מבחן דרגת האדם - נקבע בשעת ניסיון

פרשת האזינו דברי פרק לב פסוק (מד) וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַשִּׁירָֽה־הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם הוּא וְהוֹשעַ בִּן־נֽוּן:

ויש לשאול מדוע כאן התורה קראה ליהושע בשמו הקודם הושע הרי כבר הוחלף שמו ליהושע?
ללמדנו גדולת יהושע שנהג בענוה בגדולתו כלפני גדולתו:

וכתב לתרץ רש"י שם (מד) הוא והושע בן נון וכו' ולמה קוראו כאן הושע, לומר שלא זחה דעתו עליו, כך שאף על פי שנתנה לו גדולה, השפיל עצמו כאשר מתחלתו: וכן הוא במדרש תנאים לדברים פרק לב פסוק מד הוא והושע בן נון יכול שטפה רוחו עליו משנכנס לגדולה ת"ל הוא והושע בן נון הוא יהושע עד שלא נכנס לגדולה והוא יהושע משנכנס לגדולה שאע"פ שנתמנה פרנס על הצבור הוא יהושע בצדקו: וכיוצא בו אתה אומ' (שמות א ה) ויוסף היה במצ' וכי אין אנו יודעין שיוסף היה במצ' אלא הוא יוסף עד שלא נכנס לגדולה והוא יוסף משנכנס לגדולה שאע"פ שנתמנה מלך על כל ארץ מצרים הוא יוסף בצדקו: וכיוצא בו אתה אומ' (ש"א יז יד) ודוד הוא הקטן וכי אין אנו יודעין שדוד הוא הקטן אלא הוא דוד עד שלא נכנס לגדולה והוא דוד משנכנס לגדולה שאע"פ שנתמנה מלך על כל ישראל הוא דוד בצדקו:

וכן מצינו אצל יוסף: שמות פרק א (א) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ: (ה) וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם: ופרש"י שמות פרק א פסוק ה ויוסף היה במצרים והלא הוא ובניו היו בכלל שבעים, ומה בא ללמדנו, וכי לא היינו יודעים שהוא היה במצרים, אלא להודיעך צדקתו של יוסף, הוא יוסף הרועה את צאן אביו, הוא יוסף שהיה במצרים ונעשה מלך ועומד בצדקו: נמצינו למדים מדברי רש"י התורה מעידה על גדלות יוסף ששמר עצמו ועמד בנסיונות קשים באותה דרגה רוחנית שהיית לו בשעה שישב בחיק אביו ולמד תורה כך שמר עצמו גם בזמן מכירתו לעבד וגם כשהיה בבית פוטיפר וגם כאשר היה בבית הסוהר, ועוד יותר גם בהיותו מושל על כל מצרים האמפריה העולמית דאז, לא שינה דרכו מנהגו ויראתו משמירת קיום התורה והמצוות בכל מצב, ונראה שהא בהא תליא שמפני שמשל בגופו ותאוותיו ועמד בנסיונות גדולים הרי הוא מלך כי איזהו גיבור הכובש את יצרו, ובזכות זה זכה למלוך כיהודי בודד נגד חוקי המדינה שעבד לא ימלוך על כל ארץ מצרים במשך כל ימי חייו שמונים שנה דבר שאין אח וריע מבריאת העולם עד זמננו. כמו כן מצינו במשה ואהרון כדלהלן.

וכן הוא אצל משה ואהרון: שמות פרק ו (כו) הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר יְקֹוָק לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם:(כז) הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן: ופרש"י שמות פרק ו פסוק כז הם המדברים וגו' הם שנצטוו הם שקיימו: הוא משה ואהרן הם בשליחותם ובצדקתם מתחלה ועד סוף: הרי לנו שוב שמעידה התורה שמשה ואהרון נשארו באותה דרגה והתנהגות הן בתחילת שליחותם והן אחרי קבלת תפקידם ועמדו בפני המלך פרעה לא ויתרו על כלום מקיום התורה והמצוות, והוא מוסר השכל לכל אדם שעולה לגדולה שלא יבעט כדכתיב וישמן ישורון ויבעט, אלא מושל ברוחו וממשיך בצדקותו כבתחילה ועי"ז מאריך ימים על ממלכתו.

