עלילות אלשיך: המפכ"ל החדש הציל את לופוליאנסקי

ביום ראשון השבוע, יום הושענא רבה, יצא סגן ראש השב"כ והמפכ"ל המיועד, רוני אלשיך, לתפילת שחרית בבית הכנסת הסמוך לביתו שבגבעת שמואל המתחדשת. על אף שעדיין לא מונה לתפקיד המפכ"ל, הוצמדו לו כבר מאבטח ורכב משטרתי. אלשיך ביקש ללכת ברגל אל בית הכנסת הסמוך לביתו. יחד עם בניו הוא צעד, מאפשר לצלם זריז לתעד אותו. אלשיך, חובב חזנות ידוע, לבש את ה׳קיטל׳ הלבן שנוהגים ללבוש ביום הושענא רבה וניגש בעצמו לפני התיבה לתפילת מוסף כשהוא מנעים בקולו למתפללים. אומרים שזו היתה תפילה נרגשת.

מי שמכירים את האיש - לא הופתעו. כזה הוא. היציאה מהאלמוניות אל אור זרקורי התקשורת לא אהובה עליו כלל. הוא מסתייג ממנה מאוד. אבל במקום להלחם בה, הוא נותן לתקשורת את רצונה עד שיימאס לה ותיתן לו להיכנס לתפקיד המפכ"ל ללא רעשי רקע מיותרים. הוא יודע היטב שבמשטרה מצפה לו התמודדות קשה ויהיה עליו להוכיח את עצמו. הוא בחר לא לפתוח חזיתות שאין בהן צורך. והתקשורת היא חזית.

הוא אינו משתף פעולה עם התקשורת, אבל ביום שישי לפני שבועיים, כאשר הגיעו גדודי צלמים ליד ביתו הוא יצא אליהם, בבגדי שבת, לבקש שבשבת לא יהיו במקום, על מנת להימנע מחילול שבת. הוא התכוון לתת להם את מבוקשם - שיצלמו אותו וילכו - וכך לא תחולל השבת. אבל מכיוון שזהותו היתה חסויה, הצלמים לא זיהו את הגבר הדתי העגלגל והמשופם שביקש מהם לא לחלל שבת, וחשבו שהוא סתם שכן.

הצלמים שאלו את אלשיך האם הוא יודע מי זה ר' מהשב"כ, שבמערכות התקשורת אמרו להם שהוא גר בקרבת מקום. אלשיך הבין שהם כלל לא מזהים אותו והתקשה לכבוש את חיוכו. "יש שמועות שהוא גר באזור", אמר להם בסתמיות, והלך לדרכו. חלפו דקות ארוכות עד שהצלמים הבינו שזה האיש שהם התבקשו לצלם. הם עשו את מלאכתם, והוא נאנח לרווחה כאשר בעת שנשמע קול הצפצוף של הדלקת נרות השבת, מרבית הצלמים כיבדו את בקשתו ומיהרו לעזוב את המקום.

באותו ליל שבת הוא התפלל בבית, בגלל צלם עיקש אחד שנשאר. אלשיך לא רצה לגרום לחילול שבת, ועל כן נמנע מלצאת לתפילה. מאוחר יותר שלח את אחד מבני משפחתו שיבקש מהצלם לכבד את בקשתו לשמירת השבת. הצלם נענה, ואף התנצל שנשאר במקום. בשבת בבוקר הוא הלך כרגיל לבית הכנסת המזוהה עם הזרם החרד"לי השמרני יותר מהזרם הדתי לאומי הרגיל. השבת לא חוללה.

מי שמתפללים איתו ב'שירה חדשה' ידעו תמיד על תפקידו. הם גם הבחינו בהקפדתו על שמירת השבת. בשבתות היה מוצמד לחגורתו ביפר מיוחד שההודעות שבו מוקרנות על המסך בלא שיש צורך ללחוץ על כפתור הפעלה. גם לכך קיבל אישור הלכתי ממורה הוראה. כאשר הביפר היה רוטט - מתוקף תפקידו בשב"כ הכרוך לעתים בפיקוח נפש - הוא היה הולך הצידה וקורא את ההודעה.

