מבקר המדינה: ליקויים בהיערכות למצבי חירום

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום (ד) קובץ דוחות ביקורת בנושא "ההיערכות והמוכנות לשעת חירום". מבקר המדינה מייחס חשיבות רבה להיערכות ומוכנות העורף למצבי חירום - בין אם מדובר באירועי מלחמה ובטחון, בין אם מדובר ברעידות אדמה או פגעי טבע ומזג אויר חריג, שריפות או דליפת חומרים מסוכנים, אבטחת מידע ושרידות תשתיות אינטרנט ועוד. כל אלה עלולים להעמיד בסכנה את כלל אזרחי ותושבי המדינה, רכושם ורווחתם.

מאז אוקטובר 2012 פרסם משרד מבקר המדינה דו"חות ביקורת רבים שעסקו במכלול רחב של נושאים הקשורים להערכות והתמודדות עם חירום. זאת בנוסף לדו"ח על היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה, יולי 2007; ודו"ח הביקורת על השריפה בכרמל, דצמבר 2010.

ההיערכות הלאומית לטיפול באירועי חירום בעורף
ההתמודדות עם אירועי חירום משמעותיים ורחבי היקף בעוצמתם ובמשכם, המתרחשים בעורף האזרחי של מדינת ישראל בעתות שגרה ובעתות לחימה, מחייבת היערכות מערכתית ובין-ארגונית של גופים רבים המשתתפים במאמץ הכולל לטיפול בו וכן איגום ומיצוי מיטביים של משאבים לאומיים.

על פי איום הייחוס של צה"ל, בכל תרחיש עתידי של עימות, ישמש העורף יעד עיקרי לפגיעה נרחבת באמצעות מספר רב של טילים ורקטות, שתימשך עד מספר שבועות. מזג האוויר החריג ששרר בישראל בחודש דצמבר 2013 ובעיצומו סערת השלגים שפקדה אזורים רבים בארץ, הוא בחזקת "מקרה בוחן" בביקורת זאת.

גם כשנתיים אחרי, עדיין לא קיים הסדר חקיקתי מקיף שמרכז את כל העניינים הנוגעים לטיפול בעורף בעתות חירום, ואשר מבהיר את מדרג הסמכויות ותחומי האחריות של כל אחד ממשרדי הממשלה והגופים המטפלים בעורף בחירום. אי-קיומו של הסדר כאמור הוא בגדר ליקוי חמור.

היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום
פעולתו התקינה של המשק תלויה בין היתר באספקתם הסדירה ככל האפשר של מוצרי תשתית החיוניים להמשך הפעילות התעשייתית של מפעלים חיוניים ולהבטחת אספקתם של מוצרי מזון לאוכלוסייה.

הממצאים מלמדים שאין בידי רשות חירום לאומית (רח"ל) והרשויות הייעודיות תמונת מצב מלאה בנוגע למוכנותם לשעת חירום של כל הגורמים שמספקים מוצרים ושירותים חיוניים. בשל הפערים בין רמת המוכנות של המפעלים החיוניים לרמה הנדרשת, קיים חשש כי בזמן חירום יתקשו חלק מהמפעלים המרכיבים את שרשרת האספקה של המוצרים החיוניים לעמוד ביעדי השירות שהוגדרו להם.

הכנת רשת החשמל לשעת חירום
אספקת חשמל תקינה ורציפה חיונית למשק בשגרה ובשעת חירום. לפיכך אמורה רשת החשמל לשמור על רציפות תפקודית בשעת חירום ולהיות ערוכה להתמודד עם נזקים שעלולים להיגרם לה עקב פגיעות ירי בעורף, עקב פגיעות שמקורן באיתני הטבע, לרבות פגעי מזג אוויר חריגים, או במצב שבו מכריזה הממשלה על שעת חירום. הביקורת העלתה שמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים וחברת החשמל טרם יישמו את מלוא הלקחים שהופקו בעקבות סערת השלגים שאירעה בדצמבר 2013, מבצע "צוק איתן", שהתרחש בקיץ 2014, והסערות החורפיות שהיו בינואר ובפברואר 2015.

היבטים בהיערכות התחבורה למצבי חירום
במצבי חירום חשוב ששירותי התחבורה יהיו נגישים ושגופי התחבורה השונים יספקו את צורכי הציבור. כמו כן חשוב שתשתיות התחבורה יהיו בנויות ומתוחזקות ברמה טובה כדי שיוכלו לעמוד בפני אסונות ופגעים. תשתיות שנפגעות בעת חירום יש לתקן במהירות כדי לאפשר תנועה סדירה ככל האפשר של כוחות הביטחון, גופי ההצלה והסיוע ומובילי המטענים, הציוד והתרופות, וכן כדי לאפשר ככל האפשר תנועה חופשית של אזרחים ובמידת הצורך פינוי מהיר שלהם מאזורי סיכון.

