עשרת הגדולים: דירוג אירועי השנה בפוליטיקה

הפוליטיקה הישראלית בכלל, וזו הפנים חרדית בפרט, ידעה השנה שורה של זעזועים ומהפכים. מערכת בחירות סוערת וכנראה מיותרת, שהשאירה את נתניהו בשלטון עם קואליציה קטנה יותר וליכוד גדול יותר. החזירה את החרדים לשולחן הממשלה כדי לתקן את השברים שהותיר לפיד, ועל הדרך התמודדה עם שורה ארוכה של אירועים כלל ישראלים, שהשפיעו עליה מהותית.

קשה לדרג את 10 האירועים הפוליטיים של השנה, סביר להניח שלכל אחד נקודת מבט משלו על חשיבות האירועים והשלכותיהם. בכל זאת אנסה לעשות זאת מנקודת מבט חרדית. אם אתם לא מרוצים – מוזמנים לטקבק את רשימת הדירוג שלכם.

לא נכנסו: הסכסוך בין לפיד לנתניהו – אמנם הוביל להפלת הממשלה, אבל זה היה צפוי בערך מיום הקמתה, כולל הברית הלא טבעית בין האחים בנט ולפיד. זה היה שאלה של זמן, ולא הפתיע איש, כנראה. החוק הנורבגי – קודם כל בשנה הנוכחית החוק רק עבר וטרם בוצע הלכה למעשה. בנוסף, לא מדובר בחוק בעל השלכות דרמטיות במיוחד, והוא הוגדר מראש כחד פעמי. מסע ההתקרבות של לפיד לחרדים – בינתיים זה לא נראה מהותי, קשה לראות את החרדים תומכים בלפיד לראשות הממשלה בהתמודדות הבאה, כפי שהוא מקווה, וגם הצעדים שהוא נוקט הם בעיקר סמליים. משבר הגז - עדיין בעיצומו. עשוי להשליך על קיום הממשלה, אך עשוי גם להסתיים בלא כלום.

וכעת לדירוג:

10. ציפי לבני מפרקת את התנועה וחוברת להרצוג
האירוע: ביום רביעי י"ח כסלו, שבוע לאחר פיטוריה מהממשלה על ידי נתניהו, הודיעה ציפי לבני יחד עם יו"ר העבודה בוז'י הרצוג על ריצה משותפת של 'התנועה' עם העבודה במסגרת רשימה שתיקרא 'המחנה הציוני'. הסקרים גיבו את המהלך מיידית, ובשמאל כבר תלו תקווה ב'מפץ הגדול' שישיב אותם לשלטון. זה היה קרוב – בסקרים...

התוצאה: כישלון מוחלט. האסטרטג ראובן אדלר שהבין שהסכם הרוטציה בין הרצוג ולבני על ראשות הממשלה מצייר אותם כחלשים לעומת נתניהו, הביא להסרת מועמדותה של לבני מהרוטציה 12 שעות לפני פתיחת הקלפיות. זה לא עזר הרבה. הליכוד ניצח בנוק אאוט, המחנה הציוני נותרה באופוזיציה ולנו נותר רק לראות באיזו מפלגה תרוץ לבני לקראת הבחירות הבאות.

הדירוג: אמנם המהלך היה עשוי לשנות את הפוליטיקה הישראלית, אך לאחר הכישלון קשה לתת לו דירוג גבוה יותר.

9. הרשעתו של אהוד אולמרט בפרשת מעטפות הכסף
האירוע: במאי 2008 פרצה לתודעה פרשת מעטפות הכסף. ראש הממשלה אהוד אולמרט נחקר באזהרה בחשד ששלשל לכיסו מאות אלפי דולרים שלא כחוק בזמן שהיה ראש העיר ירושלים ושר התמ"ת. חודש לפני סיום כהונתו כראש ממשלה, בתחילת מרץ 2009, הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי הוא מתכוון להעמיד את אולמרט לדין. אולמרט אמנם זוכה בתחילה, אולם לאחר ערעור וחומרים חדשים שנתגלו, הורשע אולמרט במרץ 2015 בעבירות של מרמה והפרת אמונים ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. לראשונה נגזר על ראש ממשלה לשעבר עונש מאסר של 8 חודשים וקנס כספי.

התוצאה: אולמרט אמנם עדיין לא נכנס לכלא, וחלק מהפרשיות והחקירות נגדו עדיין מתנהלות – כמו זו המאשימה אותו בהדחת עד ובניסיון לשבש הליכי משפט, אך הוא ככל הנראה יקבע 'תקדים' שלילי ויהיה ראש הממשלה הישראלי הראשון שנשלח לרצות עונש מאסר. במדינה שכבר הספיקה לשלוח לכלא שרים לשעבר ונשיא.

הדירוג: אין באמת השלכות מעשיות להרשעת אולמרט, איש לא ראה אותו חוזר לפוליטיקה, למעט אולי במקרה של זיכוי מלא. ועדיין, הרשעת ראש ממשלה בפלילים מחייבת נוכחות בדירוג האירועים הפוליטיים של השנה.

