קהילות קודש יקדישו בקול: סיכום ראש השנה תשע"ו בחצרות הקודש

• בחצר הקודש גור: את חצר החסידות בירושלים ליוו בחג הפסקות חשמל תכופות במהלך החג. האדמו"ר מגור אף סעד באפילה בליל א' דראש השנה. לפי החסידים היה חום בלתי נסבל עקב קריסה במיזוג האוויר, בחסידות כרגיל הסתיימה התפילה בשעה 13:15, ורוב ציבור החסידים עבר לשנה טובה אצל האדמו"ר בערב החג כאשר חלק מהציבור עבר בלילה הראשון. לגבי הניגונים בגור השנה הניגונים היו ישנים ומוכרים, עקב הוראת האדמו"ר לגנוז את הדיסק שהקפאליע הוציאו לחג. ובעקבות כך שרו רק שירים שכל ציבור החסידים מכיר.

• בחצר הקודש בעלזא: השנה לראשונה ניגש לפני העמוד לתפילת שחרית בן האדמו"ר מבעלזא – הרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח, במקומו של המשפיע הרה"צ רבי דוד מאיר וייס שנחלש בתקופה האחרונה וכבר לא היה בכוחו להתפלל לפני התיבה. התפילות בבעלזא הסתיימו בשני הימים בשעה 17:30.

• בחצר הקודש ויז'ניץ: לאור הצורך הדחוף בהוספת מקומות תפילה לבית המדרש הגדול בשיכון ויז'ניץ בבני ברק, נהרס הקיר המערבי של ביהמ"ד הגדול, כך שבעצם שתי ההרחבות שהוכנו מדי שנה, אוחדו עם ההרחבה האמצעית למתחם אחד, ובסופו של דבר התווספו לשטח ביהמ"ד כ-300 מטר מרובע רק בצד מערב. בכדי להרחיב נאלצו בחסידות להסכים להרוס את המרפסת המפורסמת בחזית בית המדרש, ששימשה במשך עשרות שנים לאירועים מרכזיים בחסידות, אך כצעד של אין ברירה היא נהרסה וכל השטח צורף לבית המדרש. מבחוץ נעטף בית המדרש בהעתק של בית המדרש בעיירה ויז'ניצא.

בליל א' דראש השנה הכריז גבאי האדמו"ר הרה"ח רבי ‏שאול גרינברגר בשם האדמו"ר כי מהיום אין לעלות לתורה למי שיש ברשותו מכשיר לא כשר ולא מאושר, כזכור האדמו"ר דיבר על כך בחריפות במוצאי חג השבועות וכעת הורה הגבאי הלכה למעשה ששום חסיד לא יעיז לעלות לתורה אם יש ברשותו מכשיר שכזה. מיד לאחר דבריו נמכרו העליות בעשרות אלפי דולרים, כאשר העליות של האדמו"ר נמכרו ב-7 אלף דולר כל אחת. למרות ההרחבה הדוחק הורגש בחסידות ומספר מקרי התעלפויות טופלו על ידי אנשי ההצלה.

• בחצר הקודש צאנז: בחסידות סיימו ביום הראשון בשעה 18:30 ביום השני בשעה 18:00
ובשעה 19:15 נערך טיש עד שעה 21:30 במהלך שני ימי החג הגיעו כ- 20 זוגות מרחבי הארץ ללדת בבית החולים לניאדו הסמוך והתארחו בהכנסת אורחים של החסידות. בתפילת מנחה האחרונה של השנה בכניסת החג התפללו בעלטה עקב עומס אזורי בחברת החשמל. השנה גם סודרו דרכי גישה מיוחדים לציבור הנשים, על פי הוראת רבני קרית צאנז. במסגרת זו נסלל כביש גישה מיוחד לנשים במעלה קרית החינוך הפונה לחניית מלון גלי צאנז. בהיכל הגדול נפרסה מערכת מיזוג אויר רבת עוצמה, בנוסף למערכות הקיימות, על מנת להקל על עומס החום הכבד. כמו כן הצללה מיוחדת נפרסה מחוץ לכותלי ההיכל הגדול על מנת להקל על עומס החום בעת ההפסקות. כמו כן הונהגו השנה שינויים גדולים, כמו הגלריה המוקמת מדי שנה בהיכל בית המדרש עבור עזרת הנשים, הוגבהה בצורה משמעותית, זאת על מנת לאפשר ישיבה תחתיה, שם נוספו מאות מקומות ישיבה ששימשו את ציבור האברכים שלא היה מענה עבורם בשנים עברו. בחסידות דאגו גם לבחורי החסידות, והשנה בעקבות הלחץ שנוצר בפארנצ'עס המיועדים עבור הבחורים, הוקמו פארנצ'עס מיוחדים בני 12 קומות בסמוך למקום מושבו של האדמו"ר, ובחסידות הציבו אחראים לשמור שרק אלו שבידם כרטיסים הורשו להיכנס למתחם.

