אסטרה GTC. כל הפרטים על דגם הקופה המרשים של אופל

"תגיד" שאל אותי נהג לא מוכר כשעצרנו זה ליד זה בצומת מרכזי בגבעתיים "מה לדוס ולרכב ספורט כה מרשים"?

אם תרצו, בשאלה הזו טמונה אחת הנקודות הבולטות, אם לא הבולטת שבהן - של אופל אסטרה GTC. אין ספק שהמראה שלו פשוט מדהים. מדובר אולי ברכב הראשון שעולה כאן שחף מהערות על מראהו החיצוני. זה כולל את החרטום הארוך, הפרופיל חסר הדלתות האחוריות והמונמך, החלונות שנראים יותר כמו חרכים, הקימורים המדויקים והנכונים, הפוזות הקרביות ודלת תא המטען וסביבתה הלוחמנית. תאווה לעיניים ממש.

אם התחלנו מהזווית החיצונית אז ברור שהרכב לא יתאים למשפחה חרדית ממוצעת (בדיוק כפי שהוא לא יתאים למשפחה ישראלית ממוצעת), מכיוון שמדובר ברכב נישתי, ובכזה שנאמן לנישה הייחודית שלו והולך עמה עד הסוף. המתחרים הישירים אם שאלתם הם רנו מגאן קופה הונדה CRZ ואולי גם מיציבושי ספורטבק. כמו שנהגתי בעבר, אשתדל גם כאן לשמור על כבוד המתחרים, אבל אין ספק שאם מחפשים אב טיפוס לרכבי הקופה, הרי שמצאנו אותו.

הקנקן ומה שיש בו
האורך של האסטרה GTC עומד על 4.46 מטרים והרוחב נכבד מאוד ועומד על מטר ו-84 סנטימטרים, מה שנותן מרווח ישיבה נוח מאוד ליושבים מאחור. ואם ביושבים מאחור עסקינן, צריך לזכור שאין להם דלתות משלהם ולכן הם צריכים להיכנס באמצעות דלתות תא הנהג. יחד עם זאת, כמו ברכב ספורט אמיתי דלתות תא הנהג ארוכות מאוד כך שהם מאפשרים לרזים מביניכם, וכל שכן לילדים, להיכנס לספסל האחורי מבלי שהנהג והיושב לצדו יצטרכו לקפל את מושביהם לגמרי (רק שימו לב שהדלת לא משפשפת את הקיר או הגדר הסמוכה). חובה להדגיש שבשל צורתו הייחודית, ליושבים מאחור יש מרווח ברכיים גדול מאוד.



פתיחת דלת מגלה תאורת 'אמביינט' שעושה את עבודתה ומוסיפה נדבך נוסף ברף ההתפעלות מהאסטרה שלנו. התאורה הזו גם מחפה על העובדה שת'כלס מדובר בתא נוסעים שחור וקודרני. הכיסאות רחבים, עמוקים ונוחים ומשולבים בבד עם עור בצידיו. ההגה מתגלה כמצופה עור ונוח כמו בכל דגמי אופל אבל הדשבורד פלסטי משהו. טוב, בכל זאת מדובר ברכב ספורט. הדלתות עטופים ביריעות עור עם תיפורים לבנים ובסך הכול איכות החומרים והחיבורים מתגלה כטובה.

המפרט הטכני כולל כמובן מסך מולטימדיה, מחשב דרך המעניק נתונים רבים, מערכת שמע טובה ומערכת שליטה ובקרה מההגה. הבעיה כאן נמצאת בשלל הלחצנים שנמצאים על הקונסולה המרכזית, שיוצרים עומס מודגש והופכים את מערכת המולטימדיה לקשה להפעלה. בעיה נוספת שמאוד התפלאתי למצוא אותה כאן היא רעש הנסיעה החודר פנימה וצליל צורם בסל"ד גבוה.

ואחרי ההתפעלות מהעיצוב המרשים, כדאי לעבור לנהיגה עצמה.

המפרט טכני והפלוס הגדול
אז נגיד זאת כבר בתחילה לא מדובר במכונית ספורט. זה דומה, זה כמעט אבל היכולות המוטוריות הן של משפחתית רגילה. האסטרה GTC שאותה בחנו מגיעה עם מנוע בנפח 1.4 ליטר עם 140 כוחות סוס, ובעל הספק של 20.4 קג"מ ב-1,850 סל"ד. מהבחינה הזו כאמור, אין כאן משהו מיוחד. חשוב לציין שלא מדובר בשקר שבאופל מוכרים ללקוחות אלא בעובדה ידועה שבאופל מדגישים אותה. העובדה הזו גם מתבטאת בהאצות הביניים שזוכות לציון טוב אך לא מיוחד.



יחד עם זאת, למרות שהוא לא מוגדר ככזה, בהיבט של יכולות ההיגוי והנסיעה, מדובר ביכולות של רכב ספורט. זה בא לידי ביטוי בעיקר באחיזת כביש - כולל בסיבובים חדים, בדרכים משובשות וגם תחת התגרות קיצונית - שנדיר למצוא כמותה. וזה בא גם לידי ביטוי גם בצורה הטובה בה הוא "בולע" מהמורות. אפרופו מערך המתלים, שקיבל חגיגית את השם היפר-סטרטס (HiPerStruts) - הוא נלקח מאופל אינסיגניה וכנראה שהתנהגות הכביש המצוינת של האסטרה GTC טמונה בו.



ת'כלס, אופל מציעה כאן מצרך נדיר בשוק הרכבים. לא רק מצד העיצוב הייחודי ומסובב הראשים, אלא גם מבחינת הקונספט כולו. מצד אחד רכב בעטיפה ספורטיבית ועם יכולות היגוי מצוינות, אך מאידך זה לא באמת ספורט, ולכן המחיר שלו נמוך ממכוניות ספורט אמיתיות ועומד על 161,000 שקל וגם לכך יש משקל. כי בינינו בארצנו הקטנטונת אין מרחבים אדירים שמתאימים למכוניות ספורט אמיתיות ולכן חבל להוציא עליהן הון תועפות.

מבחינת יכולת העמסה, ידידנו ה- GTC מגיע עם נפח של 380 ליטרים (ועם קיפול תא המטען ל-800 ליטרים נוספים) אך תא המטען בנוי בצורה מושלמת ולכן נראה ככזה שיכול להעמיס הרבה יותר. מבחינת הדלק הרי שהוא צורך בממוצע בנסיעה משולבת ליטר דלק לכל 10.5 ק"מ.

ולסיכום, אם אתם רוצים רכב טוב אך שונה - כזה שלא ניתן לפספס, אין ספק שנפלתם על הדבר הנכון. היו בטוחים שהפידבקים מהשטח יאשררו זאת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!