גם הממונים עליו ידעו על כך וכיבדו זאת. ביטוי לכך היה במוצאי חג שמחת תורה ביום שני השבוע. כסגן ראש השב"כ הממונה על חטיבת יהודה ושומרון, היה עליו להשתתף בישיבת הקבינט הביטחוני שכינס ראש הממשלה. הישיבה נקבעה לזמן ניכר לאחר צאת החג, על מנת לאפשר לו להימנע מחילול החג. לעומת זאת, אל ההקפות השניות בחצרות החסידיות מודז'יץ וצאנז, בהן נהג להשתתף בשנים האחרונות, הוא לא הגיע השנה.

הקידום שנמנע
הוא בן 52, אב ל-7 ילדים וסב ל-7 נכדים. בגיל 42 כבר הפך לסבא, בזמן שחבריו בשב"כ עוד השתתפו באסיפות הורים. "נולד לנו נכד ראשון, משהו כמו 10 שנים אחריו", סיפר בכיר בארגון. אלשיך גידל את ילדיו בחינוך דתי וערכי מאוד, ברוח הכיפות הסרוגות.

הנה פרט לא כל כך ידוע: המפכ"ל המיועד שחובב חזנות אשכנזית ומוסיקה חסידית, נולד בכלל בתימן, וכשהיה בן 4 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. את שנות ילדותו עשה בקרית ארבע. במסגרת לימודיו בבית הספר המקומי קפץ שתי כיתות: מג' היישר לכיתה ו', מה שגרם לו לסיים את לימודיו התיכוניים בגיל 16. דודתו, יונה, היתה מטפלת תינוקות מיתולוגית ב'טיפת חלב' המקומית. כשהיה בן 12, לאחר שהתייתם מאמו, עבר עם משפחתו ליישוב בית א-ל א', שם היה חבר של ילדי הרב משה לוינגר ז"ל, של בני קצובר ושל עוד דמויות המזוהות עם מחנה הימין הדתי. שבט אלשיך נחשב למוכר וידוע בבית א-ל. את לימודיו התורנים עשה בישיבת נתיב מאיר - בה למד גם השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, שצעיר ממנו ב-7 שנים. הרקע הלימודי המשותף הוליד בהמשך קשר קרוב בין השניים - קשר שהוביל בסופו של דבר למינויו לתפקיד המפקח הכללי של משטרת ישראל.

בשנת תשמ"א התגייס אלשיך לצה"ל ושירת בחטיבת הצנחנים. הוא השתחרר מצה"ל לאחר שכיהן כמפקד פלחה"ן (פלוגת החבלה וההנדסה) 35 וכסגן מפקד גדוד 50. מי שהחליף אותו כמפקד פלחה"ן היה גל הירש, לימים מועמד לתפקיד מפכ"ל המשטרה שמועמדתו הוסרה. ההערכה כלפי פועלו בצה"ל באה לביטוי פומבי לאחר פעולה צבאית שתוכננה להתקיים בכפר הערבי מיידון שבלבנון, שהיה בשליטת חיזבללה. מדובר בקרב מסובך וקשה שנמשך יומיים, ומטרתו היתה לנקות את האזור ממחבלים.

במהלך המבצע נקלעו הכוחות ללא מעט מצבים קשים, שבמסגרתם סייע אלשיך לחילוץ כוח בפיקודו של הירש. הכח הצבאי נחשף וספג אבידות לצד פצועים. למרות רמזים שהשמיעו מפקדיו של אלשיך בקשר שלפיהן ראוי לסגת - אלשיך התעקש והחיילים עזבו רק לאחר שכל הפצועים וההרוגים חולצו. עם זאת, הוא הבין ממפקדיו שלא יתמנה למפקד גדוד 50. באותה העת הגיעה אליו ההצעה לעבור לשב"כ והוא קיבל אותה.

מי שהיו לצידו באותם ימים זוכרים את התנאי היחיד שהציב לפני שהסכים לעבור לשב"כ: הוא דרש ללמוד את השפה הערבית באולפן השב"כ. הוא נענה. אל האולפן היה מגיע בשעה 7 בבוקר ועוזב ב-10 בערב. הוא השקיע שעות בלימוד השפה הערבית, עם הניבים השונים, על בוריה. כיום הוא דובר ערבית שוטפת - מה שסייע לו רבות בתפקידו בשב"כ.

