קרבנות של סוכת ארעי • קינת חג

ילדים שחוזים ברצח הוריהם, אב שנרצח בדרכו להתפלל ואיש גיבור שניסה להציל. חג סוכות שהפך למרחץ דמים • נילי גינגולד אלשיך מנסה להעביר את תחושותיה הקשות

נילי גינגולד אלשיך
כ"א תשרי התשע"ו 04.10.15 | 15:49
2 תגובות

עינינו עוד לא יבשו מדמע,
והלב - מחשבון הנפש של יום כיפור.
עוד לא הספקנו למצות את השמחה של חג הסוכות,
והאש - כן האש, לא של הלב - שוב שורפת
באחינו.
קורעת משפחות, מעלה קורבנות; אדם וילדים יתומים.
הכיצד ננחם תינוק בן שמונה חודשים עם עיניים פקוחות, עיניים שואלות ולא מבינות:
איפה אבא, איפה אמא?
מי יבין לנפשם, מין ינחם מחבוש לעצבותם, מי? אולי מוישי מפיגוע התופת במומבאי,
שקרע שמים קודרים בזעקות איפה אבא ואמא?
עד מתי עמנו תהיה כסוכת עראי,
עד מתי עד מתי.

שיר לזכר הפיגוע:

הבית נשרף
ואנו ישנים
בורתינו שבורים
ואנו אוויר דולים
ענינו פכוחות
ואנו כעיוורים
הבית נשרף
עורו אחים
עורו אחים