השמחה האמיתית - כשלא חסר לאדם • טור

"תפארת הנשמה שתתפאר בתפארת השמחה אשר תשמח בה'" (אורחות צדיקים) תפארתה של נשמת האדם היא השמחה- שמח"ה אותיות מחשב"ה. שמחה איננה התלהבות חיצונית של ריקוד ושיר, אמנם פעמים שאחרי המעשים ימשכו הלבבות וייתכן ששמחה חיצונית תשפיע שמחה על הפנימיות אבל שמחה זה משהו פנימי. לא כל אדם המפזז ומכרכר שמח! ולא כל שמח צריך לפזז ולרקד.

המקום הראשון שמוזכרת שמחה בתורה אצל אדם הראשון, לאחר שהוא רואה את כל הבריאה הוא אומר "כי שמחתני ה' בפעלך במעשי ידיך ארנן" כאשר הוא מתבונן בבריאה ורואה את כל מה שברא הקב"ה לכבודו מרגיש שיש לו הכל - פרצה מלבו השמחה - כי שימחתני ה' בפעלך כי אם יש לי הכל אז אני שמח מרגיש שלם, וזה עבודת האדם.

שמחה מגיעה כשיש שלימות כשהאדם לא מרגיש שחסר לו, כשמרגיש שיש לו את כל צרכו אז הוא נינוח שליו ושמח. "איזהו עשיר השמח בחלקו" עשיר איננו זה שיש לו הרבה כסף כי כשאדם בהרגשה של 'אין' אין לו עוד, ואין לו מה שיש לשני, ואין לו נחת, ואין לו בריאות, אז אין לו כלום, הוא עני מרוד כי - אין לו.

לעומתו עני שאיננו בעל נכסים אבל יש לו שלוה ונחת וזה מגיע רק אם הוא לא רודף אחרי עוד ועוד, אז הוא עשיר, אז הוא שמח, וזה מגיע כששמח בחלקו. וזו עבודת האדם בשביל להיות שמח צריך להיות שמח בחלקו. כי שמחה איננה צחוק, שמחה היא האושר הפנימי.

הלילה נתכנס כולנו סביב שולחן החג לאחר ימים של הכנה, בניית סוכות וחיפוש אחר ארבעת המינים, בישול מטעמים והתאוששות מיום הכיפורים. ודווקא בחג הסוכות מזכירה התורה שלוש פעמים לשון של שמחה "חג הסוכות תעשה לך... ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך... שבעת ימים תחוג לה' אלוקיך... והיית אך שמח". מלמדים אותנו חכמים כי השמחה הינה סממן חיוני לאדם, וזאת משום שעבודת ה' של היהודי אינה יכולה להתבצע בשלמות אלא מתוך שמחת הנפש, שמחה עמוקה המקיפה את כל האישיות, ומחג הסוכות ניתן לשאוב זאת במעיין הנובע.

וזאת עפ"י דברי המדרש המוצא בארבעת המינים רמזים לכל סוגי הנפשות שבישראל, אותם אלו שיש בהם גם טעם וגם ריח, ואלו שיש בהם רק טעם ולא ריח, או ריח ולא טעם ואלו שאין להם לא ריח ולא טעם. בכך רומזים לנו חז"ל, כי שורשי הנשמה נובעים מהעובדה כי בחג זה כל אחד מישראל, מוצא את מקומו הרוחני המיוחד לו.

כי לכל אחד ואחד יש לו תפקיד מיוחד שיועד לו לפי שורש נשמתו, וכאשר האדם זוכה למלא את התפקיד הייחודי שהוטל עליו מאת ההשגחה אין שמח ומאושר בעולם יותר ממנו, ולכן שנוטלים את ארבעת המינים לאגודה אחת, מגיעים למדרגה הנכספת של: "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם". זה הביטוי לשמחת הנפש הנובעת כתוצאה ממילוי התפקיד שלפני ה'. ואת הלימוד הזה צריך להפנים ומי שמפנים - שמח!

ואת השמחה הזו אנו לוקחים איתנו כצידה לדרך בשנה החדשה הבעל"ט

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!