8. פרשת השחיתות בישראל ביתנו
האירוע: בסוף 2014 התפרסמו החשדות לשחיתות במפלגת ישראל ביתנו, שכללו ביצוע עבירות של מתן שוחד וקבלתו, תיווך לשוחד, הטיית מכרזים, קבלת דבר במרמה, גניבה בידי עובד ציבור, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועוד. בין החשודים המרכזיים בפרשה, שהתגלתה כמורכבת משורה ארוכה של מקרים, היו חברת הכנסת מטעם המפלגה פאינה קירשנבאום, שר התיירות לשעבר מטעמה סטס מיסז'ניקוב, ראש המטה של המפלגה ועוד. יו"ר המפלגה איווט ליברמן טען שפיצוץ החקירה לפני הבחירות נועד לחבל במפלגתו, שאכן התדרדרה בסקרים ואך בקושי עברה את אחוז החסימה.

התוצאה: אמנם החקירה עדיין לא הסתיימה, וטרם הוגשו כתבי אישום. אך ההשלכות הפוליטיות מורגשות היטב: ישראל ביתנו נלחמה על חייה בבחירות האחרונות, לאחר שבאופן אירוני היה זה ליברמן עצמו שפעל להעלאת אחוז החסימה. נדמה כי גם שהותו של ליברמן באופוזיציה נובעת מהחקירה, שמהווה לפחות אחת הסיבות לכך שאיווט מעדיף לא להימצא בעין הזרקורים יתד על המידה.

הדירוג: בניגוד לחקירת אולמרט, לפרשת ישראל ביתנו יש השלכות מעשיות על הפוליטיקה הישראלית כאמור, ולכן היא מקדימה אותה בדירוג.

7. הבחירות לוועדה לבחירת דיינים
האירוע: מדובר אמנם בוועדה שולית, אליה נבחרים לרוב 2 מועמדים מהקואליציה, כשבדרך כלל האחד חרדי. מבין הח"כים החרדים המכהנים רשם לזכותו גפני חברות ארוכת שנים בוועדה, עם זאת, על פי ההסכם הקואליציוני, הגיע התפקיד לח"כ ישראל אייכלר. אלא שאייכלר קיבל בתחילת הקדנציה תפקיד חלופי, ובדגל התורה תבעו את המועמדות לעצמם, בקרב רווי בוץ והשמצות בין הצדדים, שהוכרע לאחר החלטת ה'מועצת' האגודאית ופרישת גפני, נותר אייכלר המועמד החרדי. כשלצדו הייתה מועמדת הקואליציה ח"כ נאוה בוקר מהליכוד, המקורבת לראש הממשלה ולרעייתו. אלא שהתוצאות הדהימו את נתניהו – אייכלר אמנם זכה ברוב גדול, אך בוקר נותרה בחוץ, במה שלימד על מצבה הרעוע של קואליציית 61 ח"כים.

התוצאה: משקעים עמוקים בין 'אגודה' ל'דגל', ובעיקר בין ליצמן לגפני. וכמו גם, מיני משבר בין נתניהו לחרדים, בעקבות כך שנתניהו משוכנע שהחרדים או לפחות חלקם העניקו את קולותיהם למועמדת האופוזיציונית על חשבון נאוה בוקר.

הדירוג: מכיוון שמדובר בסימפטום כפול - הן להתנהלות הממשלה הנוכחית והן ליחסים השבירים בין הסיעות ביהדות התורה, זוכה המועמדות השולית לכאורה לוועדה למיקום גבוה יחסית בדירוג.

6. עימות שמונת ראשי המפלגות
האירוע: עימות מתוקשר ראשון מסוגו, של שמונת ראשי המפלגות, לא כולל שני המובילים נתניהו והרצוג. במבט לאחור מי שניתח את הראיון לעומק יכל לסמן מראש את ההתרסקות של לפיד וליברמן. צמיחת המפלגה הערבית, יתרונו של דרעי על ישי ועוד ניואנסים משמעותיים.

התוצאה: כאמור, יש שנוטים לייחס חלק מהכישלון של ישי ולפיד לאותה הופעה אומללה שסיפקו שניהם. מנגד, בנט שהיה בטוח לעצמו לא הצליח ביום פקודה לשמר את המנדטים, כך שהכל יחסי.

הדירוג: הן בגלל משמעות האירוע, ובכלל, החשיבות בלעמת את נבחרי הציבור המובילים לעיני שולחיהם.

5. בחירת רבני ירושלים
האירוע: המאבק הפוליטי שפתח את השנה: שתי משרות שעיקרן טכני בלבד, שפתחו קרב יצרי ועקוב מדם. המאבק של ש"ס בגרש"מ עמאר שהסתיים בסולחה, התקווה שהתנפצה שוב לגר"ש אליהו ולגרמ"ח לאו, מיני מאבק פנימי ביהדות התורה בין תומכי לאו למצדדי שלזינגר. ובעיקר, המאבק הפומבי הראשון של חבר המועצה לייזר ראוכברגר, ששיחק בקלפים הנכונים קרוב לשנה, בלי כלים של ממש, ולימד את לשכת ברקת על העתיד לבוא.