את דרכו החל כחוקר בימי האינתיפאדה הראשונה. הוא נודע כחוקר מעולה שיודע 'לשבור' את הנחקרים שלו בתחכום ומבלי להפעיל כוח. על אף מוצאו התימני - החברים כינו אותו ה'גאליציאנער', על שם היותו ממולח ומתוחבל. לימים, אחד ממפקדיו ראה בכינוי דבר מיושן והמיר אותו ב'השועל', שדבק בו. עם זאת, לאחר רצח רבין בשנת תשנ"ו, סירב אלשיך לחקור את הרוצח יגאל עמיר, כשהוא מנמק: "הרוצח הזה הוא בושה לעדה התימנית שאני נמנה עם בניה".

במהלך שירותו התאהב בהופעה מגונדרת מעט שכוללת בגדים מהודרים ועניבה. הבגדים והשפם הפכו למזוהים איתו. חבריו לשירות מספרים כי למרות עברו העשיר ומגוון התפקידים שמילא, נותר לבבי, אחד שמדבר בגובה העיניים. קידומו של אלשיך בשב"כ צמוד, פחות או יותר, למסלולו של ראש השב"כ הנוכחי, יורם כהן. שניהם, אגב, שומרי מצוות. אלשיך צמוד לכהן בשלבים רבים של הקריירה, מחליף אותו או משיק לו בתפקידים שונים.

ראשי השב"כ השונים שתחתיהם שירת - העריכו אותו מאוד על תפיסתו המהירה וחדות הבנתו, וקידמו אותו בתפקידיו השונים בשב"כ. בעשר השנים האחרונות הוא שימש בארבעה תפקידים המקבילים לדרגת אלוף בצה"ל. היה ראש מרחב יהודה ושומרון וירושלים בתקופות של פיגועים קשים. במסגרת זו התעקש על דעתו כי החייל נחשון וקסמן הי"ד אינו נמצא בעזה אלא באזור ירושלים. הוא מיקד מאמצים רבים ובסוף חשף את מקום שהותם של חברי החוליה.

המציל של אורי
הנה פרט לא ידוע על הקשר ההדוק של המפכ"ל המיועד לציבור החרדי: במהלך שנות כהונתו של אורי לופוליאנסקי בתפקיד ראש עיריית ירושלים - הפכו הוא ואלשיך לידידי נפש. לופוליאנסקי מזמין את אלשיך לכל השמחות שהוא עושה, כולל המצומצמות ביותר. הרקע לחברות: במסגרת תפקידו כראש מרחב ירושלים בשב"כ עלה אלשיך באחד הימים על מידע שלפיו חוליית מחבלים מתכננת להתנקש בחייו. אלשיך מיהר להעביר את המידע לגורמים המתאימים ודאג להצמיד אבטחת שב"כ לראש העיר החרדי. לופוליאנסקי לא שכח את הצלת החיים הזו, וחש עד היום הכרת טובה עצומה כלפי אלשיך.

בהמשך התמנה רוני אלשיך לראש מרחב דרום בשב"כ. בתפקידו זה שימש בתקופת חטיפת גלעד שליט ומבצע 'עופרת יצוקה', שהתנהל לפי תיאומים ומידעים שסיפק אלשיך. לימים הביע אכזבה עצמית על כך שלא הצליח להביא מידע שיאפשר את חילוץ גלעד שליט משבי החמאס. לאחר מכן התקדם לתפקיד ראש אגף המטה, תפקיד המקביל לראש אגף המבצעים בשב"כ ואחראי על ריכוז בניין הכוח בשב"כ. לפני שנה מונה לסגן ראש השב"כ והאחראי על הפעלת הכוח של השירות. הוא נחשב לבן טיפוחים של ראש השב"כ הנוכחי, יורם כהן, שהציב אותו על המסלול להיות ראש השב"כ הבא.

