מהפכת חדרי המיון של ליצמן: אבחון ראשוני בתוך רבע שעה, אפליקציה שתציג את מיקומכם בתור והקמת מוקדי רפואה דחופה כדי להפחית העומס

אחות שתאבחן אתכם בתוך רבע שעה מהרגע שהגעתם, אפליקציה שתציג לכם את זמני ההמתנה בכל שלב בביקור, פרמדיק שיעזור לרופא והנדסאי תעשייה וניהול שידאג ליעילות העבודה - אלה הם מקצת הצעדים שנחשפים כאן לראשונה, במסגרת הרפורמה בחדרי המיון שתצא לדרך בשנת 2016 בהובלת סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרדו משה בר סימן-טוב.

כבר כמה שנים שעמלים במשרד הבריאות על מספר תוכניות לשיפור השירות בחדרי המיון, אבל לראשונה גובשו התוכניות לכדי מכלול שזכה להסכמה ולתקצוב מצד משרד האוצר. "הוקמה ועדה חשובה בתקופה של יעל גרמן שעסקה רק בחדרי המיון ואפילו החלו לעבוד כמה פיילוטים שונים בוולפסון ובפוריה, אבל בסוף מישהו צריך היה לתת את הדגשים הנכונים ולגייס את הכסף", אמר היום (ד') גורם במערכת הבריאות.

הרפורמה, שעלותה 100 מיליון שקל בשנה, כוללת שלושה רבדים מרכזיים: השקעה במוקדים לרפואה דחופה, שמשמשים את קופות החולים כדי להפחית את העומס בחדרי המיון ולאפשר להם להתמקד במקרים הדחופים יותר; השקעה בחדרי המיון עצמם - הן בכוח אדם, הן במערכות מחשוב והן באימוץ שיטות עבודה חדשות; והעמקת שיתוף הפעולה בין חדרי המיון למחלקות האשפוז, כך שחולים לא יעוכבו זמן רב במיון עד קבלתם למחלקה.

החלק הראשון, כאמור, מתחיל הרבה לפני שמגיעים למיון. אנשי משרד הבריאות שריכזו את עבודת המטה בעניין, בראשם ממלא מקום סגן ראש מנהל הרפואה, ד"ר אייל יעקבסון, מיפו את העומסים בחדרי המיון השונים במקביל לבחינת הזמינות והתפקוד של המוקדים לרפואה דחופה של קופות החולים. לפחות בחלק מהמקרים, העומסים הגדולים בחדרי המיון, בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות ובערב, נרשמו במקומות שבהם קופות החולים לא נתנו מענה מעבר לשעות הפעילות הרגילות. מהסיבה הזאת, במסגרת הרפורמה החדשה יוקמו כ-10 מוקדים חדשים שישמשו את מבוטחי הקופות. מי שיקים את המוקדים הן קופות החולים או גופים פרטיים, שיספקו לקופות את השירות, כדוגמת "טרם".

סטנדרט אחיד לאחיות
במקביל, קופות החולים יזכו לתמרוץ עבור חיזוק המוקדים הקיימים והגברת שעות הפעילות שלהם. בחלק מהמקומות המוקדים יעבדו 24 שעות ביממה. לא פחות חשוב, משרד הבריאות יגבש לראשונה סטנדרט אחיד לתפעול מוקד, שיגדיר אילו רופאים צריכים להימצא בו, אילו בדיקות ואיזה מכשור.

התחנה הראשונה והחשובה ביותר בחדר המיון, כך מתברר, אינה פועלת כיום על פי הסטנדרט המתבקש ולפי מתודולוגיה ברורה. קוראים לתחנה הזו "טריאז'", ומדובר באבחון הראשוני שמתבצע על ידי אחות, שאמורה לקבוע את מידת הדחיפות של המקרה ולהפנות את המטופל לגורמים הרלוונטיים.

