זהירות: השוחד מעוור - גם כשעושים חשבון נפש

פרשת 'שופטים' פותחת במינוי שופטים ושוטרים – שתפקידם לפקח על קיום הדינים ואכיפת הצדק. אותם שופטים ושוטרים הוזהרו שלא לקחת שוחד ולא להטות משפט. האיסור לנטילת שוחד מופיע בפרשה במפורש בפסוק: "כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים".

חז"ל אומרים, ברגע שהשופט מקבל שוחד, הוא מחפש אפילו באופן מגוחך ובשיקולים שטותיים, איך לזכות את נותן השוחד. המילה שוחד נשמעת כצמד המילים "שהוא חד", שכן מעשה השוחד, עושה את הנותן והמקבל לדבר אחד. איסור השוחד אגב חל על כל אדם ואדם והוא דו סטרי - כשם שאסור לקבל שוחד, באותה מידה אסור לתת שוחד.

למעשה, השוחד גם קיים בכל מיני צורות, לאו דווקא בכסף. יש שוחד במילים ואפילו שוחד עצמי, כשהאדם צריך להוציא פסק דין על עצמו, ועליו לעשות חשבון נפש ולמסור דו"ח על מעשיו.

לא לחינם קוראים את הפרשה בחודש אלול, חודש חשבון הנפש, לקראת ימי הדין והרחמים. התורה מלמדת אותנו שקשה עונשו של השוחד: שכן הוא מעוור! הוא אינו מאפשר ראיה נכוחה. לכן, גם חשבון הנפש צריך להיעשות במידת הצדק, מבלי שהאדם ירמה, ישלה וישחד את עצמו. חשבון הנפש צריך להיות אמיתי, וכל אדם יודע את מצבו ומעמדו לפני בורא עולם.

חד וחלק: חכם מחפש את חסרונותיו בתוכו, וטיפש בזולתו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!