האקווריום שבו ממוקמת לשכת ראש הממשלה וחדר הקבינט המדיני-ביטחוני - אינו זר לו. כמי שמשמש גם כממלא מקומו של ראש השב"כ בהיעדרו, הוא מרבה להשתתף בישיבות קבינט, ממשלה ובדיונים ביטחוניים שבהם אושרו מבצעים רגישים. "אלשיך ממלא את מקומו של ראש השב"כ בהרבה הזדמנויות כמו ישיבות ממשלה, ישיבות ועדת חוץ ובטחון, קבינט ודיונים ביטחוניים", סיפר אחד השרים. לדבריו, ראש השב"כ הנוכחי מעדיף להתמקד בפעילות השטח. מבחינתו רוני הוא הנציג הטוב ביותר של הארגון בפורומים הללו.

"הוא איש עם פאסון, שמגיע עם חליפה ועניבה, מסודר ושקול מאוד. מכין את עצמו היטב לכל דיון. הוא יודע להציג את הנתונים היטב לשרים. מנתח דברים באנלוגיה טובה מחד גיסא, ומאידך גיסא - נחרץ ויודע לקבל החלטות. הוא יצר קשר טוב עם ראש הממשלה נתניהו, שביקש לא אחת שבתדרוכים שונים הוא יבוא ויציג את הדברים בפני שרי הממשלה", מספר ל'משפחה' אחד השרים.

הסיכוי שאפשר יהיה פעם לפרסם את מלוא מעלליו - שואף לאפס. המעט שמותר לכתוב הוא, שאלשיך פיקד על פעולות רבות בגזרת יהודה ושומרון, בדרום ובלבנון, והיה גם מעורב בפעולות שונות של שרותי המודיעין של ישראל בחו"ל במסגרת שיתופי פעולה שהתקיימו בין השב"כ למוסד. הוא בין האחראים לריסון הטרור בירושלים בתקופה שבה כיהן כראש מרחב יהודה, שומרון וירושלים בשנים 2008-2005. בתקופה הזו הוא ואנשיו הצליחו להגביר את ההרתעה בשטח.

אלשיך משלב באישיותו שורה של תכונות ייחודיות. הוא נחשב לאדם מבריק, אפילו גאון, עם רעיונות ייחודיים למלחמה בטרור, ולמוח מאחורי אינספור מבצעים. הוא מומחה-על למודיעין אנושי (יומינט), בעל ידע ויכולות בתחום החקירות שעליו גדל, אבל נחשב למומחה לא פחות למודיעין אלקטרוני (סיגינט). בדרך כלל מי שמתמחים בתחום אחד נחשבים ל'חלשים' בתחום השני. אלשיך מומחה מוערך בשני התחומים. בשלושת המרחבים שעליהם פיקד זכה להערכה. את חותמו הטביע בתחום המטה. בשנים האחרונות התחום של טכנולוגיית המחשב, הסייבר, תופס מקום מרכזי בשרותי המודיעין של ישראל. אלשיך נחשב לאיש שהוביל ודחף את המהפכה הטכנולוגית בשב"כ.

מבצע 'שוד הבנקים'
שנים ארוכות התגורר המפכ"ל המיועד ביישוב כוכב השחר הממוקם מעבר לקו הירוק. כשהיה בתפקידים מבצעיים בשב"כ, זכה לתהילה ביישובו. אבל מתישהו, השתנה כיוון הרוח והחלו לצוץ הפגנות ומחאות על סף ביתו, על רקע טענות להתנכלות השב"כ לאנשי הימין הקיצוני. "הוא לא מצמץ", מספר עליו מישהו שליווה אותו באותה תקופה, "זה לא הטריד אותו ולא הסיח את דעתו, גם כשאנשים ביישוב שלו החלו מוחים נגדו". בסופו של דבר, עקר מהיישוב ועבר עם משפחתו לגבעת שמואל.

אלשיך שומר על חברות קרובה עם הרמטכ"ל, רב־אלוף גדי איזנקוט, ששימש מפקד מחלקה שלו בבה"ד 1. הקשר ביניהם ארוך שנים ועמוק במיוחד. השניים נחשבים לאבות הלחימה בטרור ביהודה ושומרון וגיבשו יחד תורת לחימה ופרקטיקה שזכתה לכינוי 'כיסוח דשא'. עיקרה הוא שכל התארגנות טרור קטנה יש לגדוע מיד בהתחלה ולא להמתין שתצמח כמו החמאס. בעקבות המדיניות הזו הצליחו צה"ל והשב"כ לנצח את הטרור ביו"ש ניצחון מכריע.

