס הגדול שנעשה איתם בזכות הצדקה והחסד שעשו עם החתן והכלה, והתברר למפרע כי מאת השם היית זאת ששכחו להזמינם עד אותה שעה בכדי להצילם ממות. וזהו גומל נפשו איש חסד אדם שעושה צדקה וחסד הוא עושה עם עצמו ובני ביתו שבזכות הצדקה והחסד האדם ניצל מכל מיני גזרות רעות וזוהי תיבת נח.

אלא שלפי השקפת התורה בראש ובראשונה יבנה ביתו כתיבת נח כדכתיב מבשרך אל תתעלם שיהיה הבית של חסד עם אשתו ובני ביתו ובזה זוכה להינצל ממבול אש המחלוקת והשנאה, כי רבים טועים וחושבים שחסד שייך רק בחוץ ואילו בבית כולם עבדיו ורכושו הפרטי, אולם דעת חז"ל הפוך שהאדם בראש ובראשונה מצווה על בני ביתו, עד שכתב מרן החיד"א כמעט אי אפשר לקיים מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך אלא עם אשתו, ויש הטועים וחושבים הפוך שעם אשתו ובני ביתו אינו נחשב חסד, כמו מעשה שהיה איתי שבא אלי אברך והציע לי שהוא מוכן להביא כסף להחזיק עשרים וחמש אברכים ושאני יפתח כולל, כמובן שהדבר היה מוזר לי מנסיוני שאין להשיג תמכין דאורייתא בנקל, אך למרות זאת נפגשנו ושוחחנו כמה פעמים, והנה באחד הפעמים לא ענה בפלפון שלו ולכן צלצלתי לביתו וענתה לי אשתו ובקשתי ממנה שרצוני לדבר עם הרב פלוני, היא שמעה כך והגיבה לי בקללות נמרצות על בעלה שהוא רשע מרושע ומושחת וממש נאצי רח"ל בהיות והיא חולה במחלה והוא כל היום לא אכיפת לו ממנה אפילו לקנות מצרכים מהמכולת וק"ו לעזור בבית עם הילדים אך כל היום מסתובב בחוץ לעסוק בחסדים עם אחרים וא"כ כיצד אפשר לקרא לו רב, כמובן שלא יכולתי להגיב אך לעצמי הגעתי למסקנה כי לא מדובר בבעל חסד שלא יתכן שיהיה אכזרי על בני ביתו ועושה חסדים עם אחרים נגד השקפת התורה, ולכן כאשר כל אחד הופך ביתו לבית של חסד ויודע שכל פעולה שעושה בביתו זה מצוות עשה דאורייתא לעזור לאשתו כל הורדת שקית זבל זה כאילו מגביה ארבעת המינים וכל לקיחת חפץ או הבאתו הופכת להיות מצוות עשה דאורייתא עד שכל מעשיו בביתו הן של הבעל והן של אשתו וק"ו של בניו הן בית של מצוות עשה מהתורה והבנים אף נוסף להן מצוות כיבוד אב ואם, וכאשר האדם הופך ביתו לתיבת חסד שורר השלום והאהבה בניהם, ולאחר שהצליח להפוך ביתו לתיבת נח ימשיך במעשיו גם לאחרים שיש תיבת נח ציבורית בזה שבונים חברה מלוכדת ואוהבת ומאוחדת ומרבים בחסד אדם עם חברו וזו הסגולה להינצל מכל גזרות קשות. והשם ברחמיו יפיל אימתה ופחד על כל אוייבנו ויחיש את גאולתנו ברחמים במהרה בימנו אמן.

בכבוד רב
מרדכי מלכא

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!