קחו עימכם דברים: העגלון שנעלב והאדמו"ר שחלה

כתוב בהפטרת שבת שובה בהושע פרק יד (ב) שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַדה אלוקיך כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ.

ופרש"י הושע פרק יד פסוק ג ונשלמה פרים, שהיה לנו להקריב לפניך נשלם אותם בריצוי דברי שפתינו.

ויש לשאול א) מהן הדברים שיכול האדם לקחת ולשוב עד ה'? ב} עוד יש לשאול הרי מבואר בירושלמי מסכת ברכות פרק א ה"ב [דף ג טור ב] שרבי שמעון בר יוחאי אמר אם הייתי במעמד הר סיני הייתי מבקש מהקב"ה שני פיות אחד לדברי תורה וקדושה ואחד לדברי חולין כי איך אפשר באותו פה שעוסק בדברי חולין יעסוק בתורה הקדושה, ושוב חזר בו ואמר אם בפה אחד נכשלים בלשון הרע מה יהיה כאשר יהיה לאדם שני פיות. אולם יש לשאול ובאמת כיצד נוכל בפועל להשתמש באותו פה לדבר שבקדושה הרי אפילו שופר מפרה נפסל בכדי שלא יהיה קטיגור סניגור למרות שהוא רק הכשר מצווה וא"כ קל וחומר כיצד בפינו נוכל לעשות כל דבר שבקדושה ולהתפלל?

כל עמל האדם על פיו: ונקדים דברי הזוהר בביאור דברי שלמה המלך בקהלת פרק ו (ז) כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא: כתב הזוהר כרך ג (ויקרא) פרשת שמיני דף מא ע"ב ר' יוסי פתח ואמר (קהלת ו) כל עמל האדם לפיהו וגו' שכל היסורים שאדם יסבול הן בעוון הכישלון בפיו. ואכן כן כתב המנורת המאור פרק יח - לשון הרע.

המדבר לה"ר אין תפילתו מתקבלת: עוד כתב השל"ה שער האותיות אות שי"ן שתיקה: כב. "עוד ידוע ידע המטמא פיו ולשונו בטומאת הדיבור, מאחת מהנה שהוזכרו, אז כל דברי תורה ותפלותיו כולם נטמאו, ומחוץ למחנה מושבם, ואדרבא מקבל עונש עליהם. כי הוא כמביא דורון חשוב למלך ונותן הדורון בכלי מלא קיא צואה, הנה מתקצף עליו המלך בכפליים" עכ"ל.

וכיון שכן כיצד יעמוד האדם בתפילה בימים נוראים להתחנן על נפשו עם פיו אשר נכשל בו וחטא בו והרי הוא ככלי צואה רח"ל שענוש יענש אשר בו מגיש את מנחתו לקב"ה, ולכן חייב האדם להכין את פיו לקראת ימים נוראים שיהיה נקי מכל רבב של איסור ולהכשירו בכדי שתפילתנו תתקבל.

מעשה שהיה: וראיתי מעשה שהיה עם אחד מזקני האדמו"רים אשר בסוף ימיו כאשר היה שוכב על מיטת חוליו מחובר לחמצן ועוד מכשירים. והנה הגיע ראש השנה ומנהגו להתפלל מוסף כש"ץ מאז אבותיו, והביאוהו לבית הכנסת על מיטת חוליו, וביקש מהשמש לקרא לאחד מחסידיו וביקש שיורידו את המסכה ואמר לאותו חסיד שהשנה הוא יהיה שליח ציבור למוסף במקומו, אולם אמר לו דבר אחד תדע לך שדרכי להכין את עצמי מחג השבועות לר"ה ובמה הייתי מתכונן בשמירת הפה לטהר אותו ולהכשיר אותו שיהיה ראוי להגיש בו את התפילה לקב"ה כי פה שאינו טהור וכשר ואינו נזהר בדברי איסור הוא טמא ופגום ואינו ראוי להגיש בו את התפילה לקב"ה ולכן תשמור את פיך ואז התפילה תתקבל.

אומנות האדם להיות אלם: עוד מבואר במסכת חולין דף פט ע"א אמר רבי יצחק מאי דכתיב [תהלים נ"ח] האמנם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם מה אומנותו של אדם בעולם הזה ישים עצמו כאלם, יכול אף לדברי תורה תלמוד לומר צדק תדברון ע"כ. פלא פלאים שרבי יצחק מלמדנו מה האומנות של האדם בעוה"ז רק לשמור הפה, לא שמירת העיניים ולא שמירת הידים ולא הרגלים ולא דבר אחר העיקר והמקצוע המיוחד שאפשר לציין ולשבח בו את האדם שיודע לשמור את פיו, ומזה נבין כמה נזק מסוגל האדם לעשות בפיו.

חומרת עון לה"ר: וכבר מבואר במסכת ערכין דף טו ע"ב תנא דבי רבי ישמעאל כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד שלש עבירות. והנה למרות שחז"ל הגדילו בחומרת עוון לה"ר שהוא יותר משלוש עבירות החמורות אך לא נתבאר עד כמה גדול, אולם ביאר החפץ חיים בהלכות לה"ר בהקדמה כמה איסורים יש בסיפור אחד של לה"ר. וז"ל בחישוב הלאוין, הרי חשבנו שבעה עשר לאוין הרגילין לבוא על ידי ספור לשון הרע ורכילות וכו' והוסיף בחישוב העשין, הרי שחשבנו י"ד מצות עשה שרגילין לעבר עליהם על ידי ספור לשון הרע ורכילות לבד מי"ז לאוין הנ"ל. והוסיף בחישוב הארורין, הרי חשבנו ג' ארורין המצויין לבוא על ידי מדה רעה הזו. ס"ה ל"ד איסורים.