• בחצר הקודש סערט ויז'ניץ: במרכז החסידות בחיפה עברו את ראש השנה כחודשיים וחצי לאחר פטירת האדמו"ר זצ"ל כשעדיין האבל מורגש בכל פינה. בתפילות ימי החג התפלל האדמו"ר כשהוא לבוש ב'קיטל' והטלית של אביו האדמו"ר זצ"ל וכן בכיפה הלבנה המיוחסת לימי הרחמים שבה השתמש אביו זצ"ל. לפני העמוד נגשו נכדי האדמו"ר בעל ה'מקור ברוך' זצ"ל ובתוכם האדמו"ר משאץ ויז'ניץ לתפילות שחרית. לתפילת "המלך" ו"מוסף" ניגש האדמו"ר. במשך קרוב לשלש שעות עברו החסידים ומאות מתושבי חיפה לאחל לאדמו"ר לשנה טובה, האדמו"ר אף נכנס באמצע התפילה בהפתעה להיכל התפילה של הילדים.

בחסידות אף הקימו היכל טישים ענק ומפואר בכדי שיוכל להכיל את קהל החסידים הגדול שסיום בנייתו נערך ממש סמוך לשבת האחרונה. כבר בשנה שעברה הבינו ראשי חסידות סערט ויז'ניץ, כי לא ניתן עוד להמשיך ולהצטופף בביהמ"ד הקיים, וכי יש צורך בהרחבתו באופן מיידי. תחילה הרחיבו את ביהמ"ד אל המרפסת הקיימת מצפון, אך גם הרחבה זו לא הספיקה, מדובר בהרחבה של 20 מטר אורך, רוחב 16 מטרים, ובגובה תשעה מטרים. ההרחבה המשמעותית תביאה מקום לעוד כ-1500 חסידים לתפילה ולימוד. השימוש ב'היכל הטישים' יהיה לאורך כל ימות השנה, אך ישנה גם אפשרות לחבר את המתחם הענק לבית המדרש, בכדי שבעתות לחץ כמו חגים ושבתות מרכזיות, יוכלו להתפלל גם במתחם זה.

• בחצר הקודש סאדיגורה: בבית המדרש הגדול חצר הקודש של האדמו"ר מסדיגורה נבנה לראשונה בתוך בית המדרש גלריה נוספת שהקלה על העומס בהיכל בית המדרש, בנוסף נערך שיפוץ נרחב להכשיר מתחם עבור צעירי צאן קדשים שיוכלו לערוך את התפילות באופן מרווח ונעים וקביעת המזוזה נערכה בערב החג על ידי האדמו"ר. בגלריה בתוך היכל בית המדרש, התפללוו הילדים שנכנסו לפי סדר ובפיקוח.

• בחצר הקודש נדבורנה: גם בנדבורנה עמדו השנה בסימן הרחבה בית המדרש הגדול שעבר שיפוצים נרחבים בימים שלפני ראש השנה בהתקנת מזגנים חדשים, ושיפוץ כללי שהחל כבר מחג הפסח, וזאת בכדי שהכל יהיה מוכן לימים הנוראים בהם מגיעים המוני חסידים להתפלל עם האדמו"ר. לטובת החסידים הוקם גם חדר קאווע שטיבל (קפה) רחב ידיים בקומת הכניסה לבניין בית המדרש. ספר חדש יצא לאור לכבוד החג ‏ע"י מכון 'דבר חיים' - 'הליכות חיים' הלכות והנהגות בימי חודש אלול - תשרי מנהגי החסידות והנהגות של האדמו"ר בעל ה'באר יעקב' זיע"א.

