ניסוך דמים: מדוע נגנז מכתב ה'מועצת'?

המכתב נוסח על ידי חבר מועצת החכמים, איש ירושלים הגר"ד דוד יוסף, התוכן הוקפד בדקדוק של בן לאב גדול שהמילה הכתובה הייתה אומנותו. כל מילה נשקלה בטרם חוברה לחברתה. המכתב הוכן והושלם אך לבסוף לא נשלח. כתיבה היתה, אך גמר חתימה - לא.

ערב חג הסוכות, אמורים היו חברי מועצת חכמי התורה של ש"ס לשגר לראש-הממשלה מכתב אישי שכולל בחובו הרבה יותר מאשר סתם ברכת חג. המכתב נוסח כמעין קריאת חירום לנוכח אדי הדלק שהורגשו באוויר הירושלמי – ולא רק בגלל קרבתה של הר נוף למסוף הדלק פי גלילות.

חכמי התורה של ש"ס התכוונו לפנות לראש-הממשלה ולבקש ממנו כי ממשלת ישראל תאסור על עליית יהודים להר הבית. הנימוקים היו הלכתיים, אך גם ביטחוניים. דובר שם על ריבונותנו המוחלטת, על זכותנו ההיסטורית ובעיקר על קדושת המקום, שדווקא בגללה, יש לאסור את העלייה.

המכתב נוסח אך לבסוף לא נשלח. בשיחה שהתקיימה בין חברי מועצת החכמים הובע חשש שהמכתב יתפרש כהתערבות פוליטית ולא כאמירה הלכתית. חבר מועצת החכמים הגר"מ מאיה העלה שיקול נוסף. נתניהו, הוא אמר, ממילא לא ייענה לקריאה עקב אילוצים פוליטיים, ולפיכך, כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע.

בסופו של דבר נשלח לראש הממשלה מסר בעל-פה ערב נסיעתו לעצרת האו"ם בניו-יורק. המסר כלל בקשה לעשות הכל כדי להימנע מהפיכת המאבק על הר הבית למוקד סכסוך דתי. יכול להיות שגם מהנימוק הזה, נמנע נתניהו במכוון מלהלום באבו-מאזן בארטילריה מילולית כבדה, במהלך נאומו בעצרת האו"ם. אבו מאזן השמיץ וחירף. ביבי העדיף להנמיך להבות ולהבטיח את שמירת הפולחן לכל הדתות. לא שזה עזר מי-יודע-מה.

את מה שעבר על כולנו בחג ניסוך הדמים האחרון, שמענו באוזניים מצלצלות וראינו בעיניים דומעות. שרי הליכוד שמפגינים עם אנשי הימין מול בית ראש הממשלה מאשימים את כולם – מלבד עצמם: את השמאל שנתן לפלסטינים רובים לפני למעלה משני עשורים, את נתניהו ויעלון שמגלים עודף מתינות, את הפלסטינים כמובן ואת האמריקאים גם.

אלא שגם חשבון נפש פנימי צריך לעשות, וזאת מבלי לגמד את אחריותה המוחלטת של ההנהגה הפלסטינית למרחץ הדמים. הימים הנוראים אומנם חלפו אבל ה'על חטא' האמתי טרם נאמר בציבור. הוא מושמע בחדרים סגורים מפיהם של חברי הממשלה והעומד בראשה, אך לעולם לא ייאמר בתקשורת הכתובה והאלקטרונית.

ביבי מחויב להשמיע אמירות נחרצות כדי לרצות את ה'בייס' הימני המפורסם שהביא לו את שלושים המנדטים. לדרעי יש על הגב את האיקס מאוסלו שטרם הוסר. כל אמירה ממורכזת שיוצאת מפיו הופכת לסוג של שיתוף פעולה עם השמאל. על בנט ומקהלת המעודדים בסיעתו, מיותר להכביר מילים.

בפומבי, כולם כאחד מפנים אצבע מאשימה אחת ויחידה למרצחים, לשולחיהם ולמנהיגי הרשות שמסיתים ללא הפסקה. בחדרי חדרים, הם לא מפסיקים לדבר על הנזק חסר התקנה שגורמים לכולנו העולים להר, בראשות אורי אריאל. התמונות שמופצות, כפרובוקציה מכוונת, בכל הרשתות הערביות, משחיזות את סכיני המרצחים.

שני חברי הקואליציה היחידים שהעזו למתוח ביקורת פומבית על אורי אריאל במהלך החג האחרון, הם סגן שר האוצר מטעם ש"ס איציק כהן שנחשב לסמן השמאלי בש"ס, ואומר בקולו את מה שחושב יו"ר מפלגתו, וכן משה גפני, יו"ר ועדת הכספים. גפני קרא לשר החקלאות להפסיק לדבר על העלייה להר ולהתחיל לטפל בעליית מחירי העגבניות שבתחום אחריותו.

