מדברים קבוע - קפה של בוקר ראשון

אם להודות על האמת, הרעיון של חופש בחודשים אוגוסט ספטמבר קורץ לי מאוד. כנראה בשל העובדה שמדובר פה בנוחות שלי – אבל גם לי מותר לרצות דברים, לא? בסך הכל קשה לי עם הנדנד הזה שעושים לי עם השגרה. חוזרים אחרי החופש, לומדים כמה ימים, יוצאים לחופש לכבוד ראש השנה, חוזרים לעוד כמה ימים ואז יום כיפור, ואז יש החוזרים למספר ימים ויש ה"מגשרים" על הפער בימי חופשה עד אחרי סוכות, והמהדרין, בחורי הישיבות, עד ר"ח חשוון.

לא נוח לי עם הטרטורים האלו, כל מוצאי חג מרגיש כמו יום ראשון עם כל הקושי של חזרה לשגרה ושליחת הילדים ללימודים וכולי. שיישארו בבית בחודש החגים וזהו.

נו טוב, את זה אני אומרת כאמא לשלושה ילדים, עובדת במשרה מלאה, נשואה לאביהם העובד אף הוא במשרה מלאה פלוס פלוס, ומנסים לתמרן את החיים כראוי.

יכולתי להפליג בתיאורים, אבל נראה לי שהובנתי, מה גם שיום כיפור עומד בפתח, ומן הראוי שאתייחס אליו, על אף העובדה שמן הסתם לא אחדש יותר מדי – פטור בלא כלום, אי אפשר. הלא כן?
זו היתה שיחה אקראית לחלוטין בסעודת השבת. התארחנו.

"אני כבר לא מרגיש אהבה לחג הפורים כמו שהרגשתי במשך שנים" – הוא התחיל.
"אני למשל אוהבת היום את חג הסוכות ולא הייתי מוותרת עליו – מה שלא היה בשנות צעירותי" – הוסיפה אחרת.

הם הוסיפו לדסקס ואני פלטתי: "כנראה שהכל עניין של גיל", והוספתי לפרט: "חג פורים אינו מהווה חג משמעותי של ימי חופשה לכל בני המשפחה. אנשים רבים עובדים בפורים, ואילו החוגגים העיקריים הם הילדים. נכון שיש סעודות פורים חגיגיות ומפגשים משפחתיים, אבל אולי ככל שאתה הורה עסוק יותר, יש לך פחות זמן ליהנות. אז כן – חג פורים הוא חג גדול לילדים.

לעומתו, יום כיפור, מורגש אצלי כאדם מבוגר באופן שונה לחלוטין ממה שהורגש כשהייתי ילדה ואפילו נערה ובחורה. אמנם המנגינות ריגשו אותי, ואפילו פיוטים מסוימים ומילים רבות שהבנתי. אבל רק כשאתה מתבגר, ועובר מספיק בחיים, אתה בשל ליום כזה. היום, כשאני מבינה – אך אין לי את האפשרות לשבת בבית הכנסת משום שאני מטופלת בילדים, הכמיהה שלי לשהייה בבית כנסת גדולה הרבה יותר.

לגבי סוכות? נו טוב, אני חושבת שאין ילד או מבוגר שלא אוהבים את החג הזה ושמחים בבואו, גם אמהות צדקניות שעומדות במטבח ומבשלות ומארחות. אז יש חגים שהם לכולם, ויש כאלו שאינם מובנים לכולם וכאלו שאינם מסתדרים באופן שבו היינו רוצים שיסתדר, אבל בסופו של דבר, מכולם אנחנו מפיקים את המיטב – כעם שזכה לכל כך הרבה כאלו במעגל השנה, ולא נשאר אלא לומר תודה.

מאחלת לכולנו גמר חתימה טובה ונדע לנצל את הימים האלו לכפרה ומחילה
שיפי

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!