"ושמחת": אחד החגים המרתקים • טור

א.
אחד החגים המרתקים ביותר בעיניי, הוא "חג הסוכות" שלקראתו אנו צועדים. אני חושב שאין עוד חג שבו אתה יכול להסתובב ברחוב ולחוש את אווירת החג. שווקי ארבעת המינים הנפתחים להם בזה אחר זה בקצב מבורך, ענפי הדקלים העומדים בערימות בכל קרן רחוב, הקישוטים הצבעוניים הבולטים מהחנויות השונות, ואי אפשר כמובן לשכוח את הסוכות הנבנות בזו אחר זו.

חג הסוכות הוא חג שעושים בחוץ. בעוד כל החגים אנו יושבים בבית, מוגנים סביב ארבע קירות, שמחים את שמחת החג עם המשפחה, בחג הסוכות אנו מצווים על שמחה מסוג אחר. מחוץ לבית. במקום הכי לא מוגן. בין ארבע דפנות עץ במקרה הטוב, או דפנות יוטה במקרה הפחות הטוב. אך משום מה, חג הסוכות הוא החג שבו אנו מצווים על השמחה הרבה ביותר, עד כי התורה מכנה את החג הזה "חג שמחתנו".

חג הסוכות אף הינו החג היחיד בתורה, שמקבל ציווי 3 פעמים להיות שמחים בו. כפי שכתוב: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ... וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ:", וכן כתוב "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹוקיכֶם שִׁבְעַת יָמִים".

התורה בחרה דווקא בחג הסוכות לצוות אותנו בשמחה. דווקא כשאנו מחוץ לבית, נתונים לחסדי מזג האוויר, מרגישים תחושה פחותה של נוחות, או אז מצווה אותנו התורה על שמחה. מדוע?

בכדי לענות על השאלה הזו, עלינו להבין תחילה מהי שמחה? מהי אותה שמחה עליה מצווים אנו בתורתנו?

ב.
בואו נדבר רקע בשיחה גלויה על מהות מצוות סוכה. דבר ברור הוא שעצם הישיבה בסוכה יש בה רזים וסודות רבים. בספר הזהר הקדוש כתוב שהסוכה היא "צילא דמהימנותא" כלומר שהיושבים בסוכה יושבים בצילה של האמונה/השכינה, צילו של השם! די במילים אלו בכדי להבין שהסוכה איננה משהו גשמי, כפי שניתן להתרשם...

וכבר שואלים רבים וטובים: הכיצד מכונה הסוכה מקום השראת השכינה, הלא הסוכה כה שברירית היא; עשויה מדפנות בד או לוח עץ וגם הסכך קלוש גם הוא, ואיזה הגנה היא יכולה לתת? והתשובה: כיוון שהשגחת ה' חופפת על הסוכה, ממילא יש בה עוצמות רוחניות המגנות יותר מכל חדר אטום שיהיה. מצוות הישיבה בסוכה מציינת את החיבור שבין היהודי לאמונה ולדבקות המוחלטת בה', וכבר אמר האר"י הקדוש כי מי שישב בסוכה שבעת ימים יזכה לקיום ההבטחה לעתיד לבוא "לישב בסוכת עורו של ליוויתן".

הסוכה אינה דבר גשמי. סוכה איננה ארבע דפנות עם סכך. סוכה היא משהו רוחני. משהו עמוק. מהות מצוות הסוכה היא בעצם קיומה. ההתבטלות המוחלטת של האדם כלפי בוראו שצווה עליו לישב בסוכה.

ג.
משעברנו גם את השלב הזה, ננסה לעמוד על נקודה נוספת. יש עניין נוסף במצוות הסוכה. הסוכה נקראת "סוכת שלום". ולכאורה מה הקשר בין סוכה לשלום?

הרב דסלר בספרו "מכתב מאליהו" מבאר כדרכו את הדברים לעומקם; "מעלת הסוכה היא "אורו של ביטול היש". כלומר, מהות הסוכה היא דירת ארעי, והיא בחינת ביטול הישות של העולם הזה. בחינה שבה האדם משיג שאין שום קביעות בעולם הזה, ואדרבה כל תאוותיו והנאותיו חולפות ועוברות מהר, כך ששאיפת העולם הזה היא הבל, ורק שאיפות רוחניות מביאות לידי שמחה ואושר אמיתי. וכדי ללמד אותנו את היסוד הזה, הושיב אותנו הקב"ה בסוכות, לא בדיעבד אלא לכתחילה! ללמדך לשאוף ל"ביטול היש". וזה גם משמעות העניין שמצינו בחז"ל שלעתיד לבוא הקב"ה מושיב את האומות בסוכה והם "מבעטים" בה ויוצאים, כלומר שאין להם את אותה נקודה פנימית המסוגלת ליהודי, המתבטאת בשמחת מצווה – לשמוח גם באפשרות ביטול היש!"