לגפני שמעולם לא הסתיר את עמדותיו המתונות, חשבון ארוך עם אריאל עוד מהקדנציה הקודמת, כאשר אורי אריאל, שישב באופוזיציה ופונק על-ידי גפני כיו"ר ועדת הכספים במשך קדנציה שלמה, השיב רעה תחת טובה. אורי אריאל הסתובב בבקרים בישיבת חברון הליטאית, ובערב סר לעיר האבות חברון כדי להחתים את הרב ליאור על תעודת הכשר לממשלת לפיד. גפני לא שכח ולא סלח. לא פעם הוא הגדיר את אריאל כגדול תוקעי הסכינים. דימוי לא מוצלח במיוחד לנוכח האירועים הכואבים.

כהן וגפני אומרים בקול את מה שיתר חבריהם חושבים, וזה כולל את נפתלי בנט שהשמיע רק לאחרונה באוזני אריה דרעי אמירות קשות ונוקבות נגד חבר מפלגתו (בעל כורחו) אורי אריאל. כמוהו חושב גם חלק גדול מציבור המתיישבים שמתגורר בלב אוכלוסייה פלסטינית עוינת וזקוק לשקט יותר מכל אחד אחר. צריך לשמוע מה אומר בשיחות סגורות סגן ראש השב"כ היוצא והמפכ"ל המיועד, עוד אחד שמעולם לא נחשד בנטיות שמאלניות.

את הקריאה שהושמעה כאן בערב החג מפיו של איציק כהן: "משוגעים, רדו מההר", צריך להשמיע כיום בעוצמת דציבלים שאינה פחותה מקולות המפגינים מול בית ראש הממשלה.

לוחות שניות
לא כך תכננה משפחת נתניהו המורחבת לבלות את הוויקנד של חג הסוכות בניו יורק. התקלות החלו תכף עם ההמראה, ולא מדובר רק בכשל שגרם לראש-הממשלה לטוס מבלי להתעדכן במשך 12 שעות על שיגור הגראד, כשהוא מנותק-מנותק-מנותק, כפי שניסח יאיר לפיד ערב הבחירות האחרונות.

התקלה הראשונה הייתה חקירתה של היועצת הכי ותיקה ואמינה בלשכתו, גב' פרח לרנר. החוקרים פשטו על ביתה בבוקר ההמראה של נתניהו ובסביבת ראש-הממשלה רוויית הפרנויה היה מי שראה בכך מעין תג מחיר משטרתי למינוי מפכ"ל חיצוני.

השעייתה הצפויה של לרנר היא יותר ממכה קלה בכנף. לא רק לנתניהו אלא גם לחברים החרדים שלרנר היוותה עבורם כתובת אמינה, גם בתקופה הקשה של אופוזיציית ממשלת בנט-לפיד. את הדלפת המידע שהובילה לחקירה מייחסים בלשכת ראש-הממשלה לשניים מבכירי הלשכה לשעבר שמצאו את דרכם הסלולה אל מחוץ למעגל ההשפעה - ומאשימים בכך את הגברת. לא הרעייה אלא הנחקרת הטריה. גם החשדות הללו, אומרים משהו על ראש הממשלה - שחוסן ורוגע פנימי בלשכתו, אמורים להיות מפתח חיוני להצלחתו.

לנתניהו נתקע השרימפס בגרון כשצפה מרחוק גם בתמונות מחשידות בהן נראו דרעי, איווט ומשפחותיהם, יחד עם ישראל יהושע, בני נחמיה, אבי אבוחצירא ומשה ליאון תחת קורת סכך אחת. מהרשימה האמורה אתם אומנם מכירים בעיקר את דרעי, איווט וליאון, אך בלשכת רה"מ מכירים גם את שאר הנפשות המוזכרות ומבינים שהחברים נכחו שם לא רק על תקן קישוטים לסוכה.

איווט נצפה שוב, ערב שמחת תורה, מסב לשולחן כבן משפחה ומרים כוס יין 'לחיים' בצוותא עם משה ליאון בשמחת הברית לנכדו של דרעי. בין לבין עלה איווט לשידור מספר פעמים ונמנע במכוון, לראשונה מאז הליכתו בראש מורם לאופוזיציה, מלתקוף את כניעת נתניהו לחרדים בהסכמים הקואליציוניים. זה קרה אחרי שבמפגש הראשון הפציר דרעי באיווט לחדול מלתקוף את החרדים: "אפילו לפיד הבין שזה כבר לא טרנד, אז שדווקא אתה תתקוף אותנו? הרי אף פעם לא היית כזה", אמר דרעי בכאב. הנוכחים הנהנו בראשיהם. איווט שמע ושתק.