האדמו"ר ניגש לתפילות מעריב ומוסף בשני הימים, ואף שימש כבעל תוקע, ראש ישיבה הגרש"א אשכנזי שימש כבעל מקריא ביום הראשון, והרה"צ רבי אהרן דוד רוזנבוים שימש כמקריא ביום השני, ביום א' סיימו תפילת מוסף בשעה 4:45 וביום ב' בשעה 4:15. שיר חדש יצא על ידי מלחין החסידות ר' חיים מרדכי וולס לפיוט 'ארשת שפתינו' שנוגן ע"י המקהלה בניצוחו של ר' הערשל בריסק, בליל ב' ר"ה האדמו"ר נשא דברי התעוררות בפני ילדי החסידות 'קול יעקב' שהתפללו בנפרד בהיכל הטישים, לראשונה חברי המקהלה שוררו 2 שירים במניין הילדים 'היום הרת עולם' ו'ארשת שפתינו'.

• בחצר הקודש מודז'יץ: השנה נרכש ריהוט חדש לכל בית המדרש בעלות של 100,000 ש"ח. לאור ההוצאה הגדולה הוחלט השנה למכור את המקומות בבית המדרש בסך 500 ש"ח מינימום למקום, עם זאת לבחורי החסידות הוקצו מקומות עמידה מיוחדים בסמיכות למקום תפילתו של האדמו"ר. כמידי שנה בשנה הלחין האדמו"ר 12 ניגונים לכבוד הימים הנוראים, כאשר שניים מהם כבר הושרו בסליחות ראשונות – ניגונים לתפילות קדיש וסלח נא. הניגונים נמסרו מהאדמו"ר לראש הקפאליע הרה"ח רבי עזריאל יעקב לרנר, ונלמדו על ידי חברי הקפלאיע, שהטיבו לשוררם במוצאי שבת האחרון במעמד מאות החסידים וכך במהלך החג ידעו החסידים את הניגונים.

• בחצר הקודש לעלוב: התפילות בראש השנה נערכו לראשונה באולם הפיס בשכונת גוש 80. בחסידות מקובל לערוך את תפילות ראש השנה בירושלים, וזאת למרות שבית מדרשם של האדמו"ר בבית שמש, עם זאת בראש השנה עולים לירושלים כאשר הסיבה לכך נעוצה בפסוק "כל הכתוב לחיים בירושלים", דבר המלמד כי ישנה סגולה לחיים לבאי ירושלים. מזה שנים שבחסידות לעלוב שוכרים את האולם של 'בית מלכה' בגאולה, אך השנה המקום משמש את חסידות בעלזא ולכך בלעלוב נאלצו לחפש מקום חילופי והוא נמצא בהיכל הפיס - שם למרות המעבר המזגנים לא עמדו בעומס והחשמל קרס מספר פעמים, את התפילות בשני הימים סיימו בחסידות בשעה 16:00.

• בחצר הקודש תולדות אברהם יצחק: לראשונה בחסידות, ולאחר שלא הושג אישור לבניית הגלריה החיצונית בצד מזרח של בית המדרש שיועדה לילדי החסידות, בשל חסימת המעבר לכלי רכב, השנה שכרו אולם באזור בית המדרש שבו התפללו הילדים בליווי משגיחים, החסידים התבשרו השנה על הוצאת עוד שני כרכים בני מאות עמודים כל אחד מספריו של האדמו"ר, המקיפים את עבודת המועדים של ירח האיתנים, מראש השנה ועד שבת בראשית. בנוסף בנו בחסידות היכל ענק זמני בין שני קומות שבו נערכו כל הטישים והסעודות עד אחרי שמחת תורה.

• בחצר הקודש זוועהיל: נערך בערב החג מעמד חנוכת הבית ושולחן לחיים לרגל שיפוץ מאסיבי לבית המדרש הישן והמיתולוגי של החסידות בשכונת בית ישראל. השיפוצים הנרחבים בהיכל בית המדרש, הביאו לכך שנוספו מקומות תפילה נוספים לבית המדרש, קירות בית המדרש הורחבו לכיוון צפון, שם נבנתה גלריה מיוחדת לילדי החסידות.

• בחצר הקודש דז'יקוב-ויז'ניץ: בבית המדרש ברחובות נערך השנה בליל שני של ראש השנה מעמד סיום על מסכת משניות ראש השנה שלמדו ילדי החסידות בשבועות האחרונים, זאת לפי תקנתו של האדמו"ר מדז'יקוב ויז'ניץ. האדמו"ר עורר לפני מספר שבועות, באומרו שאם הילדים ילמדו משניות ראש השנה הם יכנסו נכונה לאווירת הקודש של הימים הנוראים. בעקבות זאת נערך מבצע מסודר ע"י ארגון הנוער של החסידות 'קול הצאן'.

