מדברים קבוע - קפה של בוקר ראשון

אם מישהו מנסה לבדוק את היכולות שלי, או להעמיד אותי בניסיונות של עבודת המידות, אני אומרת בזהירות המרבית, ייתכן מאוד שזה לא הזמן. ובזהירות רבה יותר אומר, ייתכן מאוד שלא אעמוד בציפיות. אז מי שלא מחפש להתאכזב – שלא ינסה אותי עכשיו בשום דבר חריג.

טוב, אני אולי יותר מדי דרמטית, אבל יש לי תחושה שאם את אמא לילדים בחופש הגדול, סיכוי גדול שתזדהי לפחות עם התחושה.

לא אשקר, פגשתי בקנאה רבה אימהות מאושרות על כל יום של החופש הגדול, בו אין הן צריכות לקום ברבע לשבע בבוקר, להיכנס לטראנס מלחיץ של יום חדש על כל המשתמע ממנו, כולל מריבות על סנדוויצ'ים או חוסר חשק של אחד הילדים ללכת ללימודים, אתן יודעות, בקרים כאלו רגילים של שגרה... הן נהנות מהעובדה שהילדים יכולים לקום באיזו שעה שהם רוצים, בלי לחץ, בכיף, ובמשך היום נמרחים להם עם תעסוקות מכל הסגנונות – שלא בטוח הכרנו בימים אחרים. ישנם ימים שגם יוצאים לקראת הערב לאחר שהחום הכבד נשבר, ושוב הרוטינה הזאת, שעת שינה מאוחרת וכמוה הקימה בבוקר.

כאישה עובדת, וכרעיה לאיש שהתקופות הכי לחוצות בעבודה שלו הן חופשות וחגים, קשה לי לפעמים ליהנות מהעובדה שהילדים יכולים "לעשות מה שבא להם". העבודה שלי לא תיעשה על ידי אדם אחר, ולנופש אין על מה לדבר אצלנו בחודש אוגוסט, ואז אני נקרעת בין הקושי, של אמא עובדת וילדים בבית, לבין נקיפות המצפון של אמא לבן, ש"עוד שבוע נגמר החופש ולא עשינו שום דבר מעניין". והוא צודק.

ואז אני מנסה להצדיק את עצם קיומי, ולצאת איתם לפארק בעיר שהם לא מכירים, ואבא מנצל את מוצאי שבת כדי לצאת איתם לאיזו אטרקציה מסוג שונה, ואני שואלת את עצמי, האם אני עושה מספיק?

עלי לציין שמקום העבודה שלי מאפשר לי לעבוד בשעות ללא החתמת כרטיס, ובכך אני יכולה למעשה לנסות לתמרן בין הדברים. נכון שזה לא קל, אבל זה אפשרי. ואז אני מתמכרת לתעתועים: חופש או שגרה? השגרה היא מבורכת וטובה בעיניי, אבל החופש, עם כל הקושי שלי איתו, עם כל המריבות של הילדים, עם כל התלונות שלהם, כן מביא איתו משהו שאין בשגרה. משהו כזה שגורם להכל להיות שונה ואחר, יותר בלגן אבל פחות היסטריה, יותר תלונות של הילדים אבל פחות פרצופים חמוצים של בוקר. ובכלל, אני רק חושבת על כל ההתחלות, עטיפות הספרים והכנת מערכת ושליחת ילדים על הבוקר עם החיוך הכי רחב שאני יכולה לארגן, ואני שוב בצד של החופש.

אז להגיד שאני יודעת מה אני מעדיפה? אין סיכוי, כי אני בעצמי לא יודעת.
ובתוך כל ההרהורים שלי, נתקלתי בפוסט מעולה בקבוצת דורש טוב, ואני מביאה לכן צילום מסך ולינק לקבוצה כדי שתוכלו לראות בעצמכן.

בפוסט המדובר מתייחסים בעיקר לאנשים, אבל אני רואה את זה כהתייחסות לכל דבר, אפילו להרגשות שלי בנוגע לחופשה/שגרה.

אני סומכת על האינטליגנציה שלכן ועל ההבנה ועל היכולת לקחת את המסקנות האישיות, והכי חשוב, שתהיה לילדים שלנו, ואם יש כאן בתוכנו חופשות – המשך חופשה נעימה.

קישורים:
דורש טוב

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!