עוד נחיה ונראה האם גם אחרי החגים יוסיף איווט לשבת עמנו בסוכת שלום, אבל באותו מעמד דרעי כבר שלף את הסוכרייה: אם הציר השקט בין איווט לחרדים יישמר, הוא יריץ במשותף בבחירות הבאות את משה ליאון לראשות עיריית הבירה. סביר להניח שבפעם הבאה זה יקרה גם בתמיכת הסיעה המרכזית שאוכלת מברקת קש וגבבה. הלוחות הראשונות של משה ליאון שוברו על ראשו של איווט. לוחות שניות עשויות להסיר את החרפה.

תמונות של שני החברים הטובים מסבים לפגישות תכופות על בשר ויין, גורמות לביבי בחילות ברמות קשות. באיגוף של ליברמן מימין הוא רואה את השורש שהצמיח בחצר ביתו מפגינים מתוך מפלגתו. חידוש הברית החדשה-ישנה, מבשר לדידו של ביבי על פורענות קרובה. מניו-יורק הרחוקה, זה נראה עוד יותר רע.

ערבה חבוטה
הצרות של ביבי באו בצרורות גם מכיוונו של כחלון. הציטוטים שפורסמו, על-פי החלטת בית-המשפט, מתוך עדותו של כחלון במהלך הקרב המשפטי שניהלו בני הזוג מימון, טרפדו לנתניהו עוד תכנית מגירה. כחלון, שגם כך עובר תקופה לא קלה, נתפס בלשונו כשהוא מודה על דוכן העדות במערכת יחסים ענפה עם טייקון הגז קובי מימון שכללה גם שיחות בסוגיית הגז, וזאת בסתירה (נוספת) לדברים שאמר כחלון בתקשורת. לכל זה התווספו תמונות משותפות, בטוסקנה ועל אסדת הגז. אכן, תמונות קשות.

ביבי ידוע כטיפוס מפרגן במיוחד שרווה מלוא חופניים נחת מכל הסתבכות של פוליטיקאי אחר מלבדו, אבל במקרה הזה החולשה של כחלון שמהווה ציר מרכזי בממשלת צרה-צרורה של 61 – היא גם חולשתו של העומד בראשות הממשלה. ההסתבכות האחרונה של כחלון סתמה את הגולל על הניסיון האחרון של נתניהו לשכנע את כחלון להצביע בעד העברת הסמכות לאישור מתווה הגז, מדרעי לממשלה.

לכל מי שמעורב בסוגיה ברור שהכרעה חייבת ליפול בתקופה הקרובה ממש. על הפרק עומד חשש מפני תביעת עתק בסך מיליארדי שקלים של חברת נובל אנרג'י נגד ממשלת ישראל. היועץ המשפטי לממשלה כבר הזהיר כי לתביעת הבוררות של נובל אנרג'י, סיכויים בכלל לא רעים. כשמוסיפים לכל זה את גילוי מאגרי הגז בשטח הימי המצרי, המסקנה ברורה למדי: כדי למנוע פיצוץ בעוצמת שיא, נדרש פתרון מידי.

עד לפרסום עדותו של כחלון, עוד האמינו בלשכת רה"מ שמכיוון שר האוצר תבוא הישועה. הוא הרי היה יכול להסביר שמכלול הנסיבות - אישור היועמ"ש והפסד צפוי בבוררות מול חברת הגז - מחייב אותו כשר אוצר לנהוג באחריות ולהצביע בעד העברת הסמכויות. אבל אחרי שכחלון הפך לערבה החבוטה של החג האחרון, גם בלשכת רה"מ מבינים שאת תחינת ה'הושע נא' הם צריכים להפנות למקור אחר.

שביתת שבת
אחרי החגים כבר כאן, וחשבון הגז, עם ריבית והצמדה, מוגש שוב לדרעי שמוצא עצמו כבול במשרד כלכלה מקולל בו לא רצה מלכתחילה. במשרד הזה, כך דומה, אי אפשר לראות סימן ברכה, אולי בגלל שאחד מתחומי אחריותו הוא הענקת אישורי עבודה גורפים לעבודה בשבת.

זה בא לידי ביטוי בחג האחרון, אחרי שדרעי גילה, כי בניגוד למה שהובטח לו על ידי שר התחבורה ישראל כץ, מתעקשים ברכבת ישראל להוסיף ולעבוד על קו ת"א-ירושלים בשבת ובחג. דרעי דרש שמעתה ואילך כל בקשה של גורם ממשלתי לעבודת חירום בשבת תוגש לו בצירוף חתימת השר או המנכ"ל הממונה.

