מאסר עולם לרוצח שלי דדון; "רוצח שפל"

בית המשפט המחוזי בנצרת הרשיע פה אחד את חוסיין ח'ליפה (35) מהישוב אעבלין שבגליל, ברצח בכוונה תחילה של שלי דדון הי"ד. המחבל נדון למאסר עולם, ובנוסף יהיה עליו לשלם לעיזבונה של דדון פיצויים בסך 258 אלף שקלים.

"על שאלה שבפתח דברינו מי הוא רוצח שפל שרצח את שלי בדמי ימייה, תשובה ברורה וחדה משמעית הנאשם שבפנינו הוא הוא רוצח..." נכתב בגזר הדין.

המחבל חוסיין ח'ליפה הורשע ברצח בכוונה תחילה, החזקת סכין שלא למטרה כשרה ושיבוש מהלכי משפט. לטענתו, ביום הרצח הסיע עובדים למפעל באזור מגדל העמק ואחרי הסעתם המשיך בדרכו להמשך יום עבודה באזור חיפה.

הוא טען כי לא זוכר באיזה רכב הוא נהג, את מהות העבודה באותו יום, לאיזה יעד נסע ואת מי הסיע בהמשך, זאת מכיוון שחלפו חודש וחצי מיום האירוע ועד למעצרו. לטענתו, הוא אינו נוהג במונית קבועה אלא מחליף מונית מידי פעם, ממשכיר המוניות והוא לא זוכר אם ביום 01.05.14 הוא הסיע את הפועלים במונית הנטענת. לטענתו, לא נפגש עם המנוחה, לא הסיע אותה ואין לו כל קשר לגרימת מותה.

בסיומו של דיון קבעו השופטים "המחוקק הורה אותנו, כי במקרים כגון אלו עונשו של מי המורשע ברצח יהיה – "עונש של מאסר עולם ועונש זה בלבד". משכך אפוא, אנו גוזרים על הנאשם עונש של מאסר עולם".



מעצרו של חסין יוסף חליפה

שלי דדון הי"ד בת ה-19 מעפולה, נמצאה בראש חודש אייר תשע"ד בשולי אזור התעשייה רמת גבריאל במגדל העמק, כשהיא ללא רוח חיים ועליה סימני דקירה רבים. לאחר תקופה נעצר חסיין, במהלך חקירתו בשב"כ הודה ברצח ואף ביצע שחזור.

חסיין חליפה, בן 34, הינו נהג מונית שכיר שנהג לבצע הסעות עובדים למפעלים באזור התעשייה במגדל העמק. בבוקר יום הרצח, לאחר שהוריד עובדים באחד המפעלים כמדי בוקר, המשיך בדרכו למרכז העיר.

על פי עובדות כתב האישום שהוגש באמצעות עו"ד אילנה ירושלמי ועו"ד רועי אלפסי עולה כי בתאריך ב' דר"ח אייר, יצאה שלי דדון הי"ד מביתה שבעפולה בדרכה לראיון העבודה, והמתינה בתחנה המרכזית בעפולה. שם, סמוך לשעה 7:30 עלתה לאוטובוס ציבורי למגדל העמק. בשעה 7:55 לערך, הגיע האוטובוס לתחנה הסמוכה ל"פרץ סנטר" במגדל העמק.

סמוך לשעה 8:04, הגיע חסיין במונית אל תחנת ההסעה בה המתינה שלי ואספה למוניתו. שלי ביקשה להגיע ל"בבקום" ובין חסיין לבינה התפתחה שיחה שתוכנה אינו ידוע. חסיין בן יוסף ח'ליפה החל בנסיעה לכיוון רמת גבריאל, אך ממניעים שאינם ידועים, לא הביאה את שלי ליעדה, אלא הסיעה למגרש חניה נטוש בפאתי אזור התעשיה.

בעודם במונית, משהחלה לחשוש מפני חסיין, התקשרה שלי לבת דודתה ופתחה עמה בשיחה. תוך כדי השיחה, לחשה שלי לבת דודתה כי היא נמצאת "במונית – אחת המפחידות" וכי היא "לא נושמת". השיחה נותקה. בשלב מסויים גמלה בלבו של חסיין החלטה להמית את שלי. וכך, בהגיעם למגרש, סמוך לשעה 8:10, עצר את המונית ויצא ממנה. הוא נטל סכין ארוכה וחדה, ודקר את שלי הי"ד שוב ושוב, ברחבי המגרש, כאשר היא מנסה להימלט ממנו אך ללא הצלחה.

במשך דקות איומות, גם כשהיא נגררת על ידו ממקום למקום, דקר את שלי דקירות עמוקות; במותניה, בגבה, בגרונה, באמתה, בירכה, בחזה ובאחוריה - ללא רחם. שלי נאבקה בחסיין, ניסתה להגן על עצמה מפניו באמצעות ידיה ואף שרטה אותו, אך לא היה בכך די. לבסוף, השאיר אותה ההרוצח השפל, במגרש, מתבוססת בדמה ונסע מהמקום. שלי נותרה במגרש, שכובה על גבה, פצועה ודקורה, עד למותה.

הרוצח חסיין בן יוסף ח'ליפה, נמלט מהמקום ובדרך זרק את מכשיר הטלפון הסלולרי של שלי, אשר נותר במונית, דרך חלון המונית, סמוך לכניסה למגרש. משם המשיך הנאשם בנסיעה לכפר חג'אג'רה, שם זרק לצידי הכביש את ארנקה של שלי שנותר אף הוא במונית. הוא נסע לביתו ובמהלך אותו יום ובימים שלאחר מכן ניקה את המונית במטרה להעלים ממנה את דמה של שלי הי"ד. להערכת השב"כ המעשה בוצע ממניע לאומני.

במסגרת חקירת פרשת הרצח, נעצרו בתחילת הדרך שישה חשודים ערבים אזרחי ישראל לחקירה, חלקם קטינים. על סמך כך, הצהיר השר לביטחון פנים יצחק אהרנוביץ', "יש התקדמות רבה בחקירה וניתן להגדיר אותה דרמטית". המעצר היה על רקע טענה בדבר התארגנות בלתי חוקית. העצורים הכחישו כל קשר לרצח, הם נחקרו ונמנעה מהם במשך כשבוע פגישה עם עורך דין. בסיום חקירתם עלה כי הם אינם מעורבים ברצח והם שוחררו לביתם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!