התוצאה: בחירה שתאמה את הצהרתו הראשונית של ניר ברקת בדמות רב אחד חרדי ורב אחד דתי. השלמה בין ש"ס לרב עמאר שעלתה לאלי ישי ביוקר, קרע שהחל להתפתח בין ברקת לסיעות החרדיות, ועודנו מתרחב בימים אלה.

הדירוג: לולי הייתה שנה סוערת כל כך, זה היה מטפס למקום גבוה יותר.

4. המפץ הפוליטי בש"ס
האירוע: זה היה צפוי. זה היה גלוי וידוע. ועדיין, שני הצדדים הכחישו כמעט עד הרגע האחרון. פגישות ונסיונות תיווך לא הועילו, השסע והיריבות האישית בין שני האישים, זכות כל אחד במקומו, הייתה חזקה מדי. ישי הודיע על פרישה וחבר לפליט הבית היהודי יוני שטבון ולאנשי מרזל, שהבטיחו במחיר מציאה קרוב לשני מנדטים. את הסוף העגום כולנו מכירים היטב.

התוצאה: אבדן של לפחות שני מנדטים לימין. בש"ס מלקקים את הפצעים ויודעים שלא בטוח שהיה זה הסיבוב האחרון. אלי ישי עודה קולות של קמבק בבר מצווה וב'שבעה' מתוקשרות היטב. מצד שני, אולי המסר הקלט בעוצמה, עם כל הכוח וכל הגיבוי, מי שיפלג מפלגה חרדית - לא יעבור את אחוז החסימה.

הדירוג: גם כאן, זה היה עשוי להיות האירוע של השנה בפוליטיקה החרדית, אילולי השלושה שמעליו..

3. ביבי נואם בקונגרס
האירוע: כשצ'רצ'יל התכבד להיות האיש היחיד בהיסטוריה האמריקאית שנשא דברים 3 פעמים בפני הקונגרס האמריקני, ספק אם תיאר לעצמו שהמצטרף הבא למועדון יהיה נתניהו. ראש הממשלה הישראלי נסע להילחם בתוכנית הגרעין, כשהוא מעמיק לכאורה את הקרע עם אובמה, אך גם מחזק את האהדה כלפיו בציבור האמריקאי, ולא פחות חשוב - בזה הישראלי. כצפוי, נתניהו זכה לשיאים של מחיאות כפיים ועמידות כבוד, נוכחות כמעט מלאה, כולל הדמוקרטים, והדובדבן שבקצפת - 30 מנדטים בתום מסע הבחירות.

התוצאה: ככל הנראה נקודת המפנה. הערב בו בוז'י הרצוג הבין שהוא לא קורץ מחומר של ראשי ממשלות. נלעגת במיוחד העובדה שבתום שידור הנאום רווי הרספקט של נתניהו, עברה התקשורת לשדר את הרצוג מנסה להשקיט קבוצת זאטוטים שהתכנסו במקלט כלשהו בדרום להאזין לו.

הדירוג: אם לא הסטטוס על הערבים, היו 30 המנדטים במלואם מיוחסים לאירוע הזה, וממקמים אותו בפסגה.

2. עם ישראל הולך לקלפי
האירוע: ניפוץ כל המיתוסים והחלומות של השמאל, ושל הרבה מאוד אנשים נוספים. ביבי קינג הניף את השרביט ולקח את הקופה, ולכל השאר נותרו רק פירורים. נס שיש משא ומתן קואליציוני. כחלון חזר בגדול לקדמת הבמה, לפיד נשלח ללקק פצעים, יחד עם מינה צמח ושאר המדגמים, שכשלו גם אחרי רגע האמת.

התוצאה: ממשלת ימין צרה של 61, מי יודע כמה זה יחזיק.

הדירוג: יש לכם טענות? רדו עוד קצת למטה...

1. חתימת ההסכמים הקואליציוניים
האירוע: יהדות התורה וש"ס חוזרות לקואליציה בענק. הישגים בכל תחום אפשרי - גיור, גיוס, תקציבי עולם התורה, חוק נורבגי, סיוע לחרדים עובדים, אפלייה מתקנת בתעסוקה. ולא, לא שכחנו את הקצבאות, מילא...

התוצאה: ככל שזה נוגע למינויים, הכל כבר בוצע, ליצמן מנופף בשרביט הקנאביס, פרוש פותח את הלימודים באלעד, גפני מעביר כספים לסלבודקא ודרעי דואג למע"מ אפס. בעצם לא. אבל למה להיות קטנוניים? בוטלו כמעט כל גזירות לפיד, וכל השאר פלוס מינוס על המסלול.

הדירוג: מבחינת הציבור החרדי זה ללא ספק האירוע הפוליטי של השנה. נקודה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!