העגלון שנעלב
המדבר לה"ר מאבד מצוותיו ומקבל עברות המדובר: עוד יותר חמור שכל המדבר לה"ר מאבד את כל מצוותיו ותורתו בסיפור אחד ולא רק זאת אלא מקבל את העבירות של אותו שדיבר עליו והיינו לוקה בכפליים, וכך אמר המלאך המגיד משרים למרן ה"בית יוסף" זצ"ל וז"ל בספר מגיד מישרים פרשת ויקהל מהדורא קמא וגם בענין הקמות אשר קמו נגדך אין להרהר כי הם לא יזיקוך אלא הועילו כי מי שאומר לשון הרע על חבירו מנכין לו מזכיותיו ונותנים וכו' הוא אמת ויציב, ואלו הוי ידעי בני נשא דא הוו חדאין כד שמעין דאמרי ביש מנהון, כאלו יהבי לון מתנת כסף או זהב אלא בגין יקרא דאורייתא דילך דזלזלו בה אחזי לכולי עלמא קטירי דיקומון בהון, ואתה תעמוד מנגד ותחזה ותחדי, אבל את לא תהרהר בהאי ולא במלה אוחרא רק ביראת ה' כל היום וכל הלילה ובתורתו עכ"ל.

וכן כתב בספר חובות הלבבות שער ו שער הכניעה פרק ז וז"ל בא"ד ואמר אחד מן החסידים הרבה בני אדם יבואו ליום החשבון, וכשמראים להם מעשיהם, ימצאו בספר זכיותם זכיות, שלא עשו אותם, ויאמרו לא עשינו אותם. ויאמר להם עשה אותם אשר דבר בכם וספר בגנותכם. וכן כשיחסר מספר זכיות המספרים בגנותם, יבקשו אותם בעת ההיא, ויאמר להם אבדו מכם בעת שדברתם בפלוני ופלוני. וכן יש מהם גם כן שימצאו בספר חובותם חובות שלא עשו, וכשאומרים לא עשינום, יאמר להם נוספו עליכם בעבור פלוני ופלוני שדברתם בם עכ"ל.

נביא מעשה שהיה עם הגאון הגדול רבי דוד בכר זצ"ל בעל הדברי אמת אשר בערב חתונת בנו שכר עגלון להסיעו אולם העגלון היה איטי והעיר לו הרב שעליו להזדרז כיון שממתינים לו לערוך את החופה אולם לא שת ליבו לדבריו, וכך היה כמה פעמים עד שלבסוף העיר לו הרב בלשון גנאי "עד מתי שלומיאלי שכמוך שאינך שומע שכבר מאוד מאוחר",

נפגע העגלון ותיכף התחיל לדהור וכך הגיעו בזמן, מיד ירד הרב לערוך את החופה ולאחר החופה שאל היכן העגלון אך אמרו לו שכבר שלמו לו והלך, תיכף ביקש לשכור לו עגלון וביקש מהעגלון לדהור מהר בכדי להשיג את העגלון הקודם ואכן הצליח להשיגו, כאשר הגיע בקש ממנו מחילה על אותה מילה שאמר לו ובקשו שיבין כי היה לחוץ לערוך את החופה וכבר בקש ממנו כמה פעמים ולא שמע ולכן שיסלח לו, אך הלה לא הסכים לסלוח לו, וניסה להפציר בו שהרי עזב את שמחת בנו בשביל לבקש ממנו סליחה ולא עזר, הפציר בו שהוא מוכן לפצותו בכסף ואפילו לתת לו את כל כספו ולא עזר, אמר לו מה יעשה לו בכדי שיסלח לו השיבו שהוא מוכן בתנאי שיתן לו חצי מעולם הבא שלו ומיד הסכים וכתב לו בשטר וסלח לו. ובודאי יתמה השומע כיצד מוכן לוותר על חצי עוה"ב שלו בשביל מילה אחת, אולם לפי דברנו עד כמה חמור פגיעה ושנאת הזולת אפילו מעט בליבו יותר משלשה העבירות החמורות שבתורה שחובה להירג ולא יעבור עליהן ולכן היה מוכן לוותר על חצי עוה"ב בשביל פגיעה קטנה כזו בכדי שימחל לו העוון הזה, ומזה מוסר השכל עד כמה צריך להזהר בכבוד חבירו ולהרבות אהבה ואחווה ועי"ז נזכה לגאולה בקרוב ולבניין ביהמ"ק ב"ב אכי"ר.

מוסר השכל: העולה מדברנו עד כמה חובתו של כל אדם להכין עצמו בימי הסליחות והרחמים לימים הנוראים בכדי לזכות בדין והעצה הטובה שיכין ויכשיר את פיו וישים רסן לפיו בתקופה זו וישתדל להשתמש בפיו רק לטובה עד שיחשב כאילו הגעיל את פיו והכשירו להגיש בו את מנחתו ותפילתו לקב"ה ויתקבלו ברחמים וברצון דכתיב אם האדם לא יחל דברו זוכה שכל היוצא מפיו יעשה ונזכה כולם שיקבלו תפילותינו ונכתב ונחתם לחיים טובים ושלום.

ביאור דברי הנביא: וזה כוונת הנביא קחו עמכם דברים הכוונה לדיבורים שבני אדם מדברים ישמרם מכל משמר שלא יהיה בהן דברי איסור בכדי שנכשיר את פינו שיהיה טהור וקדוש להעביר בו התפילות והתקיעות, כי אחרת כיצד יתקבלו תפילותיו ובקשותיו. והוא אשר אמר קחו עימכם דברים וכו' ונשלמה פרים שפתינו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!