היו אלה הימים שאחרי מבצע 'חומת מגן'. צה"ל הצליח להשתלט על הערים הפלסטיניות, אבל מפלס הטרור היה עדיין גבוה, המתאבדים שטפו את הרחובות והפיגועים רדפו זה את זה. איזנקוט היה מפקד אוגדת איו"ש, ואלשיך היה מפקד מרחב שומרון של השב"כ.

מה שאיזנקוט ואלשיך הצליחו לעשות באותם ימים זה לאחד את האמצעים, המוחות והאנרגיות של השב"כ וצה"ל לאגרוף מבצעי יעיל אחד. הם הפסיקו את המרוץ אחרי קרדיטים ואת ההתחפרות של כל ארגון בענייניו ואינטרסיו, והחליטו יחדיו שבכל הקשור למלחמה בטרור והצלת חיים אין קרדיטים, אין אגו, לא חשוב מי יקבל את הכבוד ומי יעשה את העבודה - חשוב שזה יקרה ויצליח. עוד קודם לכן היה צריך להחזיר לצה"ל את הגישה ההתקפית שהתפוגגה בשנות הרגיעה הארוכות ואחר כך היה צריך להסדיר את הפעילות, להפוך אותה לשיטתית, לחלק גזרות ולייצר את 'מכסחת הדשא' המפורסמת שרבים מאיתנו חבים לה את חייהם עד היום.

בישיבת הקבינט שנערכה השבוע, במוצאי חג שמחת תורה, איזנקוט ואלשיך המליצו לחזור לשיטת הפעולה הזו, שנזנחה בגלל לחצים מדיניים מארה"ב ומאירופה. בדיון שהתפתח ציין אחד השרים כי אלשיך טען בעבר שישראל טועה בכך שהיא נענית ללחצי ארה"ב ומאפשרת לחמאס להשתלט על עזה במסגרת הבחירות. "מומחים שונים אמרו אז", סיפר השר, "שזה לא חשוב מי ישלוט בעזה. היום אנחנו יודעים שההערכה שלו היתה הצודקת".

פרט מעניין: בזמנו החליט ראש הממשלה אריאל שרון להשקיע מאמץ באיתור כספי הטרור ובניסיון לייבש את מקורות המימון שלו. הוא הטיל את המשימה על מאיר דגן, לפני שמונה לראש המוסד, שגייס לטובתו את אלשיך מהשב"כ. למבצע הזה קראו 'מבצע גלגל'. אגב, ההערכה היא שאת הרעיון החדיר לראשו של שרון מי שהיה אז המזכיר הצבאי שלו, גדי איזנקוט, כיום הרמטכ"ל.

המבצע הזה נמשך זמן רב, בחזיתות רבות. הסיפור הפיקנטי ביותר ממנו הוא מבצע שמכונה עד היום בשם 'שוד הבנקים'. השב"כ עלה על כמה עשרות חשבונות בבנקים שונים שמימנו טרור. הרעיון של אלשיך היה לפשוט על הבנקים הללו ולחלט את הכספים מהחשבונות המסומנים על פי החוק למלחמה בטרור. וכך היה. על המבצע פיקד תא"ל (אז) נועם תיבון. במסגרתו פשטו לוחמי ימ"מ, צה"ל ושב"כ בלילה אחד על עשרה סניפי בנק ברמללה ובערים נוספות, הביאו את מנהלי הסניפים מהבית, הראו להם את החומר המפליל את אותם חשבונות וחילטו את מה שהיה בהם - ישר מהכספות. בבוקר הגיעה משאית עמוסת מזומנים לסניף בנק הדואר ברחוב יפו בירושלים, שם הופקד הכסף (בסביבות 15 מיליון שקל) בחשבונה של מדינת ישראל. אגב, בסוף ההליך המשפטי הוחזר חלק מהכסף, אבל המסר לא הוחזר. הוא עבר.

