הדוב הרוסי התעורר: למה בדיוק עכשיו?

המעורבות הרוסית ברוסיה אינה חדשה. מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה מעורבת רוסיה בדרך זו אחרת במה שקורה בשכנה הצפונית של ישראל.

פוטין הגיש סיוע לבעל בריתו באשר אל אסד בחשאיות, ובצורה מוגבלת. פוטין גם הודיע בעבר לאסד, שעזרתו מוגבלת וכי לא ישלח חיילים להתערב במאבק הישרדותו.

אך לאחרונה התבשרנו שפוטין החל לתקוף מאות מטרות בסוריה, ובמקביל בונה בסיסים צבאיים ומזרים כוחות אוויר, ים וקרקע נוספים לסוריה, למרות התנגדות ארה"ב ואירופה.

מה גרם לפוטין, דווקא עכשיו, להפוך את המעורבות הרוסית לפומבית ולבעלת היקפים כה משמעותיים?

האמת היא שכבר מיום עלייתו של ולדימיר פוטין לנשיאות הפדרציה הרוסית ב-31 באוקטובר 1999, חוקי המשחק השתנו: זו כבר לא רוסיה שהכרנו מאז נפילתה של ברית המועצות.

זו רוסיה אחרת שפועלת להשבת עוצמתה וכוחה של רוסיה הצארית, החולמת להחיות במיליניום הנוכחי, את האימפריה הרוסית, בכמעט כל מחיר.

בשנת 2009 קיבל פוטין חיזוק משמעותי לחזונו, כאשר ברק חוסיין אובמה נבחר לנשיא ארה"ב - הנשיא האמריקני החלש ביותר אי פעם - על פי אל-שרק אל-אוסט הלונדוני ורבים אחרים.

פוטין הבין זאת מהר מאוד והוא מנצל זאת ללא הפרעה, החל מחיזוק צבאו בגבולות אירופה, חדירה לשטחים טריטוריאלים של מדינות הגובלות בשטחה של רוסיה, חיזוק הקשרים הכלכליים עם מדינות ערב, אסיה, ובראשם סין ועוד.

ההתחזקות הרוסית המשיכה בכיבושה של מזרח אוקראינה, וחצי האי קרים לאחר הדחתו של הנשיא האוקראיני ויקטור ינוקוביץ.

צעד שהחזיר את אוקראינה כמעט עשרים שנה לאחור, לימי ברית המועצות. התגובה האמריקנית הרופסת הייתה הוכחה נוספת לחולשתו של אובמה ושותפיו.

אמצעי סחיטה
אלא שמאז פלישת רוסיה לאוקראינה לפני כשנה וחצי, היא מתמודדת עם סנקציות כלכליות, חברתיות, וגם אישיות - כאלה המוטלות על בכירי הממשל הרוסי.

למרות הסכמי מינסק להפסקת אש ונסיגת המורדים הנתמכים ע"י פוטין, העולם לא באמת הקל מעליו את נטל הסנקציות, ומצבה הכלכלי של רוסיה בשנה האחרונה רעוע.

הסכמי הגרעין עם איראן והסרת האמברגו על מכירת נשק לאירן (חולשה נוספת של ארה"ב ואירופה), סיפקו לצאר הרוסי צינור חמצן והזרימו לו הזרמת עשרות מיליארדי דולרים.

ההסכמים הללו, יחד עם הסכמי סחר גדולים עם מצרים וסין, הם שמצליחים לשמור על אפו של הצאר מעל לפני המים. אבל זה לא מספיק.

עתה, כיבוש חלקים מסוריה במסווה של מלחמה בטרור, מהווה כלי סחיטה נוסף עבור פוטין, שידרוש מהמעצמות להסיר מעליו את הסנקציות הכלכליות בתמורה לנסיגתה מסוריה.

פוטין ירוויח ממהלך זה בכל מקרה:

אם יוסרו הסנקציות מעל רוסיה בתמורה לעזיבתו את חופי סוריה, תרוויח הכלכלה הרוסית. פעילותו באוקראינה, תהווה תמרור אזהרה למדינות אחרות החולמות לעזוב את חיבוק הדוב הרוסי ולהצטרף לאירופה.

אם לא יוסרו הסנקציות, יישאר פוטין בשטח, כאן לידינו, ויחזיק בשליטה האיתנה מאי פעם במזרח התיכון, במסווה של מלחמה בטרור.

ואילו ארה"ב? היא ממשיכה לאבד מכוחה בעולם ובעיקר במזרח התיכון.

ווין ווין סיטיואיישן!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!