"רכנתי על גופת המחבל, ואז אני רואה זוג רגליים"

זה היה נראה כמו יום רגוע בשגרת הטרור אליה הורגלנו. אתמול (רביעי) עד שעות הצהריים, לא התקבלו דיווחים על פיגועים, בניגוד לימים האחרונים, בהם בקושי פתחנו את הבוקר וכבר שמענו על דקירות ויריות.

במשרדי ארגון זק"א החליטו שלקראת השעה 17:00 ייצאו לבית המנוחות ללוות את הנרצח הערירי, אלון גובברג הי"ד.

כשעה לפני המועד המתוכנן ללויה, התקבל הדיווח על ניסיון לפיגוע בשער שכם. בנסיעה מהירה עם האמבולנס, הם הגיעו למקום ולשמחתם הטיפול היחיד היה בגופת המחבל.

"נאלצנו לחכות לאמבולנס שיגיע מחולון", משחזר נחמן רביבו, מתנדב זק"א ותיק, "הזמן חלף ואל הלוויה כבר לא יכולנו להגיע. סמוך לשעה 18:00 סיימנו להעלות את גופת המחבל על האמבולנס ואני החלטתי להצטרף לנהג עד אזור התחנה המרכזית, שבצמוד אליה שוכן המשרד של הארגון.

"כשהגענו לרחוב שטראוס התקבל הדיווח על ירי בתחנה המרכזית. הנהג הגביר מהירות, כשבשלב מסוים ירדתי מהרכב ופשוט רצתי למקום. הגעתי לזירה מלאה באנשים והתחלתי לעבוד, לטפל ולפנות. בשלב מסוים ההמון סביבנו התחיל לרוץ בבהלה לכל הכיוונים, בעקבות דיווח על מחבל נוסף במקום.

"האזור התרוקן ואנחנו נפנינו לטפל בגופת המחבל. פתאום, תוך שאני רוכן לעבר גופת המחבל, אני קולט זוג רגליים צמודות לגופת המחבל. הרמתי עיניים ולתדהמתי אני רואה אישה חרדית, במרחק אפס מגופת המחבל, דבוקה למקומה, חיוורת מאוד, רועדת, מבט לא ברור, ו..שותקת.

"הדבר הראשון שעשיתי היה, לקפוץ ממקומי ולגונן עליה - גם מפני הסכנה וגם מפני המראות. לא רציתי שתיחשף לטיפול בגופה. ניסיתי לדבר איתה, והאישה נכנסה להלם. עברתי לנסות לדבר איתה בשפתה - אידיש, אולי היא תגיב, אבל גם זה לא עבד".

חושש לשלומה פנה רביבו לבנצי אוירינג קמב"צ זק"א בירושלים, וביקש עזרה. לאחר מספר דקות של דיבוב הצליחו להוציא את האישה מהזירה.

"חזרתי להתעסק בגופת המחבל, ואין לי מושג מה קרה איתה. אני רק מקווה שהיא כבר בסדר, ושנשמע רק בשורות טובות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!