כוננות חגים: מי זכאי לחופשה ומתי - ומי חייב להגיע לעבודה?

כמעט בלי ששמנו לב, חגי תשרי כבר בפתח, על ימי החופשה שהם מבטיחים. החוק קובע 9 ימי חג שבהם עובדים רשאים להיעדר מהעבודה בתשלום. באוכלוסייה היהודית מדובר בשני ימים בראש השנה, ביום כיפור, יומיים בסוכות, יומיים בפסח, יום בחג העצמאות ויום בשבועות. באופן דומה, עובדים מוסלמים, נוצרים או בני דתות אחרות רשאים לצאת לחופשה בתשלום בימי חגם.

קיבצנו כאן כמה שאלות שיבהירו את הזכויות והחובות של עובדים ומעסיקים.

מי זכאי לתשלום על חופשה בחג?
לפי החוק, עובד המקבל שכר חודשי זכאי לקבל משכורת מלאה ללא הפחתה כלשהי בעקבות היעדרות בימי חג, אך גם עובדים במשכורת שעתית או יומית זכאים לקבל משכורת עבור יום החג אם היו אמורים לעבוד באותו יום, ובתנאי שהם עובדים בעסק לפחות 3 חודשים ולא נעדרו מעבודתם ביום שלפני החג וביום שלאחריו.

לדברי עו"ד מרי ציון, שותפה וראש תחום דיני העבודה במשרד ברנע ושות', בפסק דין מלפני 3 חודשים, שעסק בעניינו של עובד בשם יוסף מנצור, הבהיר בית הדין הארצי לעבודה כי נטל הוכחת ההיעדרות סמוך לחג היא על המעסיק, שכן קיימת הנחה מוקדמת שהעובד מתייצב לעבודתו בימים שעליו לעשות כן. בית הדין חזר בכך על הלכה שנפסקה כבר לפני יותר מ-30 שנה (פסק דין בעניין מולה נוהד).

לפי הפסיקה, אם מעסיק מוכיח כי העובד נעדר בסמוך לחג, ייערך בירור שני שבו תיבחן השאלה אם ההיעדרות הייתה בהסכמת המעסיק. גם בשלב זה, ועל יסוד אותה חזקה עובדתית, ההוכחה כי היעדרות העובד הייתה שלא בהסכמת מעסיקו מוטלת על המעסיק עצמו, כפי שנכתב בפסק דין ממארס 2007 שעסק בתביעה של אלירן אסלטי נגד חברת כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני. "ההנחה היא שימי העבודה נקבעים בשיבוץ על-ידי המעסיק ובהסכמתו, וזאת כל עוד לא הוכח אחרת".

לפי החוק, אם עובד מעוניין להיעדר מהעבודה גם בערב חג, למעסיק יש זכות לזקוף את ההיעדרות על חשבון ימי החופשה של העובד, אך כפי שמציינת עו"ד ציון, "במקומות עבודה רבים נהוג שלא להוריד יום חופש שלם אלא רק רבע יום או חצי יום חופש. במקומות שיש בהם הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה, לעתים ניתן גם יום בחירה, שמהווה יום חג נוסף שבו העובדים רשאים להיעדרף ואותו הם בוחרים מתוך רשימת חגים נוספים (למשל פורים או חנוכה)".

האם ניתן לחייב אדם לעבוד בחג?
מעסיק חייב לשם כך היתר מיוחד ממשרד הכלכלה. "אם אין למעסיק היתר מיוחד, העובד יכול להגיש נגדו תלונה למשרד הכלכלה", אומרת עו"ד ציון. "ככלל, משרד הכלכלה ישקול לתת למעסיק היתר מסוג זה (המכונה היתר עבודה בשבת), אם המעסיק מספק שירותים חיוניים לציבור, פעילותו קשורה בביטחון או שמדובר בתהליכי עבודה רציפים שעלולים להיפגע באופן חמור עקב הפסקת העבודה בשבת ובחג.

"בפסק דין בעניין נחום צמח קבע בית הדין לעבודה כי כאשר העבודה בחג נכפית על העובד, הוא זכאי לקבל תוספת של לא פחות מ-150% על שכרו הרגיל. חשוב לציין כי יש מקרים שבהם העובדים עצמם בוחרים לעבוד בחג. עובד שעושה כן זכאי לקבל תוספת של לפחות 50% על שכרו הרגיל".

מה הדין לגבי עבודה בחול המועד?
"חול המועד הוא יום עבודה רגיל לכל דבר ועניין, ומותר לדרוש מהעובד לעבוד בו. אם העובד יוצא לחופש בחול המועד, או שהמעסיק מחליט על חופשה יזומה בחול המועד - מותר למעסיק לזקוף את זה על חשבון ימי החופשה של העובד. גם כאן, בדומה לערבי חג, ישנם נוהגים במקומות עבודה שלפיהם זוקפים רק יום חופשה חלקי ולא יום שלם".

האם היעדרות מעבודה בפתיחת שנת הלימודים, לצורך ליווי הילדים לבית-הספר, מזכה בתשלום?
לדברי עו"ד הלית כהן-רזניצקי, המתמחה בדיני עבודה ומנהלת "כל זכות" מבית חשבים, "חוקי העבודה אינם מקנים לעובדים זכות להיעדר בתשלום ביום הראשון לפתיחת שנת הלימודים, ולכן עובד שרוצה להיעדר צריך לבקש מהמעסיק חופשה מראש. אם עובד ביקש יום חופשה לפחות 30 יום מראש, המעסיק לא יוכל לסרב לבקשתו.

"עם זאת, קיימים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שונים המקנים לעובדים זכות להיעדר מעבודתם בתשלום (ימי בחירה), בנוסף לימי החופשה הצבורים לזכותם, ובלי שיום זה ינוכה מימי החופשה העומדים לרשותם.

חלק מההסכמים מפרטים מהם הימים שייחשבו ימי בחירה, וחלקם מאפשרים לעובד לבחור את היום הנוח לו. למשל, עובדים במגזר הציבורי יכולים להיעדר, לפי בחירתם, במשך כל שנה בשני ימים מהימים שנקבעו כימי בחירה בתוך תשלום שכרם הרגיל. ברשימת ימי הבחירה מופיע גם 1 בספטמבר".

עם זאת, אומרת עו"ד כהן-רזניצקי, "כדי למנוע מצב בעייתי שבו הורה נדרש לבקש יום חופשה חודש מראש, היה ראוי שהמחוקק ייתן דעתו למועד זה, השלכותיו על ילדינו ומשמעות נוכחותנו כהורים בצעדיהם הראשונים במסגרות החינוכיות המלוות אותם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!