במסגרת הרפורמה, דורשים במשרד הבריאות כי מהרגע שחולה נרשם בדלפק המיון, לא תעבור יותר מרבע שעה עד שיאובחן על ידי אחות. כאן נכנסת לתמונה גם מערכת חדשה לניהול תורים: האחות תנפיק למטופל מספר שילווה אותו לאורך הביקור במיון, כאשר המספר הזה ישקף את דחיפות המקרה. באמצעות אפליקציה מיוחדת, המטופל יוכל לראות מהי הבדיקה הבאה שמחכה לו וכמה ממתינים לפניו.

בבית החולים פוריה שליד טבריה כבר מתקיים פיילוט בעניין, ובביה"ח מדווחים כי המערכת "יצרה שקט", שכן המטופלים ובני המשפחה כבר לא נמצאים באי-ודאות ויודעים בדיוק מה מצפה להם - גם אם מדובר בהמתנה לא קצרה.

70 תקנים לאחיות חדשות תוקצבו עבור הצעד הזה, כך שהליך המיון הראשוני אכן צפוי להתקצר.

מידע בטלפון
אם כבר מדברים על אפליקציות, במסגרת הרפורמה תושק אפליקציה שתאפשר לציבור לראות בכל זמן נתון את שיעורי התפוסה בכל חדרי המיון. כך, אם מישהו מתגורר למשל בגבעתיים, הוא יכל לבדוק את העומסים בשיבא, איכילוב, וולפסון ובילינסון, ועל פי זה להגיע לחדר המיון העמוס פחות. כך גם בירושלים שבה פועלים שני בתי חולים ובחיפה, שבה פועלים שלושה.

רק המרכיב של המחשוב לבדו, שיוטמע בכלל בתי החולים (הממשלתיים, של הכללית ושל העמותות השונות כמו הדסה ושערי צדק), נאמד בעשרות מיליוני שקלים. ההשקעה הזו תאפשר לראשונה למנהלי המיון, הנהלות בתי החולים ולא פחות חשוב הנהלת משרד הבריאות, לעקוב בזמן אמת אחר זמני ההמתנה בכל אחד מהשלבים, ובהתאם לכך לשפר במידת הצורך. למעשה, 30 מיליון שקל בשנה יוקדשו לצורך תמרוץ בתי החולים לייעל את השירות ואת זמני ההמתנה על פי עמידה ביעדים.

תגבור כוח אדם
כוח האדם בחדרי המיון יתוגבר בין היתר על ידי 60 מומחים ומתמחים ברפואה דחופה - מקצוע חדש יחסית בישראל שנועד "למקצע" את התחום, שכן רוב הרופאים בחדרי המיון מגיעים ממקצועות רפואיים שונים. תגבור נוסף יגיע בדמות 100 תקנים לפרמדיקים, שיגוייסו לחדרי המיון כדי לשמש בתפקיד חדש בשם "עוזר רופא". הפרמדיקים יעסקו בארגון הרפואי ויורשו לסייע בפרוצדורות רפואיות כו החייאה, ויעברו לשם כך הכשרה נוספת על ידי משרד הבריאות. תנאי העסקתם כבר גובשו יחד עם נציבות שירות המדינה, והם ייהנו מרמות שכר דומות לאלה שנהוגות במד"א עבור פחות שעות עבודה בפועל ועם תנאים סוציאליים עדיפים.

פיקוח והתייעלות
זה לא הכל: בכל חדר מיון, כך על פי הרפורמה, יועסק לראשונה גם הנדסאי תעשייה וניהול. התפקיד שלו יהיה לייעל את שיטות העבודה, לזהות את צווארי הבקבוק שיוצרים עומסים, להתריע ולספק פתרונות. 56 תקנים כאלה הובטחו ועוגנו במסגרת תקציב המדינה לשנת 2016, כמו יתר התקנים החדשים. הרעיון הזה מיושם כבר בפיילוט במספר בתי חולים של שירותי בריאות כללית, ובמשרד הבריאות החליטו לאמץ אותו בחום.

המחלקות לרפואה דחופה לא יהפכו פתאום לגן עדן, מבהירים גורמים במערכת הבריאות, אבל בתוך שנה עד שנתיים הרפורמה החדשה תחולל, לדבריהם, שינוי אמיתי שיאפשר חוויה טובה יותר למטופלים - אם אפשר לדבר על "חוויה" כשמזכירים חדרי מיון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!