אורח במרכז החסידות
אלשיך נוהג תמיד להציג בגאווה את הצד המשפחתי והאמוני. הוא מוכר כאדם צנוע מאוד ובעיקר דיסקרטי. דעותיו הפוליטיות אינן ידועות, אך אשתו וילדיו נוהגים לשתף - לצד מעשי חסד קהילתיים - בנושא אחד: ש"אנחנו צריכים לשלוט פה". בני משפחתו מביעים זעם על שוטרים שאינם עושים דבר מול הערבים במזרח ירושלים ובאום אל-פחם, וזעם נגד חקירת קצינים דתיים דוגמת נריה ישורון. לטענתם, "על הפרקליטות הצבאית השתלטו גורמים עוכרי ישראל". מקורביו אומרים כי אלו דעות פוליטיות לגיטימיות ומעולם איש לא האשים אותו בפעילות או בהימנעות מפעילות בגלל דעה פוליטית.

עולם החזנות האשכנזי הוא אחד מתחביביו הידועים של אלשיך. עמוד התפילה בבית הכנסת נחשב לידידו הקרוב: הוא מרבה לעבור לפני התיבה ולסלסל בקולו במועדים ובחגים. בנוסף, יש לו חיבה משפחתית לחידון התנ"ך העולמי. בשב"כ ידוע כי בשעות הבוקר של יום העצמאות הוא נמנע מפעילות, אלא אם יש בכך דחיפות עליונה, ומדי שנה מתייצבים הוא וכל משפחתו באירוע עם ספרי תנ"ך בידיהם כאשר הם יושבים בקהל ומתמודדים ביניהם על פתרון השאלות שמוצגות למתמודדים בתחרות. בגלל תפקידו נמנעו בני משפחתו להתמודד בתחרות עצמה. אחיו של סבו, הרב יחיא אלשיך זצ"ל, היה בעבר חתן חידון התנ"ך העולמי כשהוא מדהים את המדינה כולה בבקיאות הפנומנאלית שהפגין. היה בכך קידוש השם גדול לראות את מורי יחיא אלשיך בחזותו האותנטית עומד ומציג שליטה אבסולוטית בספר הספרים.

כאשר התגורר בכוכב השחר היה רוני אלשיך בעל התפילה המועדף על בני הישוב. יש לו קול ערב והוא בקי בקטעי חזנות רבים וגם בשירה חסידית. בתפילותיו, מספר ל'משפחה' אחד מחבריו לספסלי בית הכנסת, הוא נוהג לשלב בין עולם החזנות הוותיק לשירה החסידית העכשווית. כאשר עבר לגבעת שמואל, הצטנע בתחילה. אולם עד מהרה נמצא מי שילחש על אוזני אחד הגבאים בבית הכנסת מידע מודיעיני חסוי ולפיו הגיע לקהילתם בעל תפילה מובהק. הוא התבקש לגשת לעמוד כמה פעמים, ושילב בתפילה שורה של מנגינות חסידיות שונות. מאז הפך לבעל התפילה שגבאי בתי הכנסת השונים מבקשים שיגיע אליהם. בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים הוא נודד בין כמה בתי כנסת שבהם הוא עובר לפני העמוד.

בתפילת נעילה של יום הכיפורים השנה הוא עבר לפני התיבה בבית כנסת בפתח תקווה, שאליו צעד שעה ארוכה ברגל. הוא השתכנע להגיע לשם, לאחר שנאמר לו שבתפילה בבית הכנסת משתתפים גם מי שאינם שומרי מצוות אך אוהבים לשמוע בעל תפילה עם קול ערב. בית הכנסת היה מלא מפה לפה. אלשיך מסרב לקחת תשלום תמורת תפילותיו כחזן.