ההנחיה החדשה של שר הכלכלה ניתנה מתוך הבנה שכל שר ליכודניק הרואה את גדעון סער פוזל לעבר המתפקדים שומרי השבת, יחשוב עשר פעמים לפני שיחתום על מכתב בקשה מפליל מעין זה. כץ כמובן, לא חתם מאימת המתפקדים שומרי המסורת וברכבת ישראל ביקשו להסתמך על מכתבו של ראש מינהל תשתיות במשרד. דרעי הודיע שאם כץ לא חותם, גם האישורים שכבר היו בתוקף בטלים ומבוטלים וברכבת ישראל מיהרו להגיש בקשה לצו מניעה.

בלשכת דרעי בטוחים שצעד דרמטי מעין זה לא היה ננקט על ידי הנהלת רכבת ישראל בלי קריצה מלמעלה של השר הממונה. בלשכת שר התחבורה מכחישים ומגלגלים עיניים לשמיים. לא לפוקד עוון על בונים, אלא לכיוון המתפקדים.

ההכרעה תיפול בשבועיים הקרובים על ידי היועץ המשפטי לממשלה. על פי נוהל היועמ"ש, כל סכסוך בין שני גופים ממשלתיים, יוגש להכרעת היועץ המשפטי לממשלה בטרם ייגרר לאולם בית המשפט. היועמ"ש וינשטיין לפיכך, נתבקש להכריע בין שני הניצים – משרד הכלכלה מול רכבת ישראל.

בלי קשר לקרב על שמירת השבת, ההנחה היא שבפרק הזמן הזה של שבועיים פלוס, ינקוט דרעי בצעד מפתיע, שלא לומר דרמטי, אשר יאפשר את הנעת מתווה הגז. גם בסוגיית הגז תקפה האמרה הידועה ולפיה לכל שבת, יש מוצאי שבת.

זיהום אוויר
בינתיים, בחג הסוכות שעבר עלינו בשמחה מהולה בכאב, דירת העראי של ראש-הממשלה רק הפכה לפחות בטוחה ויותר רעועה. זה קרה בגלל כל הסיבות האמורות לעיל, אך בראש ובראשונה בגלל הסיבה שהוזכרה בתחילה וחתמה את רצף התאונות בחג הסוכות: הטרור מכה ברחובות והאיש שרץ לבחירות כמר ביטחון עומד על הדוכן ושותק. נתניהו, שלדברי שותפיו נמנע במכוון מלשתף את שריו, מוצא עצמו בודד בצריח, מאוגף משמאל וגם מימין - מבית (בנט) ומחוץ (איווט).

בניגוד למבצע צוק איתן ולשתי הקדנציות הקודמות שלו כראש ממשלה, הפעם אין לביבי שמאלן תורן בממשלה שיעמוד לצדו בעת צרה. בקדנציה הזאת, גם הימין הישראלי בבעיה קשה מאחר שאין לו אף שמאלן-מחמד לרפואה, כדי לתלות בו את הרפיסות הביטחונית.

בנט ושרים מהליכוד מפגינים מול בית רה"מ, והשאר שותקים שתיקה רועמת. האחריות הקולקטיבית מהם והלאה, והם בכלל מהאו"ם, או לכל הפחות כמו נתניהו על בימת האו"ם: עומדים ושותקים. דווקא יו"ר ש"ס דרעי הוא אחד מהבודדים שמגבים את ראש-הממשלה בפומבי. לא מגנים. מגבים.

אבל אל תתנו לגיבוי הפומבי להטעות אתכם. בחדרים סגורים נמתחת על ראש-הממשלה ביקורת קשה מכל הכיוונים: "אין שום שותפות בהליך קבלת ההחלטות, אין אסטרטגיה ואין מדיניות ברורה. זה לא מה שהיה בתקופת רבין וגרוע גם יותר ממה שהיה בקדנציה הראשונה של ביבי ב-96'", אומר בכיר בממשלה, "עושה רושם שהיחידים שנתניהו חייב להם דין וחשבון הם פטרוניו הרפובליקנים". עד כאן הציטוט בעילום שם, ושכל אחד יעשה את החשבון מי היה בעניינים באותם ימים ויכול להשוות בין האישים.

ביבי אמור לצאת לישיבת ממשלה משותפת בגרמניה כשהוא מלווה בשריו. אז הפעם תהיה קליטה בעת ההמראה, אך הנחיתה לא תהא רכה. באוויר עומדת תחושה כבדה של זיהום אוויר. הרושם שנוצר הוא שבקדנציה הרביעית של נתניהו כראש ממשלה, אי אפשר עוד לטייח ולהסתיר באמצעות פילטרים של נאומים והצהרות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!