מעשה עם הרה"ג יוסף מסלוצק תלמיד הגר"ח ולוז'ין מובא בשם שאל אביך ויגדך כיצד בזכות העמידה בנסיון זכה להיות לגדול בישראל. וכך היה המעשה הוא גדל בעיר סלוצק כילד שובב שלא יכל לשבת ללמוד ועשה כל מעשה קונדס שעלה על רוחו ואהב להציק לכלבים והחתולים ולזקנים וכדומא עד שנואש ממנו אביו לחנכו בדרך התורה, והנה יום אחד שמע ילד בוכה וצועק טיפס על העץ להציץ מהחלון מדוע ומי בוכה, ושמע כיצד אביו של הילד מכה את בנו וצועק עליו שלא יתן לו להיות כמו יוסלי ומעדיף מותו מאשר ילך בדרכי יוסלי, שמע הדברים והזדעזע היתכן שמי שרוצה לקלל בנו לוקח את יוסלי כדוגמה הרעה ביותר ואפילו מוות עדיף מלהיות כולו עד כדי כך שמו רע, החליט לתפוס עצמו לידים ולקח עוגות וחילק לכלבים והחתולים אמר להם שהוא נפרד מהן, ובא לאביו ואמר לו שהוא החליט ללכת לישיבה ויתן לו כסף לנסיעה, האבא לא האמין למשמע אוזניו וחשב שעוד איזה מעשה קונדס רוצה לעשות, אך הפציר באביו שאם לא יסכים הוא ילך, ראה אביו שהוא רציני בהחלטתו נתן לו והלך לישיבת ואלוז'ין.

כאשר הגיע שאל היכן הבית של הגר"ח ואלוזין דפק ונכנס, שאלו הגר"ח מה רצונו השיב שהוא רוצה להיכנס לישיבה, אמר לו בגיל כמה אתה השיבו בגיל שנים עשרה ומה למדת ענה יוסלי כלום, אמר לו הגר"ח הרי לישיבה נכנסים רק בגיל מבוגר ורק מי שנבחן על שני סדרים וכיצד הוא רוצה להיכנס לישיבה, השיבו יוסלי אמנם אינו יודע כלום אך הוא רוצה ללמוד תורה, הגר"ח ברוח קודשו ראה סופו והכניסו וסידר לו מי ילמד איתו חומש משנה גמרה וכך ישב בהתמדה גדולה ועלה ונתעלה בלי גבול, הגיע הבר מצווה שלו עשה אותה בישיבה והמשיך ללמוד בלי ללכת להוריו כלל, לאחר כמה שנים קיבל מכתב מאימו שקרה אסון בעיר ונשרפו כמה חנויות ובניהם החנות של אביו וכעת הצב קשה וכיון שלמד הרבה שנים שיחזור לעזור לאביו, מאוד כאב לו לקבל מכתב כזה ופנה לראש הישיבה הגר"ח, השיבו שלא ישית ליבו וימשיך ללמוד, אחרי כמה זמן שוב מגיע מכתב מאימו ובו בשורה יותר קשה שאביו חלה מפאת המצב ולכן מבקשת ממנו שיחזור, שוב נכנס לגר"ח והשיבו שלדעתו ימשיך ללמוד ונשלח קצת סיוע כספי להורים, שוב אחר זמן הגיע מכתב ובו בשורה קשה כי אביו נפטר, נכנס לגר"ח והשתתף בצערו ואמר לו שלדעתו ישב שבעה ואח"כ ימשיך ללמוד, אחר כל זה נפטר רבה של סלוצק ובאו פרנסי העיר לגר"ח שיציע להם רב ויחתנו אותו ויפרנסו אותו בכבוד, השיבם שיש לו רב מיוחד מיד קרא ליוסלי וכאשר נכנס קם לפניו מלא קומתו, הם התפעלו כיצד גדול הדור עומד לפניו ואמר להם הוא הרב שלכם, אך שאלם הגר"ח האם זכור להם ילד מעירם בשם יוסלי, השיבו כן לפני שנים רבות היה ילד שובב אך נעלמו עקבותיו, השיבם הנה הוא וכעת האם אתם מוכנים לקבלו, אמרו שאין להם ספק להרהר אחר עצתו, וקיבלוהו לרב העיר סלוצק וחיתנו ופירנסו אותו בכבוד יחד עם אימו ושמחה עד מאוד, ובאותו מעמד אמר הגר"ח להרה"ג יוסף מסלוצק שכעת יסביר לו מדוע לא נתן לו ללכת להוריו כיון שידע כי הם נסיונות השטן שהוא מוכן לשרוף החנויות ולהרוג את אביו ובלבד לבטל אותך מתורה בכדי שלא יצא גדול בתורה, אך בזכות זה שעמדת בנסיונות זכית לגדולה והצלחה.

אם לא עכשיו אימתי: והוא היסוד אשר מלמדנו התנא באבות פ"א משנה יד הלל אומר ואם לא עכשיו אמתי, ובפ"ב מ"ד הלל אומר אל תומר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה. עיין פי' רבינו יונה ללמדנו שחובת האדם בכל מצב להמשיך בעבודת הי"ת ובפרט לימוד תורה. ויש להוסיף הנאמר בשם הח"ח דכל מצב ומצב הוא המתאים ביותר לעבודתנו את הי"ת לפי תכליתו ולכן לא שייך להמתין למצב אחר. ומבחן דרגתו של האדם נמדדת בשעת הניסיון שאינו משנה את עבודת השם שלו, הן אם יש שינוי במעמדו ובתפקידו או במצבו, ולכן גם במצות סוכה צריך האדם לקיים את מצות השמחה למרות שינוי התנאים כי לשבת ולישון בסוכה אינו כמו בבית אך בזה נמדד האדם בהערכתו לקיום התורה והמצות בשמחה תמיד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!