וממשיך הרב דסלר: "וידוע כי כל המחלוקות בין בני אדם נובעות מכח הנטילה, האגו, "רצון לקבל", שכל אחד מתמקד בצרכי עצמו ורצונותיו שלו, עד שפעמים עצם הימצאותו של חבירו יכול להעיק עליו. והדרך להתגבר על זה, היא להבין שאין לאף אדם קביעות בעולם הזה, וכל הרצונות הם זמניים בלבד. וכך מצוות הישיבה והשינה והאכילה בסוכה בכל מחיר, הן בחום והן בקור, מביאה את האדם לביטול היש העצמי שלו, ועל ידי זה לאחדות והבנה של צרכי הזולת, עד שנעשה לאוהבו. וזהו "סוכת שלום".

ואם נרצה לסכם את המאמר בשני מילים: הדרך להגיע לאושר, היא להפנים שכל המציאות בעולם הינה ארעית. הכל כאן בר חלוף. משנפנים זאת, ממילא כל המחלוקות, היצרים, הפלגנות והריבים ייעלמו מעליהם. לריב על משהו בר חלוף? להתווכח על משהו שיום אחד יתפוגג וייעלם???

כאשר אדם יושב בסוכה, מתוך הארעי הוא מפנים שהאושר האמיתי הוא להבין שהכל כאן בר חלוף. שהעולם הזה חולף ונמוג. דווקא מהסוכה, יגיע השלום המיוחל. כי כשאדם מסתובב עם תחושה שהוא כבש את העולם, מעולם לא יוכל להגיע להכנעה וענווה, אך כשאדם מפנים שכל קיומו בעולם ארעי, אזי מכאן יצמח השלום.

ד.
ועוד דבר...

חג הסוכות הקרב ובא, זו הזדמנות מצוינת להקדיש זמן למשפחה. טרדות החיים ואילוצי הזמן לא מאפשרים לנו לשבת עם הילדים, לעמוד על טיבם, להתעניין, לשאול, לדאוג, להיות 'הורים'. החג הממשמש ובא יכול להיות זמן איכות עם כל ילד וילד, לחזק את התא המשפחתי, לחוות ביחד ולרוות נחת.

אני רוצה, כהמלצה, להציע לכם חוויה אחרת ומרנינה לחג הסוכות שניתן לעשותה כפעילות משפחתית מסוג אחר. "צעדת 'מתחברים' בדרך לירושלים". ארגון "מתחברים - בונים עתיד ביחד" הינה יוזמה בהובלתם של תא"ל במיל. רם שמואלי ומר אביהו סופר. מתחברים-בונים עתיד ביחד, הוקמה כרשת פתוחה של ארגונים השואפת לקדם את ערכי הערבות ההדדית ותחושת האחדות בין כל חלקי החברה הישראלית בדרך המפגש בין שונים באמצעות תהליכי חינוך. זכיתי להיות חבר הנהלת הארגון ולהיות שותף במיזמים רבים וטובים לאחדות עם ישראל.

בחג הסוכות הקרוב יצעדו כ-10,000 איש באחד המיזמים היותר גרנדיוזיים שהיו כאן. זו השנה השלישית שתתקיים הצעדה בהובלת מרכז המועצות האיזוריות ומתחברים לעתיד משותף, ובמימון ממשלתי.

אם דיברנו על מתחברים, אזי בחודשים האחרונים הוקמה שלוחה חרדית של "מתחברים" בהובלת ידידי הרב משה רוט, במטרה לקלף את הבורות ולקרב את חלקי העם. (בסקר שהתפרסם לאחרונה , נקבע שהציבור החרדי הוא השנוא ביותר מכלל המגזרים) אני מאחל לו הצלחה בתפקידו החדש.

לא אלאה אתכם כאן בפרטי הצעדה (תוכלו לקבל מידע נוסף באתר של "מתחברים") אך אני מרגיש צורך עז לומר מספר מילים על המיזם: עצם העובדה שקמים אנשים שכל רצונם הוא לדאוג לאחדות בעם ישראל, זוהי כבר פעילות מבורכת. הרבה לפני המפגשים, רבי השיח והפעילויות השונות, עצם הדיבור על העניין, כבר בכוחו להזיז משהו. ודי אם נתבונן ברשימת האירועים המבורכת שקיים הארגון רק בחודשיים האחרונים, בכדי לגלות כי מדובר בארגון שלא רק מדבר...

אם דיברנו על "סוכת שלום", דעו לכם שמכאן יצמח השלום. ממיזמים פשוטים ולא מורכבים. מתוכניות קטנות המתגבשות להם בחדרים קטנים. מאנשים שרוצים לראות שינוי. כי השלום יצמח מלמטה!!!

ופרוש עלינו סוכת שלומך
חג שמח!

הרב בן ציון נורדמן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!