• בחצר הקודש קוסוב ויז'ניץ: האדמו"ר שהוכתר לפני חודשיים ערך את תפילות ראש השנה בבית המדרש 'דמשק אליעזר – ויז'ניץ' בבית שמש ולא בבית המדרש של החסידות ברחוב האדמו"ר מבעלזא, הסעודות לאורחים מחוץ לעיר נערכו בבית המדרש של החסידות, כאשר הן נתרמו ע"י אחד מנגידי החסידות בארה"ב.

בחצרות גדולי ישראל:
• הגראי"ל שטיינמן התפלל את כל התפילות בביתו במנין מצומצם של תלמידים, מקורבים ובני משפחה. כחזנים שימשו בנו הגאון רבי שרגא שטיינמן. החברותא הגאון רבי משה יהדוה שניידר, נאמן ביתו הרב איסר שוב ומקורבו הרב אליעזר קפלן. במהלך החג עברו אלפים להתברך במעונו כאשר בליל ראש השנה קיבל הגראי"ל במשך שעה ארוכה את הציבור הרחב שבא להתברך בשנה טובה.

•זו השנה ה-71 בה ראש ישיבת פוניבז' וחבר מועצת גדולי התורה הגרי"ג אדלשטיין מכהן כ'בעל תוקע' בהיכל 'אוהל קדושים', שם מתפללים אלפי בני הישיבה ובוגרי ה'שנה ראשונה'. האברכים נאלצים להתפלל במניין חלופי עבור בוגרי הישיבה מחמת חוסר מקום. כבכל שנה היה ה'מקריא' ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי, שמילא מקום אביו הגר"ד זצ"ל לאחר פטירתו בתשנ"ט.

• אצל הגר"ח קנייבסקי עברו רבבות בליל ראש השנה להתברך. הגר"ח ישב במשך כשעתיים בפתח ביתו בחנות של אחת מוועדות הצדקה, ברחבת בית הכנסת לדרמן הוקמו מחסומים להסדרת המעבר לאמירת 'שנה טובה' שנערכה בסדר מופתי. ביום השני נערכו אצל הגר"ח 2 בריתות. את מעמד התשליך קיים הגר"ח בחצר בנו הגאון רבי אברהם ישעיהו קנייבסקי ברחוב נחמיה.

• אצל הגר"ש אויערבך בשכונת שערי חסד בירושלים עברו בליל החג אלפים שהגיעו מכל השכונות בירושלים לאחר 'לשנה טובה', הבעל תוקע שתקע אצלו הגרש"א במשך שנים, הפסיק לפני 3 שנים בגלל שלא הצליח לתקוע. בעל התוקע שהחליף אותו בשנים האחרונות לא הצליח לתקוע בתפילות בראש השנה כשהבעל התוקע הוותיק כן הצליח וחזר לתקוע בכל התפילות כמו לפני שלש שנים.

• שמחת ברית מרגשת נערכה ביום הראשון של ראש השנה בבית מדרשו הגדול של הגר"ח גריינמן זצ"ל שנפטר לפני חצי שנה. מדובר בבן לנכדו הרב אברהם ישעיה זילבר שנפטר לו בן במוצאי שמחת תורה האחרון. וכעת חבק שוב בן. הברית נערכה לפני התקיעות והתינוק נקרא חיים שאול. במקום הגר"ח זצ"ל שהיה המקריא בכל השנים שימש בתקפיד רב בית הכנסת הגאון רבי אריה אברהמס, והחזן במוסף במקום בנו הגאון רבי יוסף גריינמן הנמצא בשנת אבל, שימש הרב יחיאל כהן בנו של הגאון רבי יצחק כהן זצ"ל. המתפללים עברו השנה לאמירת 'לשנה טובה' אצל הגר"י בויאר הגר"מ גריינמן, הגר"י פוזן והגר"א אברהמס שעמדו היכן שהיה עומד הגר"ח זצ"ל.

• בישיבת חכמי לובלין בבני ברק שם נערכו התפילות לראשונה ללא השתתפות פוסק הדור הגר"ש וואזנר זצ"ל וללא האלפים שהיו מגיעים לאמירת 'לשנה טובה', הגאון רבי חיים מאיר הלוי וואזנר בנו ממלא מקומו ניגש לאמירת 'לדוד מזמור' בליל ראש השנה, כבעל תוקע שימש הגאון רבי אברהם אליהו וואזנר רב קהילת 'שבט הלוי' באחוזת ברכפלד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!