דוקטור, אכלתי ואני לא זוכר - זה נחשב?

הם לא זוכרים דבר, אבל בבוקר המטבח שלהם נראה כמו שדה קרב של ממש. לרוב יהיה זה מישהו מבני הבית שיעיר את תשומת לבם לארוחה עתירת קלוריות שפשוט אינה זכורה להם כלל. הכירו את ה SRED, הפרעת האכילה הנדירה הגורמת למי שלוקה בה פשוט להתעורר, לאכול ולא לזכור דבר!

מכיוון שאחוז הלוקים בהפרעה זו נמוך במיוחד, לא הוטו כספי מחקר באופן משמעותי אל התופעה הזו ועיקר המידע לגביה נאסף מליקוט מידע המועבר באמצעות מי שלוקה בה או בסביבתו. אך התסמינים ברורים, לא רק שהלוקים בה אינם זוכרים דבר, הם נוטים לבחור בארוחה הלילית צירופי מזון משמינים במיוחד ועתירי קלוריות- פחמימות בשילובים שונים ומוזרים שנראים לעיתים לא הגיוניים.[ריבה עם נקניק, בשר קפוא, או גרגירי קפה בשילוב מזון].

יש הנוטים לקשור את הפרעת האכילה מתוך שינה לתסמונת דומה של אנשים ההולכים מתוך שינה מבלי שהם מודעים לכך. נתונים רבים מצביעים על כך כי המזונות שהם צורכים הם דווקא מזונות שהם נמנעים מהם במהלך היום יום.

אבל נדמה כי חקר מעמיק יותר של התופעה יכול לשפוך אור על אחותה התאומה, ה NES הפרעת אכילה נפוצה הרבה יותר אשר הלוקים בה נוטים לצרוך בכל יום בערב, אחוז גבוה הרבה יותר מתצרוכת הקלוריות היומיות הכוללת - אך ורק בשעות הערב.

בכתבה בנושא בעיתון הארץ בתאריך ה 31/08/14 מצוטטת פרופ' אורנה צישינסקי, ראש החוג למדעי התנהגות ממכללת עמק יזרעאל: "באופן כללי אין לנו הרבה מחקרים על התופעה של אכילה לילית, בפרט בנוגע לילדים ומתבגרים. כאשר מדובר באכילה לילית לא־מודעת קיימים עוד פחות מחקרים. יש מחקרים על הליכה מתוך שינה וחלק מההשערות מדברות על כך שמי שאוכלים מתוך שינה יש להם רקע של הליכה בלילה". צישינסקי חוקרת שינה כבר יותר מ-20 שנה ובעשור האחרון היא בוחנת את נושא האכילה הלילית, בשיתוף עם פרופ' יעל לצר, מהמרפאה להפרעות אכילה בבית החולים רמב"ם. "מרבית האנשים שבאים למרפאה בשל אכילה לילית, מגיעים בשל הפרעת אכילה ולא בשל הפרעת שינה", מסבירה צישינסקי. "ברוב המקרים אלה אנשים שאוכלים בלילה באופן מודע ורק מעטים מהם סובלים מאכילה לילית לא מודעת".

נדמה כי יש קווי אופי דומים בין שתי הפרעות האכילה הללו, למרות השונות הבולטת שאחת מהן זכירה ללוקים בה ואילו השנייה מתקיימת ברמת תת מודע. מרבית מן הדמויות הלוקות בה סובלות מתסמיני דיכאון קלים או לחץ נפשי רב המוביל אותם לבטא את עצמם דרך מזון, מהסוג שהם נמנעים ממנו דווקא בשעות העירות אותן הם מצליחים ל"נהל" באופן נפשי מיטבי יותר ואילו המצוקה הנפשית הכוללת בין היתר, חרדה, בדידות או גורמי מתח באה לידי ביטוי בהסרת הרסן דווקא אל מול מזון מזיק ובמיוחד בשעות הערב.

מה עושים?

אבחון של הפרעת האכילה יכול לסייע במלחמה בה. השינוי לו זקוק החולה הוא מקיף וכלל טיפול קליני, טיפול תרופתי במקרה הצורך וליווי צמוד של דיאטנית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!