כל השנה סליחות!

ידוע הסיפור על גאון ישראל, הגרש"ז אויערבך זצ"ל, אשר בעת הלווית אשתו, שעה שהספידה, פנה אל הנפטרת ואמר כי אינו זקוק לבקש את סליחתה כלל ועיקר - והדברים היו לפלא על גודל זהירותו והקפדתו בבין אדם לחברו - אף במחיצת מי שדרה איתו שנים כה רבות לא היה נצרך לבקש את מחילתה.

אמנם בתקופה מאוחרת יותר שמעתי שיש שנותנים לכך הסבר אנושי יותר ופחות "מלאכי" להנהגתו זו, וזאת כי למרות שמטבע הדברים קורה שלא ימלט ויהיו חילוקי דעות בין בני זוג, ואולם הוא, למרות שאולי הגיע למצב זה, תמיד הקדים לפייסה ולבקש את סליחתה בכל מצב שנוצר וכך שבעת פטירתה - בקשת הסליחה היתה מיותרת.

אינני יודע איזו מהגרסאות היא הנכונה יותר, בשתיהן מדובר על הנהגת קדוש ישראל ופארו, אך הגרסה השניה והאנושית יותר מאוד מתישבת על הלב. על אף חילוקי הדעות, על אף שינויי הטבעים, על אף שלפעמים צד אחד צודק מאוד והשני אולי בכלל לא, אך אף פעם לא מלינים מריבה, ותמיד מגיעים להתפייסות והשלמה - עד שבעת פטירתה לא היה בכך צורך בבקשה זו.

בשביל הנהגה כזו לא צריך להיות קדוש או פרוש גדול בישראל, שמשבר את מידותיו עד תום בעל הנהגה שמימית שלא קיימת כמעט בדורינו, אלא פשוט להיות בן אנוש ולבקש סליחה. נפגעו ממך? תפייס. כועסים עליך? תתנצל. ולעולם לא להשהות מריבה או לנסות לפייס את בן הזוג בהזדמנות אחרת מתאימה יותר - או לחלופין לנסות לתת לו ללמוד לקח שיבין מה עולל, ושיתבשל מעט עם עצמו. פשוט להתפייס ולא להלין מריבה אף פעם.

ואין בכך משום להפסיד מכבודנו או מצדקת דרכנו בכל חילוקי דעות ככל שיהיו.
יה"ר שנזכה להתמיד בסליחה - ובזכות זאת יעננו בורא עולם - סלחתי.

לתגובות: הרב מאיר אפל, יועץ זוגי ומשפחתי, ראש מכון שלמ"ה לשלמות הבית

[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!