"אנחנו קיימים יען כי אנחנו קיימים" • טור

א.
בעוד ימים ספורים תסתיים שנת תשע"ה ותיכנס השנה החדשה. שנה חדשה מביאה בכנפיה התחלה חדשה, הזדמנויות חדשות, וכולנו תקווה ותפילה שתהא השנה החדשה שנה פוריה ומוצלחת לכולם. שנה שבה ימלאו כל משאלות לבנו לטובה. אמן.

ימים קדושים אלו, נוסכים בכולנו קורטוב של אופטימיות. שוב אנו מרגישים את האנדרנלין הזורם בעורקים. כולם רוצים לתפוס משהו מהימים הללו. אין אדם שלא מחפש משמעות וכן את הדרך להתחבר לימים המקודשים הללו.

הייתי השבוע בבית הכנסת בדרום הארץ, וראיתי שם מודעה על לוח המודעות שנכתב בה כך: "מכירת מקומות לראש השנה ויום הכיפורים! למרות שבכל השנה אנו "מתחננים" שתבואו להתפלל אתנו, בחגים כולם קונים מקומות". אני בטוח שסנגורם של ישראל, רבי לוי יצחק מברדיטשב, היה מרים את עיניו לשמיים ומלמד זכות על עם ישראל.

אין סמלי מכך שפרשת השבוע, פרשת נצבים, פותחת במילים: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה'". ראש השנה זהו היום שבו כולנו ניצבים לפני בורא עולם "כבקרת רועה עדרו". כולנו ניצבים. כולנו נהיה במשפט.

ישנה עוד זווית לפרשת השבוע. כאמור הפרשה נפתחת ב""אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה'" וכו' רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ". ומבאר רש"י: "למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות, לפי שכששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים (בפרשת הקודמת- כי תבוא)... הוריקו פניהם ( נעשו חיוורים. צבע ירוק פירושו ריק מאדמימות) אמרו, מי יכול לעמוד באלו. התחיל משה לפייסם, אתם נצבים וכו' הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה והרי אתם קיימים לפניו".

השאלה היא מה היא תשובתו של משה רבינו לעומת שאלתם של בני ישראל? הרי החשש שלהם היה חשש אמיתי. הם פחדו מהקללות ויראו מהאפשרות שלא יעמדו בכך. ואם כן מה עונה להם משה רבינו? שהקללות לא כאלו מפחידות? שזה לא אמיתי? שזה לא חמור כל כך? מה הרעיון בתשובתו של משה רבינו, וכיצד הצליח להרגיעם?

חשבתי לומר, שהתשובה היא שמשה רבינו אומר לבני ישראל: נכון! הקללות חזקות וקשות, אך אין לכם מה לפחד! מדוע? כי עם ישראל חזק יותר. ומה הראיה? "אתם ניצבים היום כולכם". ההוכחה הטובה ביותר שאין לכם מה לחשוש, זו העבודה שכולכם נצבים כאן היום.

למרות הכל, על אף כל הניסיונות להשמידכם ולהרע לכם, אתם כאן. שרירים וקיימים! עם ישראל הוא עם הנצח. אומר משה רבינו לבני ישראל: נכון שיהיו קשיים, לא תמיד הכל יהא ורוד, אך עם ישראל צריך לזכור שהוא עם הנצח, וקיומו אינו בר-חלוף. אתם נצבים---

ב.
בשבוע שעבר קראנו בהפטרה את הנביא ישעיה שאומר "ועמך כולם צדיקים", אני שואל את עצמי: "כיצד ניתן לומר דבר כזה? גם אם נרצה ללמד זכות, לראות את הצד החיוב וכד' עדיין-לבוא ולומר 'כולם' צדיקים, זוהי הגדרה מעט מתיימרת בלשון המעטה---"

התשובה היא, שכאשר מסתכלים על כל יהודי ויהודי ביחידות, אז אכן יש הרבה מה לשפר, אבל כעם, כאומה וכציבור "ועמך כולם צדיקים". ודווקא בתקופה זו, של ימי הדין, ישנה חשיבות רבה ל"כוח הציבור".

בספר "דרשות הצל"ח" מובאת דרשתו של זקני רבי יהודה לנדא זצוק"ל, רבה של העיר פראג שכונה "הנודע ביהודה", שזירז את בני קהילתו להשתדל לבוא להתפלל במניין ולא להתפלל ביחידות בביתם, וכך אמר: "הלא אין מי שיכול להתפאר ולומר שכל תפילותיו בכוונה, והרי תפילה ללא כוונה אינה תפילה, אך כאשר מתפללים בציבור התפילה עולה כתפילה אחת בכוונה".

ג.
ממנהיגיו הפוליטיים הדגולים של הציבור החרדי, זכור הרב אברהם רביץ ז"ל, ששימש כחבר כנסת, כיו"ר דגל התורה, והיה ממייסדיה של התנועה שהקים מרן הרב שך זצוק"ל בשנת תשמ"ט. זכיתי שהוא יבקר רבות בחדרה, בבתי הספר ובמוסדות החינוך. הרב רביץ היה מחלוצי תנועות הקירוב והשיח בין חרדים לחילוניים. הוא ראה בזה שליחות, לקרב בין יהודים. אגב, את המזוזה הראשונה לביה"ס מדעים ויהדות קבע הרב רביץ.

כוחו של הרב רביץ היה במשפטים קצרים וקולעים. הוא לא היה צריך לומר הרבה בכדי שיובנו כוונותיו. אמירותיו היו קצרות ומחכימות, ואם לא הבנת את דבריו – היית יודע שהבעיה היא בך...

ומדוע נזכרתי בו? כיוון שהמשפט המזוהה עמו ביותר הוא "אנחנו קיימים יען כי אנחנו קיימים". למה? ככה! כי זאת העובדה! כי תכלס' אנחנו קיימים.

ובחזרה לפרשה, אתם ניצבים - יען כי אתם ניצבים!
בלי הסבר - כי לא צריך הסבר.
בלי הגיון - כי אין הגיון.

כוח הציבור הוא כוח רב מעין כמוהו. גם אם היחיד נחלש, כשהוא חלק מקבוצה גדולה המרכיבה את עם ישראל, אזי הוא מוגדר כחלק מהציבור והוא בין אלו שעליהם נאמר "ועמך כולם צדיקים".
אין יותר מתאים מערב ראש השנה לחזק בנו את תחושת "כוח הציבור". להיות כולנו חלק מהכלל. חלק ממשהו גדול וייחודי שנקרא עם ישראל.

שנה טובה ומבורכת לכל בית ישראל!
הרב בן ציון נורדמן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!