מִי בְקִצּוֹ: 10 האנשים שנעלמו של השנה

כמות האנשים שמתים מדי יום עדיין קטנה מכמות האנשים שנולדים, וזה אומר שתמיד רשימות 'מי נעלם השנה' יהיו קשות יותר מאשר 'את מי גילינו השנה'. גם הכתבה שלפניכם לא הולכת לנצח את את אמא טבע, אך בכל זאת ננסה להזכיר לכם לרגע אנשים שלפני רגע היו פה בכל אייטם שני, ניהלו את המדינה או לפחות נתנו לנו להבין שזה מה שהם עושים (על חשבוננו) – והיום, הם לא פה.

הכי לא פה שאפשר. וזכרם, לא תמיד לברכה.

אז נכון, טבעם של בני האדם למות ותופעות נעלמות ובאות, גשר מעריב נהרס עד עפר ואפילו סטטוסים מצייצים כבר לא איתנו. אך יש לא מעט שחיים עדיין, ובועטים. חלק גדול מהאנשים ברשימה הבאה ממש לא יצאו לפנסיה, להיפך, בעיני עצמם ואולי בעיני כמה מסובביהם, מה שהיה עד עכשיו הוא רק פתיחה לבאות. בטוח שבשביל החברים הקרובים ובני המשפחה, הם היו ונשארו. אבל אותנו זה לא מעניין, גם אותם שטף הנחל במרוצו, והיום – צר לומר, סדר היום בישראל רץ היטב בלעדיהם. וצרות האחרונות, משכחות הראשונות.

זה הזמן אגב, רגע לפני שמתחילים, לעצום את העיניים ולחשוב מי עשרת האנשים שבשנה הבאה יאיישו את הרשימה הזו, ובשנה שאחריה, ובכלל – כמה קצרי מועד החיים על גלגל התודעה הציבורית, ואיך, איך, איך שגלגל מסתובב לו.

10. אני הקמתי את ש"ס
שנים ארוכות הסתובב ניסים זאב במסדרונות הכנסת ואמר את האמת – אני הקמתי את ש"ס, רק שלא הייתה זו כל האמת, ואין מה להאשים אותו. אחרי החלק הראשון הלא נכון, הגיע החלק השני שלא יהיה – אף פעם אני לא אעזוב את ש"ס. ובכן, בהחלטתו או שלא – הוא נשלח הביתה.

חביבם של העיתונאים, האיש שלא ידע לשתוק והח"כ העגלגל והשמח כבר לא. ואנחנו כמעט שכחנו שאי פעם לא היה מזנון כנסת בלי ניסים זאב.

נזכור לו לטובה: המאבק בדיקטטורת הרווחה הישראלית. שמישהו ירים את הכפפה.

9. נכד החידושי הרי"ם שהיה לנשיא בית המשפט העליון
בינואר השנה החליפה השופטת מרים נאור את נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, שהגיע לגיל שבעים. מינויו של גרוניס לווה בסערה ציבורית סביב "חוק גרוניס" שנתפר למידותיו, אך מיד כשהתמנה היה ברור – זה לא האיש שיביא את הימין לשלוט בבית המשפט העליון.

גרוניס ייזכר בעיקר כמי שהביא לרפורמות מקיפות בניהול בתי המשפט וצמצום התיקים. זה ממש לא אהרן ברק או דורית בייניש, אבל משהו זה בטוח כן.

8. צל"ש הרמטכ"ל שהצביע נגד הגיוס, הלך אחר ההבל – ויהבל
יוני שטבון הגיע חדור מרץ לעשייה הפוליטית, רק שהיא מצידה לא ממש הגיעה, ואת רוב הכנסת הקודמת הוא העביר בסכסוכים עם היו"ר שלו בנט. ואז הגיע חוק הגיוס, שטבון הצביע נגד ורכש לו תהילת עולמים בציבור החרדי – עם התהילת עולמים הזו הוא הגיע לאלי ישי שהציע לו את המקום השני, בסופו של דבר זה נגמר בחובות כספיים, מפח נפש ושותפות שהתפרקה, כך נראה, לנצח.

