לא יעזור לכם, לא נכתוב על קרן השור

מוישה, שורה, יענקל, פערל, גיטי וחיים צבי. בעצם כל החרדים, התאספו נא סביבי.
ככה, יופי, כולם, להתקרב, אתם שומעים שם?

חסרים לי פה אהרון נתן ואברמי.
איפה אהרון נתן ואברמי?
מישהו ראה אותם? הנה. תתקרבו, מעולה.

אני לא יכול לדבר יותר מדי בקול, אה?
שהחילונים לא יעלבו. שששש.

גולדי ואפרים, לא עכשיו!
אחר כך תעלו תמונה לאינסטגרם.
עכשיו כולם להקשיב.

איז אזוי, חרדים שלי יקרים. הרצח הנוראי הוא התירוץ - אתם הסיבה.

החילונים יודעים שאתם לא רוצחים אנשים ברחוב, בדיוק כמו שהגויים ידעו שההורים שלכם (ושלהם) לא באמת אפו מצות עם דם. אדרבה, הם יודעים שהערך העליון והנעלה ביותר ביהדות היא ערך החיים.

לא בגלל החוק - בגלל התורה!

כשמגיעים חובשים חרדים אל גופה מתה הפאראמדיק בשכר מיד יגיד לדויסימל'אך שבאו איתו או מטעם איחוד הצלה, -בהתנדבות מלאה!- להתחיל בעיסויים. הוא פאראמדיק.
הוא מעריך שאין טעם. אבל לפעמים, הפרוטוקול מחייב, והדויסימ'לאך שלו יתחילו בעיסויים כי הם מצווים מהתורה להציל חיים. הפרוטוקול שלהם, הרבה יותר מחייב.
אבל... אבל אבל אבל.
מה יעשו עם כל השנאה שיש להם כלפיכם??!
אה? מוישה?!
מה הם יעשו עם כל הניכור הזה?! יזרקו לפח?
לא חבל?!
הנה הגיע רוצח אחד, שנראה כמוכם, והופה.
חגיגה.
מותר לשנוא חרדים. שוחרר הפקק.
אין צורך להתאפק יותר. זה מוסרי.
ואפילו מלא באהבה.

שאלתי השבוע באחת הקבוצות בוואטסאפ מה החברה החילונית היתה רוצה או מצפה שיקרה עכשיו בחברה החרדית בעקבות המקרה שכולנו מסכימים שהוא מזעזע,
נזרקו שם מלא סיסמאות.

אחת ההצעות, של מנהלת הקבוצה ועיתונאית בכירה, היתה, "שתצהירו שהחוק הוא מעל לדין תורה".
הערצתי את הכנות שלה.
מבטיח לכם בלי נדר שהערצתי.
היחידה שאמרה את האמת.
את מה שהיוונים אמרו ליהודים את כל מה שהגויים אמרו ליהודים לאורך כל ההיסטוריה.
"כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל".

זהו סלע המחלוקת - שורש כל השנאה.
תהיו כמונו, אל תהיו זרים. זה כל מה שאנחנו רוצים.
חברים יקרים, שמתם בטח לב,
כבר כמה ימים שאני שותק.
חמור מכך, קורא פוסטים, ואז שותק.
לקרוא חרדים חדשים מנסים בגרון ניחר ובשחיקת מקלדת לכבות את אש השנאה.
לצעוק "אבל זה לא אנחנו"
בכזאת תמימות ולהט אופייני.
ולשתוק בשבילם, זה קשה.

שתקתי גם כי לא לתת לאנשים לרקוד על הדם, נחשב אטימות. מסתבר.
עכשיו קצת התעייפתי מלשתוק, ועדיין, להיחשב אטום איני רוצה, לכן, אני פונה רק אליכם, חרדים יקרים, החילונים מוזמנים להתייחס בביטול לכל הטקסט הזה. לדלג.

אני מבקש מכם, חרדים יקרים, שימו לב, הביטו בי, המערב הנאורות והקדמה מנסים לקחת מכם את הזכות הבסיסית ביותר, ואני לא מדבר על לעבור במרכז העיר כמו כל אדם אחר.
אני מדבר על להיות חף מפשע כשאתה חף מפשע.

יותר מזה מה אפשר לקחת לאדם?

דבר אחד הם לא יוכלו לקחת מכם לעולם: את הגאווה.
את הגאווה בעצמכם, בחרדים.
את הגאווה בחרדים שלא מתנצלים.
את הגאווה בחרדים שיודעים את ההבדל בין השניים הקודמים.
תהיו גאים בעצמכם.
סלחו לי שאני גאה יותר בחרדים שלא הרגישו צורך לחלק מכבודם למפגינים נגדם.
הגאווה? היא כולה שלי. בכם.
חרדים יקרים, ברור?

אוקיי, אתם משוחררים.
לכו לנוח, גיטי, חיים, צביקה ודבוירה.
עברתם ימים קשים.

וחילונים, לא מוניתי לדבר בשם החרדים, יכול רק על סמך היכרות של שנים להבטיח לכם, שהדתיים והחרדים לעולם! לא יכתבו לכם על קרן השור שאין להם חלק באלוקי ישראל. תשכחו מזה.
הם מוכנים להצהיר שלרוצחים אין חלק באלוקי ישראל.

אבל להם, יש גם יש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!