נשים חרדיות עושות קולנוע: כך זה נראה

כשרחל אליצור כתבה לפני כשנה ב'לובי נשי' - על חרדיות שרוצות לעשות קולנוע, מבלי להצטרך להיצמד לתיאורים סוריאליסטים כמו 'מופע אור קולי עוצר נשימה' ודומיו, חשבתי לעצמי שזו יוזמה מבורכת – אם כי קצת קשה להשגה. בכתבה ההיא סיפרה אליצור כי נשות חינוך ורבנים פנו להנהלת בית הספר לקולנוע "מעלה", בעקבות כך נפתחה בשנת תשע"ה השלוחה החרדית ששמה לה למטרה ליצור מתוך הגבולות ולמנף את היצירה החרדית לכדי קולנוע אמיתי, עלילתי ודוקומנטרי.
ועכשיו, כעבור כשנה, הוזמנתי לסיקור מעניין במיוחד: סטודנטיות חרדיות מהשלוחה החרדית המדוברת – סיימו את שנת הלימודים, והן מצלמות סרט תדמית לעמותת בת מלך המסייעת לנשים חרדיות מוכות.

היה מרתק להופיע על סט שבו השחקנים חילונים ואנשי המקצוע הן נשים חרדיות. תסריטאיות/בימאיות/ צלמות/מאפרת/מלבישה ולראות אותן מתפקדות בתוך הלחץ והאחריות. כל זאת – יש פה סרט אמיתי!

ואל יקל הדבר כלל. מדובר על המחזור הראשון מסוגו – ומדובר בבנות שיצאו לפרויקט אליו יוצאים סטודנטים רק כעבור שלוש וארבע שנות לימודים.

הכיצד? שאלנו את יורם שפר, מרצה הקורס לסרטי תדמית ומי שליווה את הבנות לאורך כל הדרך.
"יש לנו, המרצים, אתגר רציני ללמד דווקא בקורס הזה: להביא חומרים מסוננים, להכיר לנשים עולם שלא הכירו תוך שמירה על ערכים עליהן מקפידות, וגם יש פה אידיאל, כי ידענו שהקורס הזה צריך להביא את הבנות כמה שיותר לשוק העבודה. אז בניתי קורס בצורה שונה ובסטנדרט גבוה ביותר. זה היה שאפתני ומפחיד – אני מודה, אבל זיהיתי את המוטיבציה הגבוהה של הסטודנטיות ועל פיה הצבתי רף גבוה".

על הסט יושבת האישה בסצנה, בזמן שבעלה האברך נכנס לבית וחוטף לה את אפרכסת הטלפון בחמת זעם. החיבור בין 'מעלה' לבין 'בת מלך' מיוחד בעיניי. רק לפני כחודשיים ביקרתי במעון שלהם לנשים מוכות ויומיים לאחר מכן לא תפקדתי כראוי. בקרוב בעז"ה ארחיב, אך על הסיפור שעומד פה בסט, אני נרגשת לספר:

"החלטנו לעשות סרט תדמית אמיתי", מספרת רחל אליצור, רכזת השלוחה החרדית של מעלה "מפחיד אבל מאתגר. לצורך כך פרסמנו מכרז ובו ביקשנו מאנשים/בעלי עסקים/עמותות ועוד, שיסבירו מדוע הם רוצים שנעשה להם סרט תדמית. הסטודנטיות בחרו מתוך הבקשות – את 'בת מלך', והלכו לכתוב תסריטים. לאחר מכן בבת מלך בחרו תסריט שיהפוך לסרט, והנה אנחנו כאן".

הבנות שם באמת נראות נרגשות, לחוצות, אבל בטוחות בעצמן. נראו שם נשים די בוגרות, שכבר עשו דבר או שניים בחייהן, והן למעשה מגשימות חלום. אחת הסטודנטיות היא אם לשבעה ילדים, שנישאה שנית לפני מספר חודשים. "כשהתגרשתי הרגשתי שאני רוצה לטרוף את העולם", היא מספרת. "קולנוע היה עבורי חלום, אבל לא העזתי לחשוב אפילו על מסגרת לא חרדית, כי זה נגד את הערכים שלי. בדיוק אז נפתחה השלוחה במעלה ואני הלכתי להגשים חלום. לא מזמן נישאתי בפעם השניה, ובעלי רואה כמה אני פורחת ונהנית, ועם כל העבודה הקשה של יצירת קולנוע וגידול שבעה ילדים – זה פשוט ממלא אותי ומספק".

האם יש מקום לקולנוע חרדי? אני שואלת את הבנות. הן חלוקות בדעותיהן, זו האמת. סטודנטית צעירונת לידי, מאוד סקפטית, וחושבת שהחרדיות יישארו תמיד בבועה של הקרנות סרטי הסמינר. אחרות לעומתה מאמינות שיש מקום לשינוי ויש להן מה להציע – "וברמה בינלאומית", הן מדגישות.
יהיה או לא יהיה? בסקרנות רבה מבטיחה לעקוב.

צילום מאחורי הקלעים - נשים חרדיות מצלמות סרט. צילום: קובי הר צבי

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!