ריקבון וסיאוב: מקרה גל הירש כמשל • טור

דברי הכמעט מפכ״ל תת-אלוף גל הירש: אני בן 51 שנים וב-30 יום למדתי עוד שיעור לאומי, על בשרי. על הרוח הרעה שחיה בנו. על קבוצות כוח ואינטרסים שלא נבחרו על יד העם שמניעים בפועל את חיינו. דבריו מהדהדים וכואבים.

הסאגה שליוותה את בחירתו/אי בחירתו של גל הירש לתפקיד המפכ״ל, מצטרפת לפארסה סביב בחירת הרמטכ״ל, שכיום הינו שר השיכון בממשלת ישראל, נגיד בנק ישראל שנפסל, ויועץ משפטי לממשלה ש״התפוטר״. שליטת היועצים המשפטיים במוסדות השלטון, שלטון הפקידים הממונים על נבחרי הציבור, הינו שלטון ה״אי-חוק״.

את הפרשה הצורמת סיכם פרקליט הצמרת עו״ד רם כספי. במילותיו שלו, הוא חזר על דברי חז״ל הידועים ״כוח דהיתרא עדיף״. עו״ד רם כספי אמר: עוד לא ראיתי שהקימו ועדת חקירה או ועדת בדיקה למי שאמר ״לא״! לא למינוי, לא לפעולה, לא לעשיה.

כן ראיתי יועצים משפטיים שבורחים מאחריות ומבעיות ואומרים: לא! הגענו למצב של חוסר משילות קיצוני. תפקידו של יועץ-משפטי למצוא את הדרך ליישום מדיניות הממשל או השלטון המקומי, גם באם צריך לשנות תקנה נידחת ואפי׳ חוק. אמר - וכיוון לדעת חז״ל.

לצערינו, השתרשה כאן תרבות של ״לא״. כסת״ח בעברית מחודשת. קודם לא, אח״כ נבחן למה? רק לא לטעות ח״ו. במדינת ישראל אלופת וועדות החקירה על טעויות מענישים! על אי עשייה לא!

תא״ל גל הירש, ברוך כשרונות. איש עשיה, פורץ גדר בתחומו. לא שיגרתי. מינויו לתפקיד הגוף הארכאי והמסורבל ויש שיאמרו מסואב ״משטרת ישראל״. היה אמור להיות משב רוח מרענן. לטלטל את המערכת וליצוק לה ובה תוכן מחודש. אין ספק, צריך לבדוק את ההתאמה, הרקורד, ״העבר למען ההווה״. על כך אין חולק. זו מדיניות תקינה.

אך כשיועץ משפטי בשלהי הקדנציה שלו, כשעיקר עיסוקו הנוכחי הבטחת ״שמו ומעמדו״ בקרב ״קובעי הבונטון״ של הביצה הישראלית קובע, שצריכים לבדוק.... אך אין מועד לסיום הבדיקה! זה מריח רע. זה מסריח. זה, לא מנהל תקין.

כשהורים שכולים הופכים את אסונם האישי, את יגונם הפרטי, את כאבם הנורא להתחשבנות קטנונית, של מגיע או לא מגיע, זה הדרדרות במדרון שסופו לא נראה. כבן למשפחה שכולה, לי מותר לבקר אתכם, רעי למשפחת השכול והיגון.

מה קורה לנו כאן במדינת היהודים החכמים, שהעסק לא דופק?

בדיחה עתיקה מספרת בשם שר האוצר פנחס ספיר המנוח שנשאל בזמנו, בכל העולם היהודים שרי אוצר וכלכלה, נגידי בנקים וסוחרים מובילים, מדוע המצב הכלכלי דווקא בישראל, מדינת היהודים כ״כ רע? פנחס ספיר הגליציאי הממולח ענה מייד: יהודים זה כמו זבל! אתה שם מעט, כל השדה פורח. בערימה זה מסריח.

בכל בדיחה יש יותר מקמצוץ של אמת כואבת. הנטייה ״החוכמולוגית״ שלנו לבקר, להעיר, לתקן ״לדעת יותר טוב״. בבחינת ״כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה״. טורפת פה את הסמכויות, מערערת את ההיררכיה השלטונית, שאנו בחרנו לשלוט ולהנהיג.

דוגמא נוספת, לא פחות כואבת. שלושה בכירים, ״לשעברים״ בשירות החוץ של מדינת ישראל. מנכ״ל משרד החוץ, ושני שגרירים בכירים. מנסים לסכל ״בדילטוריה״ לממשלה זרה, מינוי של ״איש ראוי״ ומוכשר לתפקיד שגריר ישראל בברזיל. כי הוא ״מתנחל״!

לא כי אינו ראוי, לא כי אינו רהוט, לא כי לא יעשה את מלאכתו כראוי. גם לדעתם האיש כאיש ראוי ורהוט, הוא מינוי טוב. הוא ״פסול״ בגלל מקום מגוריו ודעותיו.

שר החוץ לשעבר ״המתנחל״ איווט ליברמן, כשר, ראוי, ומתאים לחברות בממשלת שמאל-מרכז שמתאימה להשקפת עולמם של ה״לשעברים״, כי זה משרת את האג׳נדה שלהם. דני דיין כשגריר פסול. לא שאלו אותם! לא ביקשו את חוות דעתם! הם מיהרו לשלוח ״קורצה״! מוציאי דיבת ארצם המממנת את הפנסיה הנכבדה שלהם.

דיו כמים נשפך על הסיבות ״לרוע״. הביקורת נגדם חוצה גבולות ומחנות פוליטיים. הרצוג, לפיד, יחימוביץ. כולם התנערו משלושת הפתאים הפתטים. וכאן הבן שואל, כיצד ולמה התמנו דווקא ״שונאי ישראל וארץ ישראל״ אלו לתפקידם? האם בכדי לקבל ״קידום״ במשרד החוץ אתה חייב להיות ״ממחנה השמאל הקיצוני״??

עד לכאן פשתה המספחת?

השנאה העצמית שאנו מפורסמים בה ורודפת אותנו לאורך הדורות! לא תיקנה עצמה במדינת היהודים? גם בכך נכשלה הציונות כשלון חרוץ? שפלות-רוח ורפיסות לאומית, זה התחליף לגלותיות שביקשה הציונות לשרש? במקום גלותיות, מלשינות? הביקורת העצמית שלנו, שוברת שיאים של טעם רע.

בעבר אמרו: שבמלחמות, בעת צרה, בתקופות קשות, מול עולם עוין שמבחוץ, העם הזה מתלכד ומתאחד. גם מיתוס זה נשבר ע״י מיטב פרחחי השמאל, שלדעתם ״איבדו את המדינה״?

רק בלתת ״מוסר״ הם אלופים. לכולם! ובפרט, למחנה הדתי שמאכלס היום את כל שדרות הפיקוד בצבא ובכוחות הבטחון. למחנה החרדי שאפי׳ האוויר שהוא נושם לצנינים בעיניהם.

מה שקורה להם בבית, בקרב הטובים והבכירים שבמחנה מוכיח על הסיאוב שפושט כשמתרחקים מרוח ישראל סבא, הריקבון פושה. באם אין אמונה בצדקת הדרך, באם לא נשענים על המסורת והחיבור התורתי אלוקי לארץ. אכן, אין להם מה לעשות פה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!