נסיעת מבחן עם "מכונית השנה באירופה"

נראה שמשהו טוב עובר על פיג'ו. משהו טוב מאוד אפילו.

החברה הזו שפרחה בשנות השבעים, השמונים וראשית שנות התשעים ושקרנה שקעה לקראת שנת האלפיים עם הופעתן המאסיבית של היפניות והקוריאניות בחיינו (אבל לא רק), התעוררה מחדש. בשנתיים האחרונות, אחרי למעלה מעשור של שינת חורף, שבה לא הציגה הישגים מיוחדים ודי דשדשה, היא קמה ומציגה תדמית חדשה לגמרי. נכון, תמיד היו את הלקוחות המושבעים של פיג'ו שלא אבו להחליף אותה באחרת אבל הפעם מדובר על שינוי מהותי שיגרום לכולם להתאהב בה.

השינוי כולל עיצובים מרשימים ומרהיבים של הדגמים כמו גם חטיבות הכוח שלהן. כמובן שהשינוי המבורך לא פוסח על מה שנראה כרכב הדגל של החברה, ה-306. בשנת 2014 הוא כבש בסערה את התואר הנכסף "מכונית השנה באירופה" והעובדה הזו גרמה עוד יותר תחת אור הזרקורים.

אז מה הוא מציע לנו?
כמו תמיד נתחיל מהעיצוב. אין כאן עיצוב מתחכם ושנוי במחלוקת שהיה מנת חלקה של פיג'ו בשנים הקודמות. פיג'ו מציגה כאן רכב עם נוכחות מרשימה שהולם היטב את היעד שפיג'ו חותרת אליו – מלחמה חזיתית ביצרניות הגרמניות ובפולקסווגן בפרט. לא ניתן להתעלם מהעיצוב העכשווי בעל הקווים הצרפתיים-מעודנים. ארבעת המטרים ו-23 הסנטימטרים שלו משדרים אלגנטיות ואגרסיביות באותה נשימה, אבל מאידך הקוטר שלו קטן מידי ויכל היה להיות עוצמתי עוד יותר.

דשבורד מושלם ונדיר
כניסה פנימה מגלה חלל קטן יותר ממשפחתית, וזה מתבטא גם במרווח הברכיים של היושבים מאחור ובתקרת הרכב שתדגדג את ראשי הגבוהים שביניהם, אך מי שמייעד אותה למשפחה עם ילדים ונערים לא אמור לתת את ליבו על הנושא הזה. גם הרוחב הנדיב שלו העומד על 1.80 מחפה במקצת על אורכו הקצר. הכיסאות אמנם קודרים אבל הדשבורד מפליט קריאת התפעלות. הוא מעוצב בצורה עתידנית ולמרות שנסעתי על מכוניות רבות, את הדשבורד הזה אתקשה לשכוח. נקי, יפה, איכותי ומושלם לגמרי. החומרים בכל תא הנהג ובצידיו עשויים היטב ותענוג לנגוע בהם. אם רק היו משכילים בפיג'ו להוסיף צבע מעניין למושבים ולתא הנוסעים, לא היה האצ'בק מושלם מכך.



גם ההגה קטן המידות עם סמל האריה, המיושר בתחתיתו הוסיף המון לתחושה המיוחדת. מישהו שם זכאי לתעודת כבוד על העיצוב הזה שבטח היה הימור לא קטן ונטל שינה מעיני היצרנים. ההגה מצוייד חף כמעט מלחצנים וכולל רק בלוטות' ושליטה על מערכת השמע. הקונסולה המרכזית נטולת כפתורים ומסך מגע גדול ואיכותי מהווה תחליף הולם להם. הוא כולל את בקרת האקלים, הגדרות הרכב, מערכת השמע והבלוטות', ניווט ועוד כמה פאנצ'ים קטנים. מעניין שגם לוח המחוונים נמצא גבוה מעל להגה כדי שנתוניו לא יצטרכו להיות מוסתרים מאחורי ההגה ויגבו מאמץ מיותר מהנהג. חבל רק שבפיג'ו התקמצנו ולא ציידו רכב שעולה כמו משפחתית רגילה במצלמת רוורס שנחשבת כבר לטאבו וחבילת בסיס מינימאלית בכל משפחתית.

חווית הנסיעה
אך הכול מתגמד לעומת האיכות המכאנית. "התאכזבתי" לגלות מנוע עוצמתי ושקט שלא נופל במאומה מהמתחרות הגרמניות. למרות שמדובר במנוע בנפח 1.2 ליטר הרי ש-130 כוחות הסוס והטורבו עושים את העבודה בצורה נפלאה ומעוררת השתאות. תודו ש-23.4 קג"מ ב-1,750 סל"ד הוא נתון טוב מאוד.

להפתעתי, לחיצה על דוושת הגז לא גררה טרטור ורעידות אלא משיכה חלקה, עוצמתית ושקטה קדימה. מסתבר שחישוב המסלול מחדש של הצרפתים לא פסח אף על הצד הטכני של ה-308.

מה עוד הוא מציע לנו? אחיזת כביש מצוינת, אפשרות נסיעה על מצב ספורט שמשדרגת את האימפולסיביות וקלילות מורגשת. יש כאן גם בקרת שיוט, בקרת אקלים מפוצלת, חיישני אורות וגשם, מערכת ניתוק-התנעה אוטומטית (בעת עצירה ברמזורים וכו') ותאורת לד.



מבחינת מה יגידו. ה-308 אמנם נראה יפה אבל לא מנקר עיניים ותוסיף לכך העובדה שאנשים לא באמת מבינים איזו סחורה טובה יש לכם בין הידיים וכמה אתם נהנים ממנו. הוא מכובד ומאופק ולכן יתאים לזוגות ולאנשים בוגרים ומכובדים אך באותה נשימה, מזווית אחרת, הוא קורץ אחרת גם לדור הצעיר שמחפש במה להשוויץ.

ועוד משהו...
תא המטען הוא עקב אכילס. אמנם הוא עומד על 420 ליטר, אבל הוא קטן יחסית למתחרות. ל-308 יש גם גרסת סטיישן (SW) שאורכה עומד על 4.58 מטר ותא המטען שלה מאכלס בתוכו עד 599 ליטר.

ומבחינת הדלק? אז רשמית מדובר ברכב חסכוני מאוד מאוד. הצרפתים מתהדרים בעובדה שבמבחן בספרד הוא גמע למעלה מ-1,800 קילומטר לאחר שגמע מיכל דלק בודד בלבד, אבל הנתון הזה נכון רק בספרד ורק בנסיעות מחוץ לעיר. אם רשמית הוא צורך ליטר דלק לכל 20 ק"מ הרי שבנסיעת מבחן משולבת הוא היה רחוק מאוד מכך, כשצרך ליטר דלק לכל 13 ק"מ.

מחירו עומד על 130,000 ₪ ולמרות שהוא נראה קטן מהמתחרות היכולת המוטורית, הנוחות, והאבזור שלו מצדיקים את המחיר הזה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!