במקביל למעברו לשכונת גבעת שמואל, החל אלשיך להשתתף בהקפות השניות הנערכות מדי שנה במוצאי שמחת תורה בחסידות מודז'יץ. המעמד, כמו מעמדים רבים בחצר הידועה בין היתר ברפרטואר הניגונים העשיר שלה, נחשב לסוחף ועצמתי, ורבים מתושבי היישובים הסמוכים לבני ברק נוהגים להשתתף בו. אלשיך הגיע מתוך סקרנות, נכבש בקסמם של הניגונים העמוקים ומלאי הכיסופים, התעניין על מקורם של ניגונים רבים, ושוחח ארוכות עם הבקיאים בהיסטוריה של ניגוני החסידות. במסגרת שהותו גם ניגש אל האדמו"ר ושוחח איתו, לאחר שנאמר לאדמו"ר כי האורח מכהן בתפקיד בכיר בשירות הביטחון הכללי. מאז הגיע כמה פעמים.

בשנה שעברה הרחיב אלשיך את מנהגו, והשתתף גם בהקפות השניות בחסידות צאנז שבנתניה. בצאנז מספרים כי מי שאחראי להבאתו הוא איש העסקים ר' אפרים רייך. איש מאנשי החסידות לא ידע מי הוא חובש הכיפה הסרוגה, בעל השפם, החולצה הלבנה והעניבה, שיושב בעיניים בוהקות ועוקב אחר ההקפות. ההתעניינות גברה כאשר בהקפה השלישית ניגש אפרים רייך ותחב לידיו ספר תורה. על פי הוראת האדמו"ר, כיוון שהאורח היה ללא חליפה - הוא התעטף בטלית ורקד בהתלהבות עם ספר התורה. "זה מישהו בכיר בשב"כ", לחשו החסידים אלה לאלה.

שיחות לתוך הלילה
ההודעה על מועמדותו של אלשיך לתפקיד המפקח הכללי, אליו ככל הנראה ייכנס רק בעוד חודש, הפתיעה רבים בשב"כ שכלל לא ידעו על השיחות התכופות שהוא מקיים עם השר לביטחון פנים, גלעד ארדן. רבים תהו מה הביא את האיש שנחשב למועמד בטוח לראש השב"כ הבא, ואשר סירב בסבב הראשון לבקשת ארדן ליטול את התפקיד, לחשב מסלול מחדש ולקחת על עצמו תפקיד סבוך כל כך, שיעמיד אותו בדרישה להוכיח את עצמו בארגון שבו לא צמח.

ארבעה מפגשים קיים ארדן עם אלשיך במסגרת המאמצים לשכנעו. העיתונאי בן כספית כתב כי הפגישות היו מתחילות ב-12 וחצי בלילה, אצל ארדן בבית. רק אז התפנה אלשיך ממשימות יומו בשירות. הן ארכו שעות. לפעמים עד לפנות בוקר. ארדן הסביר לו כמה חשוב שיבוא למשטרה. "מה כבר תוכל להשיג בשב"כ? הארגון במצב טוב". במשטרה אני מביא אותך לארגון שנמצא בשפל המדרגה מבחינה תדמיתית, במשבר מקצועי וערכי, ארגון שמחפש את עצמו ואת דרכו וצריך להמציא אותו מחדש. זה ארגון גדול פי כמה וכמה מהשב"כ, שמשפיע על חייהם של כל אזרחי ישראל", נאום ארדן.

בשיחות הארוכות עם אלשיך, אמר השר לביטחון פנים לאלשיך שאומנם הוא המועמד המוביל לתפקיד ראש השירות, אבל כזה היה גם יצחק אילן (הידוע בכינוי 'הגרוזיני') בסבב הקודם. נתניהו, הזכיר ארדן, שינה את החלטתו ממש ברגע האחרון, בנסיבות שעד היום לא הובררו מספיק. השב"כ, אמר ארדן לאלשיך, הוא ציפור על העץ. המשטרה היא ציפור שיש לך ביד. אתה לא תהיה סתם מפכ"ל. אני רוצה שאתה תהיה המפכ"ל ששינה את המשטרה, שהצעיד אותה קדימה. במילים אחרות, ארדן אמר לו: אני וראש הממשלה זקוקים לך כיום במשטרה יותר מבשב"כ. זכותך לסרב. אבל יתכן ובסוף לא תמונה לראשות השב"כ".

