פתוח תפתח: גם לקבל ילדה לסמינר • טור

"כי יהיה בך אביון מאחד אחיך...לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך... כי פתוח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו"(טו, ז-ח)

כאן נצטווינו על מצוות הצדקה, וכמה הלכות חשובות ונפלאות יש לנו ללמוד מפסוקים אלו, וכמפורט ברמב"ם סוף הלכות מתנות עניים, עיין שם.

אמנם בדברי חז"ל (סוכה מט ע"ב) מבואר, שישנה מצווה הגדולה מן הצדקה, "אמר רבי אלעזר, גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה, תנו רבנן, בשלשה דברים גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה, צדקה בממונו, גמילות חסדים בין בגופו בין בממונו, צדקה לעניים, גמילות חסדים בין לעניים ובין לעשירים, צדקה לחיים, גמילות חסדים בין לחיים בין למתים".

והנה הרבה הלכות השייכות להלכות צדקה, נוהגות גם בהלכות גמילות חסדים, והן הלכות חשובות מאוד, ונזכיר אחת מהן.

כתב הרמב"ם בסוף הלכות מתנות עניים, "כל הנותן צדקה לעני בסבר פנים רעות ופניו כבושות בקרקע, אפילו נתן אלף זהובים – אבד זכותו והפסידה, אל נותן לו בסבר פנים יפות ובשמחה, ומתאונן עמו על צרתו, שנאמר "אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון", ומדבר עמו תחנונים וניחומים, שנאמר "ולב אלמנה ארנין", שאל העני ממך ואין בידך כלום ליתן לו – פייסהו בדברים, ואסור לגעור בעני או להגביה קולו עליו בצדקה, מפני שלבו נשבר ונדכא, מפני שליבו נשבר ונדכא, והרי הוא אומר, "לב נשבר ונדכא אלוקים לא תבזה", ואומר, "להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים", ואוי למי שהכלים את העני אוי לו, אלא יהיה לו כאב, בין ברחמים בין בדברים, שנאמר "אב אנכי לאביונים".

הלכה זו נוהגת גם בעניין גמילות חסדים, מי שמבקש ממך טובה מסוימת ואין בידך למלאותה, הרי אפילו אם המבקש אינו עני בממון, אבל עכ"פ לעניין הדבר המבוקש הוא עני, ויתכן שלבו שבור מחמת כך.

הדבר נוגע במיוחד לאלו שעסקם עם הציבור, כגון מנהלי בתי ספר או מורים, פקיד, ואפילו בעל חנות, קורה שאנשים מבקשים טובות שבאמת אין בידם למלא את מבוקשם, אך עם כל עליהם לזכור שלעניין זה הם עניים, ועל זה כתב הרמב"ם, "ואוי למי שהכלים את העני אוי לו", כפל את הדברים להראות את נוראות הדבר.

וגם כשנראה שלמבקש הטובה אין זה בגדר של פיקוח נפש, הרי על זה כתיב, "כי פתוח תפתח את ידך לו – די מחסורו אשר יחסר לו", כל אחד לפי צרכיו, וחז"ל לימדונו שלמי שהתרגל בכך, אפילו סוס לרכב עליו ועבד לרוץ לפניו.

כל שכן כשבא מישהוא ומבקש שתלמדנו תורה, או שתכניס אותו ואת בנו למוסד חינוכי, ואין בידך למלאות את בקשתו – כמה שצריך להיזהר שלא להעליבו ח"ו, אלא לפייסו, לעודדו או לעוזרו, ועל זה נאמר, "והיה מעשה הצדקה שלום".

דברים אלו אקטואליים לצערנו בתקופה זו של השנה תקופת הרישום למוסדות וערב פתיחת שנה"ל מידי שנה, כמה צריכים להיזהר אותם הממונים על הנושא הן הפקידים, ועל אחת כמה וכמה מנהלי המוסדות, שכפל דברי הרמב"ם יהיו חקוקים מול עיניהם באש שחורה על גבי אש לבנה, "ואוי למי שהכלים את העני אוי לו".

ויה"ר שנזכה לברכות האמורות בתורה "נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך".

בברכת שבת שלום ומבורך
צוריאל

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!