האוצר מודה: תקציב הביטחון חרג ב-2.5 מיליארד שקל; לא ברור מדוע

שר האוצר משה כחלון, הציג היום (א') את תקציב המדינה במסיבת עיתונאים וטען כי התקציב יקל על השכבות החלשות ועל האדם העובד. "הגיעה השעה להחזיר את המדינה לדרך הנכונה, לדרך שרואה אנשים, שרואה חברה, שמכבדת את האחר, המוחלש, השונה", אמר כחלון.

לפי מה שהציג שר האוצר, משרד הביטחון יקבל ב-2015 כ-2.5 מיליארד שקל מעבר למה שהיה אמור לקבל בחוק, כך מודים באוצר בתדרוך לכתבים כלכליים. באוצר לא ידעו להסביר את החריגה הניכרת בתקציב אך אמרו כי אושרה על-ידי ראש הממשלה.

נכון לשעה זו עדיין לא סוכם מה יהיה גובהו של תקציב הביטחון ומשום כך מסגרות התקציב שהציג האוצר עדיין אינן סופיות. האוצר הניח בחישוביו כי תקציב הביטחון יעמוד על 56 מיליארד שקל או 55.3 מיליארד לאחר הקיצוץ הרוחבי המתוכנן במשרדי הממשלה. סביר להניח כי הערכה זו תשתנה לאחר שראש הממשלה יחליט מה יהיה גובהו של תקציב הביטחון.

לקראת אישור התקציב בממשלה מנהל האוצר מגעים אינטנסיביים עם השרים בניסיון להשיג את תמיכתם בתקציב. מערכת הביטחון דורשת תקציב של 62 מיליארד שקל, כלומר תוספת של כמעט 7 מיליארד שקל על מה שהאוצר מוכן לתת.

מערכת הביטחון מאיימת כי צה"ל "יעמוד דומם אם נקבל שקל פחות מסכום זה". שר הרווחה חיים כץ דורש תוספת של 3.26 מיליארד שקל לתקציבו והשר לביטחון פנים גלעד ארדן דורש תוספת של כחצי מיליארד שקל. לעומתם, שרי התחבורה והתקשורת וראש הממשלה הודיעו על נכונותם לקבל את הצעות התקציב של משרדיהם.

כזכור המדינה מתנהלת מאז ה-1 לינואר לפי תקציב זמני שגודלו נקבע כאחד חלקי 12 מגודל תקציב 2014. על-פי כללים אלה היה תקציב הביטחון אמור לעמוד על 54.5 מיליארד שקלים, אך בפועל תקבל מערכת הביטחון 57 מיליארד שקלים. חריגה נוספת במסגרות התקציב נוצרה כתוצאה מ-4 מיליארד שקלים שישולמו לשותפות הקואליציוניים במסגרת ההסכמים שהובילו להקמת הממשלה החדשה. כתוצאה מהפרשים אלה תגיע ההוצאה הממשלתית ב-2015 ל-331 מיליארד שקלים - זאת כאשר תקרת ההוצאה המותרת הייתה 324.5 מיליארד - הפיתרון היצירתי שיאמץ האוצר לחריגה זו הוא העלאת התקרה בדיעבד באמצעות תיקוני חקיקה.

שר האוצר המשיך וציין כי "תקציב הוא לא מספרים - הוא קודם כל ערכים - הוא מבטא תפיסת עולם. כלכלה היא משרתת בני אדם וככזו היא צריכה להיבחן. האיום הגדול ביותר שניצב בפנינו כחברה הוא התרחבות הפערים והמדיניות הפיסקאלית היא כלי שבאפשרותו לשרת את המערכה לצמצום הפערים שהולכים ומתרחבים".

בנוגע לגירעון אמר כחלון: "תוואי הגירעון (2.9%) הוא נמוך משמעותי מהגירעון שנבחר ע"י הממשלה הקודמת (3.4%). הגירעון הוא חלק ממדיניות כוללת. כל עוד הוא נותן מענה לצמצום הפערים החברתיים ולצמיחה אז הוא ממלא את יעודו. העובדה כי בחרנו שלא להעלות את נטל המס תורמת לצמיחה תרומה משמעותית".

שר האוצר המשיך ודיבר על האופי החברתי של התקציב. "התקציב שאנחנו מציגים הוא לא תקציב של אופוזיציה וקואליציה, הוא לא תקציב מפלגתי או סקטוריאלי - הוא תקציב לאומי ממלכתי. זה תקציב שטוב לאזרחים, טוב למאבק לשוויון הזדמנויות - טוב לצמצום הפערים.

"מי שמצביע נגד התקציב הזה מצביע נגד המאבק ביוקר המחייה, נגד המאבק ביוקר הדיור, נגד המאבק במונופול הבנקאי ונגד התחרות במגזר הפיננסי. כל אחד מחברי הכנסת יצטרך לשאול את עצמו עוד כמה שנים - איך הוא הצביע על התקציב הזה. איפה הוא או היא היו כשאנחנו יישמנו מהפכה אמיתית בסדר היום הלאומי. אני יודע שלתקציב הזה יש שותפים רבים גם באופוזיציה. אני גם יודע אילו לחצים יפעילו בעלי האינטרסים על חברי הכנסת. כפי שאנחנו התמודדנו עם הלחצים האלו באוצר - אני מקווה שהכנסת תדע להדוף אותם מכיוון שאנחנו נבחרנו בכדי לשרת את הציבור".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!