תחשוב רק על היום - ואז יהיו בעיניך כחדשים

דברים פרק כט (ט) אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל:

יש לשאול מדוע נכתב "היום" ולא מספיק אתם נצבים לפני וכו'? מה גם מכיוון שציווי זה לדורות הלשון היום סותר כאילו רק באותו יום מדובר? זאת ועוד, יש להוסיף שהרי בקריאת שמע גם התורה מדגישה באותו לשון היום בדברים פרק ו (ו) וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ?

דרשת חז"ל בכל יום יהיו בעיניך כחדשים: והנה בכדי לבאר נקדים שדרשו חז"ל בספרי דברים פרשת ואתחנן פיסקא לג אשר אנכי מצוך היום, שלא יהו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה אלא כדיוטגמא חדשה שהכל רצים לקרותה. וכתב מרן הבית יוסף אורח חיים סימן סא אות א - ב בשם רב עמרם (בסדורו ח"א סי' לז) כלומר שלא תהיה בעיניו כדבר שכבר שמע אותו הרבה פעמים שאינו חביב אצלו. וכן נפסק בשולחן ערוך אורח חיים סימן סא סעיף ב.

אולם למרות דרשת חז"ל שכוונת התורה בתיבת "היום" לבקש מהאדם שבכל יום יהיו בעיניך כחדשים, עדיין הדבר צריך ביאור איך וכיצד אפשר לעשות כדבר הזה אחרי שהמציאות השיגרה מכהה את הרגש?

מעשה ברבי יהושע שוב יום אחד לפני מיתתך: ונראה לבאר כוונת חז"ל בהקדם המבואר במסכת שבת דף קנג ע"א תנן התם, רבי אליעזר אומר שוב יום אחד לפני מיתתך. שאלו תלמידיו את רבי אליעזר: וכי אדם יודע איזהו יום ימות? אמר להן וכל שכן, ישוב היום שמא ימות למחר, ונמצא כל ימיו בתשובה. ואף שלמה אמר בחכמתו [קהלת ט] בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר. וכן מסופר במסכת שמחות דרבי חייה פרק ב הלכה א על רבי יהושע ור"ע עיי"ש.

מוסר השכל ועצת התורה: ומעתה נבין היטב איך אפשר לקיים את מצות התורה שבכל יום יהיו בעיניך כחדשים, בהיות ואנו למדים ממעשים אלו שבכדי שהאדם יוכל להתגבר על יצרו צריך להפנים את האמת שכל יום ספק הוא יומו האחרון ולראות בכל יום הכל מחדש, וכאשר יבין וישכיל שאין האדם יודע קיצו ובכל יום הוא יום חדש ויתכן שהיום הוא יום האחרון לחייו, בודאי על ידי מחשבה זו שהיא אמתית יוכל להתעורר כל יום מחדש בשמחה ולראות כל יום נוסף כמתנה שהקב"ה נותן לו מחדש, וכמו שכל אדם אומר בפתיחת עיניו בבוקר מודה אני לפניך על הנשמה שהחזרת בי כיון שאין ביטוח לאף אחד, ובכל יום צריך לקום בבוקר ולהודות שהקב"ה זוקף כפופים ומתיר אסורים ופוקח עיורים כיון שאין ביטחון לאדם על היום הבא, ולצערי כמה מקרים פורסמו כאלה, ואם וכאשר יפנים האדם את המחשבה הנכונה ממילא יוכל להגיע לקיום רצון הקב"ה שבכל יום יהיו בעיניך כחדשים ולא יתן לשיגרה להכהות את הרגש.

ובזה נבין שזו כוונת התורה אתם נצבים היום וכו' התורה מרמזת עצת התנאים שאם אדם רוצה לזכות ולהיות ניצב לפני הקב"ה הדבר מותנה בכך שבכל יום יחשוב רק על אותו יום ומחר הוא יום חדש שאינו בטוח וממילא יהיו בעיניו כל יום כחדשים שאולי זו ההזדמנות האחרונה שלו, וכפתגם המפורסם שהעבר כאין וההווה כהרף עין והעתיד עדיין כי מי אמר שיהיה. ובזה יובנו דברי הגמרא במסכת ברכות דף ה ע"א יזכיר יום המיתה עיי"ש והבן.

תפסת מרובה לא תפסת: אולם עצת היצר להכשיל את האדם היא על ידי שמכניס בליבו לתכנן את כל חייו או למשך תקופה ארוכה ולא נותן לו לחשוב רק על היום והכל בכדי להכשילו שיש עוד זמן וגם לתרץ כמה קשה לעמוד בדבר לאורך זמן, אך כבר חז"ל רמזו דבר זה בהלכה שדרכה של תורה תפסת מרובה לא תפסת כלום, כמבואר במסכת יומא דף פ ע"א, עוד אמרו חז"ל במסכת סנהדרין דף כו ע"ב אמר עולא: מחשבה מועלת אפילו לדברי תורה, שנאמר מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה. ופרש"י וז"ל מחשבה – וכו' לישנא אחרינא: מחשבה שאדם מחשב כך וכך אעשה כך וכך תעלה בידי - מועלת להשבית הדבר, שאין מחשבתו מתקיימת אפילו לדבר תורה, כגון האומר עד יום פלוני אסיים כך וכך מסכתות בגירסא. וכ"כ ביד רמ"ה שם.

וכתב בספר דף על הדף שם וז"ל בשם הגאון ר' גרשון אדלשטיין שליט"א בקובץ חיזוק (קובץ ה' ע' מו): וראיתי מי שכתב שזהו בדוק ומנוסה אצל העוסקים בעניני העולם, שאם עושים תוכניות איך להרויח, שאף אם יצליח להרויח, [משום שנגזר עליו משמים לקבל ריוח זה], זה לא יהיה באותה הדרך שהוא חשב שזה יהיה, [וע"פ רוב אינו מצליח להרויח כלל], וביאור הענין בזה, דמשמיא מסייעים ביד האדם שילמד לדעת שיש השגחה פרטית, והכל בהשגחה, ואין כחי ועוצם ידי, והחידוש בזה, דאפי' בדברי תורה, דהבא ליטהר מסייעין אותו (שבת ק"ד ע"א), מחשבה מועלת, ונראה דגם בזה הביאור כנ"ל, דמחשבה של "האומר עד יום פלוני אסיים כך וכך מסכתות בגירסא", הרי היא מחשבה של כוחי ועוצם ידי, שסומך ובטוח בכוחות עצמו, שמה שמתכנן יצליח, ואין זו הדרך, אלא צריך לחשוב שהכל יהיה בסייעתא דשמיא ובעזרת השם.

העצה לזכות ביום הדין: הרי לנו שכל מי שרוצה לתכנן זמן ארוך בטוח שיכשל אלא עצת התורה שוב יום אחד לפני מיתתך ולחשוב כיצד היום ישתדל לעשות רצון השי"ת ועל ידי זה יהיו בעיניו בכל יום כחדשים ויוכל לזכות ביום הדין. ובהיות ואנו נמצאים בשבת האחרונה של השנה יחשוב במה יוכל להדר ולדקדק במיוחד בשבת זו יותר מכל השבתות ובזה יתקן את כל מה שפגם במשך שבתות השנה כי הכל הולך אחר החיתום. ויהי רצון שנזכה כולנו לשנה טובה ומבורכת ולכתיבה וחתימה טובה לחיים טובים ולשלום ויחיש את גאולתנו בחסד וברחמים מרובים אמן.

בידידות ואהבה בברכת כתיבה וחתימה טובה
מרדכי מלכא

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!