הביקורת העלתה ליקויים משמעותיים בהיערכות מערך התחבורה לעתות חירום, בין היתר בהסדרת נהלים לפעולה בעתות חירום, בניהול מערך הכבישים באירועי חירום, בהיעדר מנגנון לריתוק עובדים, במיגון בקו הרכבת אשקלון-שדרות ובהיערכות התעופה האזרחית לשעת חירום. על משרד התחבורה, משרד הביטחון, רכבת ישראל ונתיבי ישראל, כל גוף בתחומו, להפיק את הלקחים הנדרשים מהליקויים שהועלו בדו"ח, לרבות בנושא מיגון קו הרכבת שבין אשקלון לשדרות, ולתקנם ללא דיחוי.

היערכות הרשויות המקומיות לשרפות ולפגעי מזג אוויר חריגים
הטיפול באירועים מסוג זה מחייב היערכות מוקדמת והקצאת משאבים של רשויות מקומיות ושל גופים ממלכתיים רבים. בביקורת נמצאו ליקויים בהיערכות לשרפות ולפגעי מזג אוויר חריגים הן בגופי השלטון המרכזי המאסדר והן ברשויות המקומיות, האחראיות להיערכות לאירועים אלו. אף שלאחר השרפה שהתרחשה בכרמל בדצמבר 2010 נרשם שיפור מסוים בהיערכות הרשויות המקומיות למניעת שרפות ולצמצום נזקיהן, עדיין נמצאו אצל חלקן ליקויים מהותיים בתחום זה.

מבצע "צוק איתן", בחודשים יולי –אוגוסט 2014, המחיש היטב את החשיבות הרבה שבהכנה מיטבית של העורף להתמודדות עם קשת רחבה של אירועי חירום העשויים לפקוד אותנו ובהם תרחישי מלחמה עתידיים, שצה"ל צופה כי יהיו קשים בהרבה בהיקפם ובחומרתם ממבצע "צוק איתן".

לדעת מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, על דרג מקבלי ההחלטות בישראל ובראש וראשונה ראש הממשלה ושרי הממשלה, לטפל בדחיפות בליקויים שהועלו בדוח זה, תוך בחינה שלמה של סוגיית היערכות העורף האזרחי לשעת חירום ומוכנותן של המערכות השונות לשעת חירום, בדגש על הפריפריה שתושביה חשופים במיוחד לסיכונים השונים.

מרשת החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון, נמסר בתגובה לדו"ח, כי מאז חזרתה למשרד הביטחון ביוני 2014, השלימה יחד עם פיקוד העורף, הסדרה של חלוקת הסמכויות בין הגופים הלאומיים לטיפול בעורף. הסמכויות יעוגנו ב'חוק העורף', שיקנה לרח"ל את הסמכויות הראויות כלפי משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והגופים השונים הפועלים בעורף בשגרה ובחירום.

במקביל, הובילה רח"ל גיבוש של תרחיש ייחוס חדש לעורף, שיובא השבוע לאישור שר הביטחון, ועקרונותיו תורגלו לאחרונה על-ידי כלל משרדי הממשלה וגופי החירום, בתרגיל העורף הלאומי 'נקודת מפנה 15'. על בסיס תרחיש הייחוס נבנית בימים אלה תכנית עבודה רב-שנתית למוכנות העורף (2016-2020), מבוססת על תקציב ייעודי, שתובא לאישור שר הביטחון והממשלה.

"כי בשנתיים האחרונות חל שינוי משמעותי בכל הקשור למוכנות הרשויות המקומיות למצבי חירום לרבות אירועי מזג אוויר, ומשרד הביטחון השקיע ומשקיע עשרות מיליוני שקלים בשדרוג של מרכזי ההפעלה, האימונים וההכשרות במרבית הרשויות במדינת ישראל".

מרכבת ישראל נמסר בתגובה לדו"ח כי "רכבת ישראל פועלת בתיאום מלא עם גורמי הביטחון, צה"ל ומשרד התחבורה. רכבת ישראל נקטה בכל האמצעים העומדים לרשותה, על מנת למגן את התוואי.
תוספות מיגון בקטע המסילה ייקבעו ויוטמעו בתיאום משרד הביטחון ומשרד התחבורה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!