ב' כסלו התשפ"ה
03.12.2024

תפוזי 'טסקו': שלמה קוק נפרד מהשמיטה

שלמה קוק נפרד משנת השמיטה עם זכרונות מבית אמא וסיפור על מרכול באנגליה • ולמי צריך להגיד תודה?

תפוזי 'טסקו': שלמה קוק נפרד מהשמיטה


1.
לא נפרדנו כראוי משנת השמיטה אותה זכינו שוב לשמור כאן, בארץ-ישראל. אומנם, ההתרגשות שנעלמה אינה באשמתנו, כי בימינו כמעט לא 'מרגישים' את השמיטה, שהרי בחסדי השמים, הטכנולוגיה והסוחרים המתוחכמים אין כמעט קושי למצוא פירות וירקות כשרים למהדרין בשנה השביעית.

אמי שתחיה מספרת לי בערגה על השמיטה בבני-ברק של ימי ילדותה כאשר היו התושבים עסוקים בחשיפת ההפתעה השבועית: איזה ירק / פרי יצליחו לספק השבוע, למרות קשיי השמיטה? שבוע אחד היה זה מלפפון, שבוע שני – עגבניה, שבוע שלישי – תפוז. היום, תמורת כמה שקלים נוספים לקילו, אתה מקבל לידיך מכל טוב-הארץ, זוכה לאכול פירות הקדושים בקדושת שביעית, או – להבדיל – פירות מיבול חו"ל / שישית / נוכרי, ושלום על ישראל.

אך פטור בלא כלום אי אפשר. הנה משהו קטן ששמעתי בראש-השנה מקרובת-משפחה שהגיעה מלונדון, והיתה עדה מכלי ראשון לסיפור העצוב-מצחיק הבא.

אישה חרדית, אם לילדים, נכנסה לסניף של 'טֶסקוֹ' – רשת מרכולים מקומית – ה'שופרסל' של אנגליה. היא ביקשה לרכוש תפוזים, אך גילתה מדבקה המעידה כי מקורם בישראל. כלומר, פירות שגוּדלו ונמכרו בשמיטה. "סליחה", היא ניגשה לסדרן. "יש לכם תפוזים לא מישראל?".

הסדרן הגוי כנראה כבר נתקל בשנה החולפת בתלונה השכיחה נגד "הפירות והירקות מישראל". הוא פנה במכשיר הקשר למנהל ושאל אותו: "האם יש לנו במחסן תפוזים לא מישראל?". מיד הוסיף בטבעיות: "יש פה כמה אנטישמים שלא מוכנים לקנות פירות מישראל"...

לך תסביר לסדרן הנוכרי שלאישה העומדת מולו אין דבר וחצי דבר נגד ישראל. אדרבה, בגלל אהבתה לישראל ולאביה שבשמים, היא לא מוכנה לאכול פירות שגודלו ונסחרו בשנת השבתון על-ידי ישראלים 'אוהבי' ישראל – סליחה, אוהבי בצע.

2.
ותודה לאחינו, החקלאים האהובים ובני-משפחותיהם.

הם נטשו את הטרקטורים והמַעַדֵרים לשנה שלמה. יהודים פשוטים מיישובים מרוחקים, מצפון ומדרום, עם אמונה תמימה באלוקים. חלקם לא כיכבו מעולם בכותרות העיתונים והעלונים, הם לא 'נסחרו' על-ידי קרנות השמיטה השונות ולא היו חלק מ'פסטיבל' הברכות והריקודים. היתה להם שנה שקטה: של חשבון-נפש, של לימוד-תורה, של הזדמנות לחזות בחוש בפלא האלוקי של "וציוויתי את ברכתי". וכעת, כשהמלך עדיין בשדה, הם חזרו לשם, להגיד לו תודה ולבקש ממנו על שש השנים הבאות.

אשריכם, גיבורי הכוח.

וכאשר זכיתם לשמור את השמיטה הזו, כן נזכה כולנו לשמיטות רבות וטובות. גמר חתימה טובה.
תודה חקלאים שמיטה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}