אושפיזין ליום השלישי – יעקב אבינו • מיוחד

אחרי אברהם ויצחק, מגיע תורו של יעקב אבינו להתארח בסוכתנו, למען נלמד ממעשיו הכבירים. ובאמת כאשר מתבוננים ביעקב, רואים כיצד מתמזגות בו המידות הנכונות באופן מופלא, עד שנעשה כעבד המשועבד לקונו. הרי יעקב מתואר מלידתו כ"איש תם יושב אוהלים". הישרות ואהבת האמת הן אבני יסוד בבנינו של יעקב, והוא מהווה ניגוד מוחלט לאחיו עשיו, איש העולם, אשר צד חיות וגם ליבם של אנשים. אולם כאשר קוראת לו אמו ומורה לו לבצע מעשה המנוגד לחלוטין לאופיו, וזאת למען התכלית האלוקית, הוא מתבטל בפני המטרה ונוקט, לכאורה, בדרכי אנשי העולם הפתלתל. הייתה זו רק הקדמה לקראת התמודדות שנמשכה שנים בבית לבן, שם היה קרבן לכל התרגילים השפלים וידע להתמודד. אולם לא רק שעמד למול לבן, הוא נשאר בתומתו ובצדקתו ולא "הסתגל" למנהגי המקום. בקור ובחום, בלילה וביום, היה יעקב פועל נאמן, ואף נהג לפנים משורת הדין כאשר, לדוגמא, לקח על עצמו נזקים של טרפה, אשר בעיקרון היה פטור עליה.

יעקב הוא אשר בחלומו ראה את כל ההיסטוריה של עם ישראל פרוסה לנגדו, כאשר שלוש מלכויות עולות ויורדות, ואילו הרביעית עולה ועולה, עד שיעקב נבהל מאורך אותה גלות שתחת מלכות רומי. אולם גם הוא ידע, שסוף הגאולה לבוא, וישראל ישובו לארצם. את רחל אשת בריתו הוא קובר בלית ברירה בית לחם, אולם הוא יודע, כי נקודת העוגן של עם ישראל, המקום בו נקברו הוריו וזקניו, נמצא במערת המכפלה. על-כן לפני מותו, הוא קורא ליוסף בנו, השליט על ארץ מצרים, ומשביע אותו שיעלו את עצמותיו למערת המכפלה. לא רק זאת, אלא שהוא רואה צורך להסביר ליוסף ולהתנצל בפניו על כך שנאלץ לקבור את רחל בבית לחם. השבועה אותה הוא משביע את יוסף גרמה לעלייה המונית של כל ביתו לקבור אותו, וכך זכו אנשי אותו הדור, אשר כבר השתקעו במצרים, למזכרת מוחשית מיעודם האמיתי שבארץ כנען.

יעקב אבינו הוא אשר זכה למה שלא זכו אבותיו אברהם ויצחק – שלא יהיה פסול בזרעו, וכל בניו אכן המשיכו את דרך אברהם, והם היסוד לעם ישראל, הקרוי על שמו השני של יעקב, שניתן לו מאת המלאך ומאת ה'. וזה לא אומר שהוא ליקק דבש, ושבניו תמיד נהגו כראוי. יותר מכל אחד אחר, יעקב אבינו סבל מצרות – עשיו רדף אותו להרגו, לבן רימה אותו עשרת מונים, מעשה דינה, מכירת יוסף והצער האדיר מהידיעה שיוסף איננו, מעשה ראובן – כמעט ולא היה לו רגע של נחת בלא צרה רצינית כלשהי. ועל-אף זאת, בשורה התחתונה – הוא שהעמיד את בית ישראל, הוא אשר זכה שכל בניו עמדו על מיטתו בשעת הסתלקותו ואשרו בפניו – "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד". ניתן ללמוד מכך, שהאדם לא הושם בעולם הזה כדי להתענג, כי אם על-מנת לעמול.

יעקב משלים את שלושת האבות, ובכך אנחנו מסיימים את תקופת יסוד האומה. את התוכן השלם תקבל האומה רק בעת מתן תורה, ועל-כך נלמד מחר, באושפיזין הבא – משה רבנו.

ברוך מרזל.
עוצמה יהודית.
חברון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!