היה שלום גיבור ישראל

7. יוחנן דנינו. היה פעם מפכ"ל כזה
דנינו לא היחיד שסיים את שלו השנה, גם השר שמעליו – יצחק אהרונוביץ', הלך הביתה. בימי שני אלה פרצה האינתפאדה העממית במלוא עוזה, ושניהם – כל אחד בחוסר מקצועיות האופייני לו, נושאים באי אלו אשמות שונות, ומחזיקים באמתחתם אויבים ככל האפשר.

דנינו ואהרונוביץ' הלכו הביתה מבלי שיש לאף אחד לומר עליהם מילה טובה. גם לי.

6. ה'כלב' החרדי, חבר הכנסת שרקד לפני הפריץ
דב ליפמן. לא תאמינו לי, אבל הייתי צריך לחפש את השם שלו בגוגל. זכרתי חרדי, יש עתיד ושם פרטי דב. זכרתי גם שהיה לו כלבלב. כן כן רבותיי, כך חולפת לה תהילת עולם.

לא חסרת.

5. המזכ"ל הקומוניסטי הכוחני שהבין לא נכון את דרעי
היו"ר האימתני של חד"ש התפטר במפתיע. הימים היו ימי בחירות, ובדיוק שבוע קודם לכן דרעי התפטר על מנת לחזור ובגדול. יו"ר חד"ש, כך ידעו כבר כולם, עתיד להפוך ליו"ר המפלגה המשותפת ולמעשה למנהיג הפוליטי של הפלסטינים אזרחי ישראל.

בראכה התפטר ואף אחד לא אמר מילה, הוא ירד בשקט לקול מחיאות הכפיים ופשוט פינה את מקומו. איימן עודה, גם הוא חבר חד"ש, הפך למספר אחת ברשימה. מוחמד בראכה קיבל את מקום 120 ברשימה המשותפת, לשם כבוד, ונעלם מהמפה הפוליטית הישראלית.

כעת הוא מתמודד לראשות 'ועדת המעקב'. הוא מבקש את חברי הכנסת של המשותפת לתמוך בו פה אחד, וציפור קטנה לוחשת שלחץ הדם של עודה, שהוביל אותו לבית חולים לפני שבוע, עלה לא מעט בעקבות זה.

4. שאול מופז, הרמטכ"ל הכי לא פוליטי שהיה לנו פה
בני גנץ סיים השנה לשקם את צה"ל תדמיתית אחרי פיגועי "פרשת הרפז" שהכניסו אותו לקלחת בלתי נגמרת (עדיין לא), גם מופז – שפרש מהמערכת יחד עם קדימה, גמר פה. עוד רמטכ"ל ובטחוניסט עטור סמלים שלא ידע לפסוע עם מגפיים גבוהות, והנחשים באו.

אנשים שמכירים אותו אומרים שחבל. אני לא מכיר.

3. חילוני בהגדרה
ניצן הורביץ אף פעם לא היה כוס הקפה של הכנסת. הוא הגיע בסערה כחלק מניסיון לשקם את מרצ לקראת בחירות 2009, כנציג 'התנועה החדשה' שריכזה "אנשי רוח" שתמכו למפלגה, מה שלא מנע את הכישלון הצורב – וציפי לבני שתתה בקשית את בוחרי מרצ שהתדרדרה לשלושה מנדטים.

גם הבחירות לראשות עיריית תל אביב לא עזרו ממש, והורביץ הודיע כי הוא פורש.

גם זה היה לנו.

2. המזכ"ל
אל תספידו אותו לרגע – זו עשויה להיות טעות מרה. הח"כ הדגלאי יעקב אשר שהפציע עם ועדת שקד וניסה להראות לכולם שיש יותר גפני מגפני (אין), לא נכנס לכנסת והפך למזכ"ל.

אבל אל דאגה, זה הנעלם הכי נוכח של הפוליטיקה החרדית הנוכחית. חכו חכו

1. אברה מנגיסטו.
ברצועת עזה מוחזק ישראלי על ידי ארגון חמאס. נער צעיר, שעבר את הגדר ולא ברור אם הבין מה הוא עושה. להבדיל מגלעד שליט, שאותו ראינו על כל תמרור, בכל מהדורת חדשות ועל כל שלט חוצות, אברה לא שם.

אם צריך לבחור את הנעלם הגדול של השנה, זהו ללא ספק הילד הזה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!