ארדן הסביר לאלשיך, שהקריירה הארוכה שלו הכשירה אותו לתפקיד מפכ"ל המשטרה בצורה כמעט מיטבית למי שלא הגיע משורות המשטרה עצמה. בתפקידיו בשב"כ עסק אלשיך באכיפה ובחקירות ללא הפסקה, והיה בקשר צמוד עם פרקליטת המדינה, המשטרה וצה"ל. במהלך שנות שירותו בשב"כ ובמרדף אחר חשודים בטרור, הוא פעל יחד עם גורמי משטרה, ולכן מכיר לא מעט דמויות מתוך הארגון וכן את שיטות העבודה, איסוף המודיעין, נהלי החקירה וההבאה לדין. במידה רבה יש חפיפה בין מחוזות המשטרה והשב"כ, ותפקיד מפקד מרחב ירושלים בשב"כ מקביל למפקד מחוז ירושלים ומפקד מחוז יהודה ושומרון במשטרה גם יחד. ההערכות הן שהטענה האחרונה היתה זו ששכנעה את אלשיך שהוא יכול להצליח בתפקיד.

ההערכות הללו מבוססות גם על דבריו של רוני אלשיך עצמו, שסיפר למקורביו כי ההחלטה להסכים למינוי לא הייתה פשוטה עבורו. לדבריו, ההליך כלל "חיבוטי נפש רבים". "בסופו של דבר, הערכים הכריעו את החלומות", הסביר אלשיך למקורביו. מנחם לנדאו, שגייס לשב"כ את אלשיך, סיפר כי אלשיך החליט להתמנות למפכ"ל ולוותר - לפחות זמנית - על השאיפה לעמוד בראש השב"כ, בשל הערכים וחשיבות התפקיד.

לפרק את המשטרה
נתניהו וארדן הטילו על אלשיך ארבע משימות ברורות, אך קשות ליישום: שיקום המשטרה, שיפור הפיקוד ושינוי תדמית הארגון, התמודדות עם טרור האבנים והמצב הביטחוני בירושלים, חיזוק האכיפה במגזר הערבי ושיפור משמעותי בשירות לאזרח.

היעדים שלו הם בעיקר שדרוג. אלשיך היה זה שתכנן והוביל את התוכנית הרב-שנתית של שירות הביטחון הכללי. המשטרה מפגרת בעידנים שלמים אחרי השב"כ בכל הקשור לאמצעים טכנולוגיים, סיגינט, סייבר, הצלבות מידע וטכניקות שונות. המשטרה נמצאת רחוק בעוד השב"כ נמצא קדימה בהרבה. ארדן נתקל במציאות הזאת כשראה שאין במשטרה יכולת להצליב מידעים המתפרסמים בתקשורת. לאלשיך אמר ארדן שהמשימה שלו תהיה לפרק את המשטרה ולהרכיב אותה מחדש.

לצד זה, יש מי שתוהים: האם נתניהו הבטיח לאלשיך הבטחות נוספות, למשל, שיהיה ראש השב"כ הבא? זה אפשרי אם הקדנציה של יורם כהן תוארך בשנתיים לפחות, ואלשיך יפרוש לפני תום הקדנציה שלו מהמשטרה. כהן, על פי הידוע, לא מעוניין להאריך את כהונתו. ארדן אף הוא שולל מכל וכל את האפשרות שאלשיך מגיע לקדנציה חלקית. "לא יקום ולא יהיה", הוא אומר.

גם בשב"כ יש הטוענים כי נ', הידוע בכינויו 'הקיבוצניק', יהיה ראש השב"כ הבא. לדבריהם, נתניהו לא יכול להרשות לעצמו שני ראשי שב"כ חובשי כיפות האחד אחר השני. לדבריהם, נתניהו מעדיף דווקא מפכ"ל חובש כיפה, בין היתר לאור הדימוי האנטי-ערכי ואנטי-מוסרי שדבק במשטרה בצדק.

כך או כך, בהושענא רבה של השנה הבאה יזכו מתפללי מניין קרליבך שבגבעת שמואל לבעל תפילה שיתעטף שוב ב'קיטל' הצחור - הפעם מעל למדי המשטרה הכחולים.

הכתבה התפרסמה בעיתון 'משפחה'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!