נשאר לחתונות: הרב יהודה אריה לייב כהנא שפירא

פטירתם של גדולי ישראל והאדמו"רים זצ"ל, מותירה אחריה אלפי תלמידים אבלים, אך גם כמה בני אדם שנותרים מחוסרי תעסוקה. נכון, עד לסיום ימי ה'שבעה', הגבאים עדיין מספרים את סיפוריהם לתלמידים והחסידים, אך קצת אחרי כן הם קמים בבוקר ואינם יודעים לאן פניהם מועדות.

אגדה מפורסמת ברחוב החרדי מספרת על אותו נכד ששימש את רבו עשרות בשנים והיה מבוקש על ידי שועי עולם, שנצפה בשעת לילה מאוחרת אחרי הלווית סביו זצ"ל מנסה לעצור טרמפים בכדי להגיע לביתו... אותו נכד היה בהלם לגלות את הרכבים חולפים על פניו בזה אחר זה ומתעלמים מקיומו, משל הוא עצמו נטמן באדמה. שכן איזו טובה הם יצטרכו מאותו נכד שסיים את תפקידו בעולם... ובכלל ישנם המחמירים, שברגע שאותו גדול וצדיק נסתלק לבית עולמו, מספרו של המשב"ק - הנכד נמחק מידית מספר הטלפונים שבמכשיר הסלולר.

ישנם מן המשב"קים הדואגים ליום סגריר, וכבר בחיי חיותו של אותו גדול שהם נמצאים במחיצתו, ומאחר ותפקיד המשב"ק של ה'גדול' כולל מסירות נפש של ממש, עשרים וארבע שעות ביממה שבעה ימים בשבוע של עבודה קשה במסירות אין קץ. המשב"קים יודעים בדיוק ומכירים כל תזוזה של הגדול אותו הם משמשים, ופעמים בקשר עין יבין המשב"ק את רבו בצורה הברורה ביותר, ולעיתים הם מנצלים זאת אף לאחר פטירתו כדי להפיץ את משנתו והנהגותיו.

בשנים האחרונות נפטרו רבים מגדולי ומאורי הדור שהותירו את משמשיהם ללא אבא כפשוטו. בחצרות החסידים ברובן המשיכו המשב"קים את תפקידיהם אצל הבן הממשיך, אך כמה וכמה הוחלפו בחדשים ונאמנים.

בחג הסוכות תשע"ו יצא 'בחדרי חרדים' והתחקה אחר מעשיהם כיום של אותם משב"קים שהיו מהאנשים החזקים ביותר בציבור החרדי, ואלו שהעבירו את המסרים מגדולי ישראל לעם. חלק מן המשב"קים סוגרים עשרים שנה ללא תפקיד מוגדר, חלקם המשיכו בפעילות ציבורית וחלקם שוקדים על התורה.

הרב יהודה אריה לייב כהנא שפירא
גיל: 59
תפקיד עבר: משב"ק האדמו"רים מגור בעל ה'לב שמחה' ובעל ה'פני מנחם' זצוק"ל
תפקיד היום: אחראי ומנהל שמחות נישואי נכדי האדמו"ר מגור

בט"ז אדר תשע"ו ימלאו עשרים שנה להסתלקות האדמו"ר בעל ה'פני מנחם' מגור זצוק"ל, שנפטר למחרת שושן פורים בירושלים. מי שהיה נאמן ביתו הקרוב הוא הרה"ח רבי יהודה שפירא ששימשו בנאמנות אין קץ.

הרב שפירא נולד בירושלים של שנת תשט"ו, כבן לאביו הנודע מגדולי חסידי גור החסיד רבי רפאל יעקב שפירא ז"ל. לאחר שהתחנך על ברכי אביו ומוסדות גור, נישא לרעייתו, בתו של הרב אהרן נח יוסקוביץ ז"ל, נכד האמרי אמת מגור שהיה שריד כמעט יחיד מנכדי האדמו"ר שעבר את כבשני השואה ונותר בחיים. חתונתו שנערכה בחודש שבט תשל"ז הייתה השמחה האחרונה בה השתתף האדמו"ר ה'בית ישראל' זצ"ל בחיי חיותו.

עוד בימי בחרותו בישיבת 'שפת אמת' היה הרב שפירא מקורב לחצר הקודש ולקודש פנימה. עם נישואיו ועקירתו להתגורר בעיר המתחדשת ערד, זכה לקירובו של האדמו"ר בעל ה'לב שמחה', ואז גם החל לשמשו בקודש. את עבודתו עשה בנאמנות גם כשעקר בחזרה לירושלים, כאן נכנס כמשב"ק מן המניין וביתר שאת בשנות החולשה של ה'לב שמחה' ועד ליום הסתלקותו.

שנים רבות חיכה ר' יהודה לזרע של קיימא. עם הכרזת הבחירות בתשמ"ט והבטחתו של ה'לב שמחה' ל"בני חיי ומזוני" התגייס ר' יהודה לציוויו של רבו. ואכן, לפקודת השנה נולד בנו בכורו.

עם תחילת הנהגתו של ה'פני מנחם' זצ"ל, נקרא לקודש פנימה וקיבל את תפקיד המשב"ק היחיד והאדם אשר לא זז מרבו במשך כל ימי ההנהגה. ה'פני מנחם' מצידו השיב לו אהבה כפנים לפנים והיה מרבה בשבחו. כך למשל, בנסיעתו לחו"ל של ה'פני מנחם' התעורר ספק אם יישאר הרבי לשבות שם בשבת הקרובה. כשהעיר מי מהנוכחים שלרבי אין את מלבושי השבת עמו, נענה הפני מנחם ואמר: תסמכו על יהודה שהביא גם שופר לראש השנה...

הרב שפירא היה מאבחן ומבין דבר מתוך דבר, מבין רמז וקולט מיד מה רצון הרבי. חסידים מספרים כי פעם באמצע הטיש נפל המזלג של הרבי מהשולחן. תוך רגע שלף המשב"ק מזלג חדש ונקי מדש חליפתו. הוא היה ערוך לכל תרחיש. הרבי השיב לו אהבה וחיבה, והיה מזכירו בפני גדולי הדור שביקרוהו: "זה ר' יהודה שפירא, הוא כהן", נהג לומר.

לצד תפקידו כגבאי, לבקשת הרבי לא הפסיק לעבוד במפעל המשפחתי המייצר סירים וכלי בית. בכל יום עם סיום משמרתו אצל הרבי, נסע לכמה שעות לעבודה וחזר להמשך משמרתו בקודש.

בעשור האחרון, עם ריבוי נישואי נכדי האדמו"ר מגור שליט"א, הפקיד האדמו"ר את ניהול החתונות ובייחוד ענייני הכספים בידי ר' יהודה שפירא, שמוכר כאיש הגון, ישר דרך וירא שמים. כל הוצאות החתונות - לפעמים שלוש פעמים בשנה - עוברים דרכו ובגין כך הוא זוכה לקרבה מיוחדת של האדמו"ר שליט"א.

כפעם בפעם, בפדיון הבן של נכדי האדמו"ר, מתכבד ר' יהודה שפירא להיות הכהן הפודה. בידי משפחת שפירא כתב יוחסין המתייחס לש"ך ולכן הם קרויים כהנא-שפירא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!